חוקרים זוכי העבר

הזוכים במענקי מחקר - 2016

  פרופ' חיים יעקובי

המחלקה לפוליטיקה וממשל, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

Palestinian Migration to Jewish Neighbourhoods:
The Prospect of an Ethno-national Mixed Neighborhood in Jerusalem

 מחקר זה מתמקד בהגירתם של פלסטינים לשכונות יהודיות במזרח ירושלים. המחקר יעסוק בכלכלה הפוליטית של שוק הדיור בעיר בעקבות תהליכים אלו, בייצורם של מרחבים בהם מתקיימת אינטראקציה בחיי היומיום ברמה השכונתית ובמשמעות הגיאופוליטית של תהליכים אלו בעיר.

 

פרופ' דן זכאי

בית הספר למדעי הפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב

הניתן "לקרב" את השלום?

תיאורית הבניית הזמן והשלכותיה לגבי הקטנת המרחק הפסיכולוגי בין אנשים למושג השלום

קרא עוד...

הזוכים במענקי מחקר - 2015

 

פרופ' אייל גרוס
הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

ניתוח השליטה הישראלית בשטחים כחלק ממחשבה מחודשת על השאלה מהו כיבוש ועל דיני הכיבוש במשפט הבינלאומי

מחקר זה מציע הסתכלות מחודשת על המבנה המשפטי של השליטה הישראלית בשטחים תוך שהוא מנתח כיצד ה"עמימות" לגבי מעמד השטחים, "כבושים" או "לא כבושים" אפיינה את מעמדם מאז 1967 ומצביע על הצורך לנטוש תפיסה בינארית לטובת גישה פונקציונאלית, וכן לעבור מניתוח של כיבוש כרק מצב "עובדתי", לניתוח של כיבוש כתופעה נורמטיבית.
המחקר יצביע על הבעיות בהבנת הכיבוש בתהליכים שאמורים היו לתרום לפתרון הסכסוך, כמו הסכמי אוסלו וה"התנתקות" ועל כיצד הבנה טובה יותר של חובות הצדדים דרך הגישה הפונקציונאלית-נורמטיבית לכיבוש יכולה לסייע בעתיד.

 

פרופ' חנה הרצוג וגב' עינת לביא
החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

רוצות שלום בטוח: קולן של נשים בסוגיות של שלום ובטחון

האם לנשים קול אחר בסוגיות של שלום ובטחון? המחקר הנוכחי מציע לפתוח את "הקופסא השחורה" סביב מושגים הנתפסים כמובנים מאליהם כמו "ביטחון" ו"שלום" ולשאול מה הן תבניות החשיבה הפרשניות שמביאות נשים לשיח זה. אנו מבקשות לבחון האם נשים מביאות לעולם פרשני זה נסיון חיים אחר, ואם כן מהו? השדה האמפירי של המחקר המוצע הוא קבוצות מיקוד של נשים ממיקומים חברתיים שונים, הדנות בשאלות אלה.

 

פרופ' משה צוקרמן וד"ר עינב רוזנבליט

מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים, אוניברסיטת תל אביב

הגוף הריק: זהות ישראלית חדשה, כפי שהיא מגולמת במחול העכשווי המקומי

המחקר יבחן את תפיסת הזהות המקומית כפי שהיא משתקפת ביצירות מחול עכשווי בישראל. באמצעות חקירת המחול כתוצר תרבותי, אציע שהישראלי החדש מפנה מבט פנימה, ובוחן את זהותו, גם כשהיא אינה חלק מקולקטיב חדור מטרה משותפת. מבט כזה פנימה מחולל טרנספורמציה, ומאפשר בניה מחדש של זהות אישית וחברתית, שהיא אחרת מזהות הקורבן המדממת שאפיינה את ימי קום המדינה, והושרשה מאז בגנטיקה הלאומית. ביסוד המחקר ההנחה שבהיות שהמציאות החברתית/פוליטית שמרנית ודכאנית, תכליתה של האמנות היא לערער על הסדר הקיים ולהציע תמורה.

 

הזוכים במענקי מחקר - 2014

פרופ' אמל ג'מאל, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל-אביב

 

ד"ר עידו שחר, המחלקה להיסטוריה של המזרח התיכון, אוניברסיטת חיפה

קרא עוד...

