חוקרים זוכי העבר

חוקרים 2012

פרופ' אלעאי אלון
החוג לפילוסופיה, אוניברסיטת תל-אביב

המילון הרגשי הערבי – פלסטיני: מונחי קונפליקט ואמון
.
מטרת המחקר המוצע הינה הוספת המרכיבים הרגשיים המיוחדים לדוברי הערבית הפלסטינית להגדרות מונחי סכסוך ומונחי אמון בשפה הערבית הפלסטינית. מאגר מידע זה יוסיף נדבך מהותי להבנת מסרים בשפה זו, וישמש להעברה מדויקת יותר של מסרים כאלה למשתמשים בה, בייחוד כאלה שערבית אינה שפת אמם, תוך קידום יכולת יצירת אמפתיה. כך יבדל ממילונים רגילים הנמנעים, מתוך מדיניות של "רציונאליות" ו"אובייקטיביות," לכלול רגשות בהגדרות של מונחים. שיטת המחקר מתבססת על שאלונים, אך בעיקר על כריית טכסטים (Text-Mining).

* * *

ד"ר יפעת גוטמן
המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

תפקידם של "אקטיביסטים של הנצחה" בתהליכי פתרון סכסוכים בזווית השוואתית

המחקר המוצע בודק את השפעתם של "אקטיביסטים של הנצחה" – אסטרטגיה על-לאומית של פעילות שלום באמצעות התמודדות עם עבר שנוי במחלוקת מחוץ לערוצי המדינה – על תהליכי פתרון סכסוכים. המחקר יעריך את תרומתם של אקטיביסטים של הנצחה (או העדרה) לקידום הפיוס בשיח הציבורי הדומיננטי במצבי סכסוך לעומת מצבי בתר-סכסוך באירופה ובמזה"ת בשנים 2011-1991. ההנחה היא שבעוד במקרים של בתר-סכסוך יש לאקטיביסטים של הנצחה תפקיד חשוב בקידום פיוס מחוץ לערוצי המדינה ובמרחב המקומי, שם פרויקטים של זיכרון ביוזמת המדינה נוטים במקרים רבים להיכשל, השפעתם במקרים של סכסוך מוגבלת לקבוצות מובחנות בעלות יכולת משתנה להשפיע על השיח הציבורי. ממצאי המחקר צפויים לשאת השלכות תיאורטיות ופרקטיות חשובות.

חוקרים 2008-2009

2009

ד"ר דליה גבריאלי נורי
מכללת הדסה ירושלים ואוניברסיטת בר-אילן

'כל מי שבא אלינו הביתה יש לו שלום משלו' – מתווה לניתוח המושג 'שלום' ושיח השלום הישראלי הפרלמנטרי

מחקר זה מציע מתווה מתודולוגי לחקר המושג 'שלום' שניתן יהיה ליישם בשפות ובתרבויות שונות. המחקר מתמקד בבחינת חמישה עשר אלף המופעים של המילה 'שלום' בדברי הכנסת שמאז ראשית שנות השמונים. המחקר מבקש לערער על הנחה סמויה לפיה 'השלום' הוא מושג בעל משמעות חיובית בסיסית וכי גבולות השדה הסמנטי שלו והשיחים הנגזרים ממנו הם בעיקרם אוניברסאליים ואחידים. בשונה מכך, הנחת היסוד של המחקר היא כי המושג שלום הוא בעיקרו תוצר של הבניה פוליטית ותרבותית וכי רבים בו המכשולים האידיאולוגיים והפוליטיים המקשים על יצירת אמון ותקשורת בין הצדדים. פירוק המושג 'שלום', ניתוח הקודים התרבותיים והפוליטיים הבונים אותו, ובמיוחד פיענוח וסילוק המוקשים השיחיים הגלומים בו הם בעלי חשיבות מעשית רבה לכל השותפים לחינוך לשלום, לחקר השלום ולקידום תרבות של שלום בארץ ובעולם.

* * *

ד"ר אמירה שיף
המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר-אילן

'תיאורית המוכנות' ויישוב 'סכסוכים קשים לפתרון'

מטרת המחקר הנה לבחון האם יש שונות בין 'סכסוכים קשים לפתרון פעילים' ל'סכסוכים קשים לפתרון קפואים' בנוגע לגורמים המביאים צדדים לשולחן המשא ומתן ובנוגע לגורמים המשפיעים על סיכויי המשא ומתן להניב הסדר. המחקר יעשה שימוש בתאוריית המוכנות לצורך בחינה השוואתית של הגורמים שהביאו את הצדדים לקיים משא ומתן בששה סכסוכים, חלקם 'קשים לפתרון פעילים', וחלקם 'קשים לפתרון קפואים', ויבחן את הגורמים להגעה להסדר בכל אחד מהסכסוכים שאכן יושבו בסופו של דבר ואת הגורמים שסיכלו השגת הסדר במקרים בהם המשא ומתן נכשל. המחקר אף יברר האם הנחותיה של תיאוריית המוכנות אכן יושמו במקרים הנדונים ומה ניתן להסיק מהמקרים לגבי התיאוריה.

