חוקרים 2008-2009

2009

ד"ר דליה גבריאלי נורי
מכללת הדסה ירושלים ואוניברסיטת בר-אילן

'כל מי שבא אלינו הביתה יש לו שלום משלו' – מתווה לניתוח המושג 'שלום' ושיח השלום הישראלי הפרלמנטרי

מחקר זה מציע מתווה מתודולוגי לחקר המושג 'שלום' שניתן יהיה ליישם בשפות ובתרבויות שונות. המחקר מתמקד בבחינת חמישה עשר אלף המופעים של המילה 'שלום' בדברי הכנסת שמאז ראשית שנות השמונים. המחקר מבקש לערער על הנחה סמויה לפיה 'השלום' הוא מושג בעל משמעות חיובית בסיסית וכי גבולות השדה הסמנטי שלו והשיחים הנגזרים ממנו הם בעיקרם אוניברסאליים ואחידים. בשונה מכך, הנחת היסוד של המחקר היא כי המושג שלום הוא בעיקרו תוצר של הבניה פוליטית ותרבותית וכי רבים בו המכשולים האידיאולוגיים והפוליטיים המקשים על יצירת אמון ותקשורת בין הצדדים. פירוק המושג 'שלום', ניתוח הקודים התרבותיים והפוליטיים הבונים אותו, ובמיוחד פיענוח וסילוק המוקשים השיחיים הגלומים בו הם בעלי חשיבות מעשית רבה לכל השותפים לחינוך לשלום, לחקר השלום ולקידום תרבות של שלום בארץ ובעולם.

* * *

ד"ר אמירה שיף
המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר-אילן

'תיאורית המוכנות' ויישוב 'סכסוכים קשים לפתרון'

מטרת המחקר הנה לבחון האם יש שונות בין 'סכסוכים קשים לפתרון פעילים' ל'סכסוכים קשים לפתרון קפואים' בנוגע לגורמים המביאים צדדים לשולחן המשא ומתן ובנוגע לגורמים המשפיעים על סיכויי המשא ומתן להניב הסדר. המחקר יעשה שימוש בתאוריית המוכנות לצורך בחינה השוואתית של הגורמים שהביאו את הצדדים לקיים משא ומתן בששה סכסוכים, חלקם 'קשים לפתרון פעילים', וחלקם 'קשים לפתרון קפואים', ויבחן את הגורמים להגעה להסדר בכל אחד מהסכסוכים שאכן יושבו בסופו של דבר ואת הגורמים שסיכלו השגת הסדר במקרים בהם המשא ומתן נכשל. המחקר אף יברר האם הנחותיה של תיאוריית המוכנות אכן יושמו במקרים הנדונים ומה ניתן להסיק מהמקרים לגבי התיאוריה.

2008

ד"ר ח'ליל רינאוי
החוג לקולנוע וטלוויזיה, אוניברסיטת תל אביב

צריכת תקשורת בקרב החברה הערבית בישראל והשפעתה על מרקם היחסים בין הערבים והיהודים בארץ

הודות לשנויים הטכנולוגים בתחום התקשורת הלוויינית, נחשפו אזרחי המדינה הערבים מאז תחילת שנות התשעים, למגוון רחב של שידורים טלוויזיוניים מהעולם הערבי. הדבר השפיע בצורה ניכרת על דפוסי צריכת התקשורת שלהם ויצר מהפכה בתחום זה. יש לכך ביטויים רבים בתחומי חיים שונים: החל מהתחום החברתי-דתי, דרך התחום התודעתי ועד התחום הפוליטי-לאומי. מחקר זה נועד לבדוק את אופי ההשפעה של צריכת התקשורת הלוויינית על תפיסותיהם ועמדותיהם של התושבים הערבים כלפי מעמדם כאזרחים, וחשוב מכך, על עמדותיהם כלפי הרוב היהודי ומוסדות המדינה. לעניין זה השפעה ישירה על מרקם היחסים עם האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל.