חוקרים-2005-2000

2005

פרופ' דן בר-און וד"ר חוה שכטר, המחלקה למדעי ההתנהגות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

היוזמה הערבית- יהודית החדשה ללימוד נושא השואה

במאי 2003, במהלך האינתיפאדה השנייה, יצאה קבוצה של ערבים ויהודים ישראלים למסע לאושוויץ. היוזמה באה מצד הערבים שארגנו והכינו את המסע (במיוחד הכומר אמיל שופאני והעיתונאי נזיר מג'אלי מנצרת). מאחר ויוזמה זאת היא תופעה יוצאת דופן החליטו החוקרים לראיין כמה מן היוזמים והמשתתפים במסע. בעזרת ניתוח הראיונות (בשיטת ניתוח נרטיבית) נועד המחקר לקבל תשובות לשאלות הבאות:
1. מה גרם להם ליזום מסע מיוחד זה?
2. מה היו החוויות הייחודיות של מסע זה (בהשוואה למסעות אחרים של קבוצות של
ישראלים לאושוויץ)?
3. מה היו השלכות ארוכות הטווח שלו, במידה והיו?
4. כיצד השפיעו המסע ותוצאותיו על יצירת אפשרויות חדשות לפתרון הסכסוך שלנו במזרח
התיכון?

ד"ר יחיאל קלר ,החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
גם אנחנו קורבנות – תודעת השואה ועמדות כלפי מימדים מוסריים בקונפליקט היהודי-ערבי

לשואה יש נוכחות של קבע בתודעה הישראלית. מחקר זה מבקש לבחון האם קיימות שתי תודעות שואה: א. פרטיקולארית, המדגישה את נרדפות היהודים והישראלים ואת ההכרח להגן על ביטחונה של מדינת ישראל בכל מחיר וב. אוניברסאלית, המדגישה שאל ליהודים ולישראלים להפוך לרודפים של קבוצות אחרות. כמו כן נועד המחקר לבחון באופן ניסויי מה הקשר בין תודעות אלה ובין תפיסת מימדים מוסריים בקונפליקט היהודי-ערבי. השערת המחקר היא כי אזכור השואה בהקשר של הקונפליקט היהודי-ערבי ישפיע בדרך כלל על הגברת התודעה הפרטיקולארית אולם מגמה זאת תמותן על ידי התודעה הבסיסית של המשתתפים בניסוי. מחקר נוסף יבדוק את ההשפעה שיש לכל אחת משתי התודעות על תפיסת התנהגות שני הצדדים בקונפליקט.

2004
פרופ' שאול משעל, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל-אביב

אל-קאעידה והטרור האסלאמי במזרח התיכון

אל-קאעידה והקבוצות והארגונים הפועלים בהשראתו, יונקים מהגיון וממבנה ארגוני מזן חדש, בהיותם ארגוני "דיונה", או חולית. המחקר מבקש לטעון כי "סוד הקסם הארגוני" של אל-קאעידה טמון בעיקר בשני המאפיינים של ארגון מסוג זה: דה-טריטוריזציה מזה והיעלמות מוסדית מזה. דה-טריטוריזציה משמעותה התנתקות ממערכות חשיבה המעוגנות במוקד טריטוריאלי קבוע והתחברות לאזורי ספר ולאזורי שוליים, גיאוגרפיים ותרבותיים. ואילו היעלמות, או אי נוכחות מוסדית, מבטאת שבירה של רצף ארגוני וזיקה רופפת בין הקבוצות והפעילים, המולידה יכולת השתנות ארגונית מהירה והתאמה לנסיבות, עד כדי וירטואוזיות. טענת המחקר היא, כי מודל הדיונה הוא נקודת מפנה תפיסתית באופן שבו אנו אמורים לבחון ולהעריך את פעילותם של ארגוני טרור אסלאמיים. מטרת המחקר היא אפוא בנייה של מאגר מידע מפורט שיכלול מידע לגבי הפעילות המבצעית של אל-קאעידה, חמאס, חזבאללה והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ומיון ארגוני ברוח ההמשגות המבניות שהוצגו לעיל.