החוקרים הזוכים במענקים -2013

                                 

פרופ' חביבה פדיה, ד"ר נעה אבריאל-אבני

המחלקה להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת בן גוריון ומרכז מדע ים המלח והערבה

 

מהגרים/עקורים על אדמתם

דה-קולוניזציה ורה-טריטוריאליזציה: מבני זהות ודיאלוג בציר מרחבי באוכלוסיות

בדואיות עקורות לשם התיישבות, כמודל לשיח פנים זהותי ובין קבוצתי

 

תהליכי 'רה-קונסטרוקציה של זהות שבורה' ויצירת "תחושת מקום" בקרב בדואים בכפר בלתי מוכר בנגב, נמצאים במוקד המחקר המוצע. הוא יכלול תיעוד וניתוח נרטיבי-פרשני, כמו גם דיון תיאורטי-ביקורתי, של תהליך גיבוש זהות חדשה לכפר 'כמרכז לשימור התרבות הנוודית'. לנוכח העויינות ההולכת ומתפתחת בנגב בין המגזר היהודי לבין המגזר הבדואי, המחקר יכין את הקרקע והכלים ליצירת מודלים דיאלוגיים של זהות יהודית וזהות בדואית במרחב הדרום, ולחידוש השיח הבין תרבותי.

 

 

ד"ר דן מיודובניק, ד"ר דבורה מנקין וד"ר גיא גרוסמן

המחלקה למדע המדינה, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת פנסילבניה

 

השפעת השירות הקרבי על עמדות ביחס לשלום וביטחון

 

השירות הקרבי מהווה חוויה מעצבת בהתבגרות הפוליטית של נערים ישראלים רבים.  אף על פי כן ההשפעה הפוליטית של השירות הקרבי כמעט ולא נחקרה. מטרת מחקר זה היא לבחון את השלכות השירות הקרבי בצה"ל על מעורבות פוליטית ועל  עמדות ביחס לשלום וביטחון. המחקר מתבצע באמצעות סקר רחב היקף על עמדות של גברים ששירתו בתפקידים קרביים ובתפקידים עורפיים בצה"ל. למחקר חשיבות תיאורטית ופרקטית שכן לעמדות של לוחמים לשעבר עשויה להיות השפעה משמעותית על היתכנותם ויציבותם של הסדרים ליישוב סכסוכים בישראל ומחוצה לה.  

 

חוקרים 2011

ד"ר אוריאל אבולוף
החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל-אביב


"'עמים צורמים': האתיקה הפוליטית של סכסוכים אתניים"


מה תפקידה של אתיקה פוליטית בהנעתם של סכסוכים אתניים, בהתפתחותם ובפתרונם? המחקר המוצע ישיב לשאלה באמצעות השוואת האתיקה הפוליטית האמפירית של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, המתחים בין אנגלופונים לפרנקופונים בקוויבק/קנדה והעימות בין אפריקנרים לבין אנגלים ולא-לבנים בדרום אפריקה. באמצעות מתודולוגיה משולבת – כמותנית ואיכותנית – יתחקה המחקר אחר הנורמות והנרטיבים, המעצבים את הקהילות ויחסיהן. השערת המחקר היא כי בסכסוכים אתניים, בהם מחזיקים העמים היריבים בעמדות אתיות-פוליטיות מנוגדות, שני נתיבים מובילים לדו-קיום: האחד, המרת הסכסוך מבין-קהילתי לבין-מדינתי לצורך הכלת הצרימה האתית; השני, כינון מצע נורמטיבי, אך לא בהכרח נרטיבי, משותף, באמצעות 'דיפלומטיה של הכרה', שניזונה משיג-ושיח מוסרי, לא ממקח וממכר תועלתני.

* * *

ד"ר אוריה שביט
מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל-אביב


"ישראל כמודל לחיקוי בהגות של מתנגדי משטר ערבים: הצד האחר של "האחר"


המחקר יעסוק באופן שבו מתפרשת ישראל בכתיבה הרעיונית של הוגים ופעילים משתי קבוצות האופוזיציה המרכזיות בעולם הערבי בן-ימינו: אסלאמיסטים וליברלים. השערת המחקר היא, שישראל ממלאת תפקיד כפול בהגות זו: מצד אחד, היא מושא-לביקורת, ובמקרה האסלאמיסטי גם לדה-לגיטימציה, המשמש לניגוח המשטרים הקיימים על כישלונם בהתמודדות עימה. מצד אחר, שלא זכה כמעט להתייחסות מחקרית עד היום, ישראל נתפסת כמודל לחיקוי. המחקר יעניק תשומת-לב מיוחדת לאופן שבו נסקרים בהגות הנדונה הישגי המדע הישראלי, הדמוקרטיה הישראלית וההיסטוריה המוקדמת של התנועה הציונית. שיטת המחקר תשלב בין עיון איכותני וכמותני בטקסטים רלוונטיים משנות השבעים של המאה ה-20 ועד ימינו.