2008

ד"ר ח'ליל רינאוי
החוג לקולנוע וטלוויזיה, אוניברסיטת תל אביב

צריכת תקשורת בקרב החברה הערבית בישראל והשפעתה על מרקם היחסים בין הערבים והיהודים בארץ

הודות לשנויים הטכנולוגים בתחום התקשורת הלוויינית, נחשפו אזרחי המדינה הערבים מאז תחילת שנות התשעים, למגוון רחב של שידורים טלוויזיוניים מהעולם הערבי. הדבר השפיע בצורה ניכרת על דפוסי צריכת התקשורת שלהם ויצר מהפכה בתחום זה. יש לכך ביטויים רבים בתחומי חיים שונים: החל מהתחום החברתי-דתי, דרך התחום התודעתי ועד התחום הפוליטי-לאומי. מחקר זה נועד לבדוק את אופי ההשפעה של צריכת התקשורת הלוויינית על תפיסותיהם ועמדותיהם של התושבים הערבים כלפי מעמדם כאזרחים, וחשוב מכך, על עמדותיהם כלפי הרוב היהודי ומוסדות המדינה. לעניין זה השפעה ישירה על מרקם היחסים עם האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל.

חוקרים 2010

ד"ר צפריר גולדברג
הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה

"מה יעזור לנו לדבר על זה? תלמידים יהודים וערבים מתדיינים על שורשי הסכסוך על בסיס מקורות"


במחקר על מפגש בין קבוצתי וזיכרון קולקטיבי מקובל להניח כי במצב עימות כל קבוצה חברתית מעצבת את תיאור העבר שלה באופן שיצדיק את עמדתה. בהמשך עשוי הזיכרון הקולקטיב לא רק להתעצב לאור העימות אלא אף להשפיע על תפיסת העימות ועל נכונות הקבוצות להתפשר. כך נוצר תהליך מעגלי העשוי להקשות על פתרון סכסוכים. הוראת ההיסטוריה היא הערוץ המאורגן המרכזי, דרכו מנסה המדינה לעצב את תפיסת העבר של בני נוער. המחקר המוצע על ידי ד"ר גולדברג נועד לבחון את ההשפעות של דרכי הוראת היסטוריה של הסכסוך היהודי-ערבי על ניהול דיון אודות הסכסוך ופתרונו בין תלמידי תיכון. במחקר תיערך השוואה בין דרכים שונות ללמידת היסטוריה של יחסי יהודים ופלסטינים: למידה סמכותית על פי תוכנית לימודים לבגרות, למידה ביקורתית של מקורות מרובים ולימוד אמפתי של נרטיבים משני הלאומים. על בסיס לימוד נקודות מפתח בסכסוך ינהלו התלמידים שיחות בזוגות על התפתחותו והדרכים לפתרונו. בניתוח הלמידה והדיון תיבחן השפעת דרך הלמידה על אופן ניהול הדיון ועל תוצאותיו. אנו מקווים כי המחקר יעלה תובנות באשר לדרך לימוד ההיסטוריה שתאפשר פיתוח זהות, חשיבה ביקורתית ויכולת ניהול משא ומתן.

* * *

פרופ' אברהם סלע וד"ר נאוה לוונהיים
המחלקה ליחסים בינלאומיים, האוניברסיטה העברית

"התנצלות הדדית בהקשר של סכסוך ממושך: המקרה הישראלי-פלסטיני"

תופעת ההתנצלויות היא תחום מחקרי חדש שקשור למחקרי שלום ויישוב סכסוכים. מבחינה תיאורטית, המחקר מנסה לברר מה מאפשר יצירת בסיס להתנצלות הדדית במקרה של סכסוך מתמשך, ובאלו תנאים עשויה התנצלות כזו לאפשר יצירת שגרה של שלום. לצורך כך, נדרש למפות את עמדות הצדדים המעורבים בסכסוך ממושך ביחס לסוגית ההתנצלות. כמו כן יש לבחון את הקשר בין הנכונות להתנצלות לבין ההשפעה שיש לפעולה זו על הזהות הקולקטיבית של כל אחד משני הצדדים – זהות המעוגנת בשגרת הסכסוך. המחקר ייעשה תוך התמקדות בסכסוך הישראלי-פלסטיני, המהווה דוגמה למקרה שבו נדרשת התנצלות הדדית במסגרת תהליך של יישוב הסכסוך והשגת הסכם בין הצדדים, לאור הנרטיבים הלאומיים המנוגדים של שני העמים ביחס למלחמה ב-1948, ולאור המשקעים הקשים שהותיר הסכסוך אצל שני הצדדים לאורך השנים.