2003
פרופ? אברהם קלוגר, הפקולטה למינהל עסקים, האוניברסיטה העברית
ערכים של ערבים ישראלים: בדרך לשיתוף פעולה עסקי עם העולם הערבי

התנהגות של אנשים מוכוונת פעמים רבות על-ידי ערכים שמהן נגזרות מטרות החיים המרכזיות. ערכים בעלי משמעויות דומות ניתן למצוא בכל העולם, אם כי בולטותם היחסית היא תלוית תרבות. מחקר זה, שנעשה בישראל ובירדן מצביע על דמיון במגוון בערכים השכיחים בקרב אנשי עסקים בשתי המדינות המשתפים ביניהם פעולה. ואולם ירדנים המוכנים לעבוד עם ישראלים תומכים בעיקר בערכי של קידום אישי (בדומה למערב) בעוד שהישראלים המוכנים לעבוד עם ירדנים תומכים בעיקר בערכים של צדק אוניברסאלי. פער הערכים בין מי שמוכנים לשתף פעולה מחייב בניית גשרים שיקלו על התקשורת בין אנשי עסקים אלה. אחת האפשרויות היא להישען על קהילת אנשי העסקים הערבים בישראל. מטרת המחקר המוצע היא אפוא לסקור את הערכים של אנשי העסקים הערבים בישראל ולמצוא אילו מן הערכים שבהם הם מחזיקים קשורים למוכנות לעבודה עסקית הן עם ישראלים יהודים והן עם ירדנים. תוצאות המחקר ישמשו להדרכת אנשי עסקים המעוניינים בפיתוח שיתוף פעולה אזורי.

* * *

ד"ר יוסף ג'בארין, אוניברסיטת בן גוריון בנגב והמרכז לחקר עיר ואזור בטכניון
יצירת מרחבי אמון בין הבדווים ובין המדינה על רקע הקונפליקט הטריטוריאלי בנגב

המחקר עוסק באחד הקונפליקטים הקשים ביותר בישראל דהיום - הקונפליקט בין רשויות המדינה לאזרחיה הערבים בנגב. לקונפליקט זה שני היבטים מרכזיים: (א) אי-הכרתה של המדינה ב- 45 ישובים ערבים בנגב המאכלסים כ- 70,000 אנשים; (ב) המדיניות הממשלתית של ריכוז הבדווים במספר מצומצם של ישובים; (ג) תביעת הבדווים על כ- 800,000 דונמים שהופקעו מידם. המחקר בוחן נושאים אלה מפרספקטיבה תיאורטית חדשה הנסמכת על המושגים "מרחב אמון" (Space of Trust) ו-"מרחב סיכון" (Space of Risk).
זהו מחקר ראשון מסוגו בטפלו בקונפליקט הנדון הן ברמה התיאורטית והן המעשית (התכנונית). ברמה התיאורטית, הוא צפוי לתרום לגיבוש תיאורטי של מושג המפתח 'מרחבי אמון' בהקשר של חברה המצויה בקונפליקט. ברמה המעשית, המחקר אמור להניב כלים שונים (כגון תכנוניים) לשם התמודדות ראויה עם הקונפליקט הטריטוריאלי הזה, במיוחד עם נושא המגורים הסבוך של החברה הבדווית ולחפש אחר דרכים ליצירת מרחבי אמון משותפים בין המדינה לאזרחיה הבדווים. המקרה הספציפי הנדון במחקר צפוי גם לתרום לגיבוש עקרונות של בניית אמון בין האזרחים הערבים בישראל ובין המדינה עצמה.

2002
ד"ר הלל פריש ופרופ" יוסי כץ, אוניברסיטת בר-אילן
Kav Hatefer the Implementing and Structuring Debating

ד"ר מחמוד כיאל, אוניברסיטת תל אביב
התרבות הישראלית בעיניים ערביות - בין סטריאוטיפיזציה לנורמליזציה

2001
ד"ר אלי אברהם (אוניברסיטת חיפה) וד"ר ענת פירסט (המכללה האקדמית נתניה)
סיקור האוכלוסייה הערבית בישראל בתקשורת העברית: השוואה בין סיקור "יום האדמה" הראשון (6791) לבין סיקור "אינתיפאדת אל אקצא" (2000)

פרופ' עמי אלעד-בוסקילה, מכללת בית ברל
דמויות של האחר(ים) - המקרה של הספרויות הערביות המודרניות

ד"ר ניראון חשאי, אוניברסיטת תל אביב
פארקים תעשייתים בגבול ישראל והרשות הפלסטינית - הפוטנציאל לשיתוף פעולה עסקי בתנאי הפרדה

2000
פרופ' אליעזר בן-רפאל, פרופ' אילנה שוהמי, אוניברסיטת תל אביב וד"ר מוחמד אמארה, אוניברסיטת בר-אילן
נוף לשוני ורב-תרבותיות - מחקר השוואתי ישראלי-פלסטיני

ד"ר בני מילר, אוניברסיטת חיפה
מתי וכיצד עוברים אזורים משלום למלחמה

ד"ר שלמה שפירא, אוניברסיטת בר-אילן ומר עמיחי מגן, משרד המשפטים
שיתוף פעולה אזורי במזרח התיכון בתחומי הפנים והמשפט: לקחים מתהליכי האינטגרציה באיחוד האירופאי