לאומיות ומוסר: השיח הציוני והשאלה הערבית

לאומיות ומוסר - כריכה

עורך: אפרים לביא

הוצאת כרמל, 2014, 368 עמודים

94 ש"ח  - ניתן לרכישה בחנויות הספרים

נפיצותה של האתנו-לאומיות היא מסימני המודרניות. זוהי נפיצות תרתי-משמע, שכן האתנו-לאומיות נפוצה בה-במידה שהיא נפיצה, שכיחה ומתוחה בעת ובעונה אחת. אף כי הורתה בעידן הנאורות, בבקשת הדעת והחירות האנושית, נכרכה הלאומיות באלימות כמעט מראשיתה. מלחמות נפוליאון ומלחמות העולם, רציחות-עמים ואפליה גזענית – זוועות אלה ואחרות יוחסו ללאומיות בכלל ולגרסתה האתנית בפרט. מבשריה ונושאי-דגלה של הלאומיות לא התחמקו מתשובה; ההיסטוריה של האומה היא גם ההיסטוריה של השיח המוסרי הלאומי, שיח ציבורי שחרג מכותלי מגדל-השן, וביקש לברר את הטוב והרע שבבניין אומה ומדינה.

שיח זה חל אף על המפעל הציוני. מאה שנים לאחר "אביב העמים" נוסדה מדינת היהודים והציבה אתגר עדכני, סבוך מתמיד, לאתיקה של האתנו-לאומיות. המקרה הציוני והסכסוך היהודי-ערבי היו למוקדים  של שיח מוסרי חדש-ישן. האם ישנו עם יהודי? האם מצוצדקת מדינת היהודים  ומדיניותה? שאלות אלה היו לשדה-הקרב, לשדה-השיח, המוסרי המרכזי בבירור הלגיטימציה של האתנו-לאומיות בשלהי העידן המודרני.

צחצוחי-המילים, בלב מחול החרבות והחרדות של הסכסוך היהודי-ערבי, יכריעו לשבט או לחסד את עתידה של האתנו-לאומיות בעולם כולו. ההגות הציונית מכילה עד להתפקע את המתח בין האוניברסלי לפרטיקולארי, בין ליברליזם סוציאל-דמוקרטי לאתנו-לאומיות יהודית. הדבר נעשה, לעתים קרובות, מתוך מודעות עצמית גבוהה לגודל השעה ולכובד הקושיה.

בקובץ זה מכונסים דבריהם של 15 מבכירי החוקרים בישראל מדיסציפלינות שונות. חוקרים אלה התחקו אחר השיח המוסרי בזרם המרכזי של הציונות ובציונות הדתית בשאלה הערבית. הם דנו בגלגוליו ורבדיו של שיח זה, בניסיון לפענח את התמורות שחלו בו ולסרטט את דיוקנם והגותם של העושים במלאכתו: מנהיגים והוגים, סופרים ויוצרים.

עורך הקובץ, (אל"מ מיל.) ד"ר אפרים לביא, הוא מנהל מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום ועמית מחקר במרכז משה דיין ללימודי המזרח-התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל-אביב.


הציור שעל העטיפה:
נחום גוטמן, נוף טבריה, 1920 , צבעי שמן על בד.
אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים. באדיבות מוזיאון נחום גוטמן לאמנות.
צילום: © מוזיאון ישראל, ירושלים, ע"י אלי פוזנר