חוקרים 2007

ד"ר זהבית גרוס (ביה"ס לחינוך אוניברסיטת בר-אילן) ד"ר גל לוי (המחלקה ללימודי דמוקרטיה האוניברסיטה הפתוחה) וד"ר הללי פינסון (החוג לחינוך אוניברסיטת חיפה )

הקול האחר של הקונפליקט: סוציאליזציה לקונפליקט הישראלי-פלסטיני בחברה שסועה - היבטים תיאורטיים ופרקטיים


מטרת המחקר לבחון את האופן שבו בתי הספר השונים בישראל מתארים, מפרשים ומסבירים את הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, וכיצד שיח חינוכי זה מתורגם לפרקטיקות חינוכיות-לימודיות. המחקר יבחן מה חושבים מנהלים, מורים, תלמידים והורים על הקונפליקט, ובמיוחד כיצד בית הספר מציג ומתמודד איתו. בחינה זו תאפשר לחשוף ולהציג תובנות חדשות אודות ההנחות, האמונות, הערכים והעמדות המהווים השראה מרכזית ללמידה והוראה של הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, בין כתלי בתי הספר. באמצעות ניתוח השיח החינוכי הזה, ברצוננו ליצור טיפולוגיה קונספטואלית רב-ממדית של תיאוריה ופרקטיקה חינוכית, אשר תבהיר את הממד הפוליטי של תפיסת הקונפליקט בבתי הספר. טיפולוגיה זו תהווה כלי אנליטי קונספטואלי חשוב למחקרי המשך של שיחים ופרקטיקות חינוכיות ביחס לקונפליקט הישראלי-פלסטיני ולעיצובן של תוכניות התערבות חדשות במגזרי החינוך השונים.

 

ד"ר אירית בק (החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה הפתוחה )

פרדוקס האחדות האפריקנית: התערבות האיחוד האפריקני במשבר דארפור, 2003 - 2006

בשנת 2003 התקבלה החלטה באיחוד האפריקני (African Union–AU) להתערב באופן ישיר במשבר שהתרחש בחבל דארפור שבסודאן. לראשונה מאז עצמאותה של אפריקה, קיבל ארגון כלל-יבשתי החלטה להתערב באופן ישיר בסכסוך פנים-מדינתי, כולל שליחת כוח צבאי של כ-7000 חיילים לשטח. המחקר המוצע יבחן וינתח מגמות של שינוי בתפיסות האחדות האפריקנית ביחס למשברים פנים-מדינתיים המתחוללים ביבשת וינסה להעריך את מידת האפקטיביות שלהן. בחינת ההקשר ההיסטורי של התערבות המוסדות היבשתיים והאזוריים של האחדות האפריקנית במשברים קודמים תשמש כלי לניתוח מגמות של שינוי והמשכיות במקרה הנוכחי. בנוסף, ניתוח זה ישמש מקרה מבחן לבחינת יחסי הגומלין בין התערבות כוחות בינלאומיים לבין כוחות של היבשת במקרים של קונפליקטים פנים-מדינתיים.

 

חוקרים-2005-2000

2005

פרופ' דן בר-און וד"ר חוה שכטר, המחלקה למדעי ההתנהגות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

היוזמה הערבית- יהודית החדשה ללימוד נושא השואה

במאי 2003, במהלך האינתיפאדה השנייה, יצאה קבוצה של ערבים ויהודים ישראלים למסע לאושוויץ. היוזמה באה מצד הערבים שארגנו והכינו את המסע (במיוחד הכומר אמיל שופאני והעיתונאי נזיר מג'אלי מנצרת). מאחר ויוזמה זאת היא תופעה יוצאת דופן החליטו החוקרים לראיין כמה מן היוזמים והמשתתפים במסע. בעזרת ניתוח הראיונות (בשיטת ניתוח נרטיבית) נועד המחקר לקבל תשובות לשאלות הבאות:
1. מה גרם להם ליזום מסע מיוחד זה?
2. מה היו החוויות הייחודיות של מסע זה (בהשוואה למסעות אחרים של קבוצות של
ישראלים לאושוויץ)?
3. מה היו השלכות ארוכות הטווח שלו, במידה והיו?
4. כיצד השפיעו המסע ותוצאותיו על יצירת אפשרויות חדשות לפתרון הסכסוך שלנו במזרח
התיכון?

קרא עוד...