חוקרים 2010

ד"ר צפריר גולדברג
הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה

"מה יעזור לנו לדבר על זה? תלמידים יהודים וערבים מתדיינים על שורשי הסכסוך על בסיס מקורות"


במחקר על מפגש בין קבוצתי וזיכרון קולקטיבי מקובל להניח כי במצב עימות כל קבוצה חברתית מעצבת את תיאור העבר שלה באופן שיצדיק את עמדתה. בהמשך עשוי הזיכרון הקולקטיב לא רק להתעצב לאור העימות אלא אף להשפיע על תפיסת העימות ועל נכונות הקבוצות להתפשר. כך נוצר תהליך מעגלי העשוי להקשות על פתרון סכסוכים. הוראת ההיסטוריה היא הערוץ המאורגן המרכזי, דרכו מנסה המדינה לעצב את תפיסת העבר של בני נוער. המחקר המוצע על ידי ד"ר גולדברג נועד לבחון את ההשפעות של דרכי הוראת היסטוריה של הסכסוך היהודי-ערבי על ניהול דיון אודות הסכסוך ופתרונו בין תלמידי תיכון. במחקר תיערך השוואה בין דרכים שונות ללמידת היסטוריה של יחסי יהודים ופלסטינים: למידה סמכותית על פי תוכנית לימודים לבגרות, למידה ביקורתית של מקורות מרובים ולימוד אמפתי של נרטיבים משני הלאומים. על בסיס לימוד נקודות מפתח בסכסוך ינהלו התלמידים שיחות בזוגות על התפתחותו והדרכים לפתרונו. בניתוח הלמידה והדיון תיבחן השפעת דרך הלמידה על אופן ניהול הדיון ועל תוצאותיו. אנו מקווים כי המחקר יעלה תובנות באשר לדרך לימוד ההיסטוריה שתאפשר פיתוח זהות, חשיבה ביקורתית ויכולת ניהול משא ומתן.

* * *

פרופ' אברהם סלע וד"ר נאוה לוונהיים
המחלקה ליחסים בינלאומיים, האוניברסיטה העברית

"התנצלות הדדית בהקשר של סכסוך ממושך: המקרה הישראלי-פלסטיני"

תופעת ההתנצלויות היא תחום מחקרי חדש שקשור למחקרי שלום ויישוב סכסוכים. מבחינה תיאורטית, המחקר מנסה לברר מה מאפשר יצירת בסיס להתנצלות הדדית במקרה של סכסוך מתמשך, ובאלו תנאים עשויה התנצלות כזו לאפשר יצירת שגרה של שלום. לצורך כך, נדרש למפות את עמדות הצדדים המעורבים בסכסוך ממושך ביחס לסוגית ההתנצלות. כמו כן יש לבחון את הקשר בין הנכונות להתנצלות לבין ההשפעה שיש לפעולה זו על הזהות הקולקטיבית של כל אחד משני הצדדים – זהות המעוגנת בשגרת הסכסוך. המחקר ייעשה תוך התמקדות בסכסוך הישראלי-פלסטיני, המהווה דוגמה למקרה שבו נדרשת התנצלות הדדית במסגרת תהליך של יישוב הסכסוך והשגת הסכם בין הצדדים, לאור הנרטיבים הלאומיים המנוגדים של שני העמים ביחס למלחמה ב-1948, ולאור המשקעים הקשים שהותיר הסכסוך אצל שני הצדדים לאורך השנים.