סטודנטים זוכי העבר

הזוכים במלגות - 2016

 דוקטורט – דיאנא סעדי

ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל אביב

ההשפעות של הביקורים בפארק על מתח ובריאות בקרב אמהות ערביות במדינת ישראל
המחקר מתמקד בנשים ערביות המדווחות על הצטברות של עקות המתקשרות לשהייתן במשך שעות ארוכות בבית עם ילדים. נבחן עד כמה הביקור בפארק מאפשר התרגעות. ביישובים ערביים במדינת ישראל כמעט ואין פארקים; רוב הפארקים הקיימים ביישובים הערביים ממוקמים מחוץ לשטח הבנוי כך שאינם נגישים לאוכלוסיות רבות והמתקנים בהם ישנים ובעלי רמה נמוכה של תחזוקה, ניקיון וטיפוח.
עלית הביקוש לשטחים ירוקים אפקטיביים מסתברת מהשכיחות הגבוהה של שימוש של ערבים בגינות ציבוריות בערים יהודיות שכנות ובפארקים עירוניים בערים אלה. הפארקים העירוניים הינם בעלי חשיבות, משום שהם מציעים רמות גבוהות של אינטראקציה בין אנשים מרקעים חברתיים ואתניים שונים ומהווים נקודת מפגש תרבותית בין קהילות שונות ושילוב בני מיעוטים בחברה. מפגש זה מעורר לפעמים מתחים בין קבוצות אתניות.
המחקר בוחן את עוצמת העקה כפי שהיא נמדדת באמצעות הדופק ולמידת ההתרגעות המושגת כתוצאה מיציאה אל העיר ואל פארקים תוך התמקדות בהשפעה האתנית של המקום. המחקר הנוכחי מתמקד בפארקים בערים יהודיות שכנות לריכוזים של אוכלוסייה ערבית.

דוקטורט – רעות זרחוביץ

בית הספר למדעי הפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב

קרא עוד...

הזוכים במלגות - 2015

דוקטורט - נתליה גוטקובסקי
ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב

המדיניות לחקלאות בת קיימא והשפעותיה על הערבים הפלסטינים בישראל

עבודת המחקר בוחנת האם התפישה של חקלאות בת קיימא מחוללת שינויים ויוצרת והזדמנויות לחקלאות הערבית-פלסטינית בישראל או שמא משתמרת מדיניות חקלאית-לאומית קודמת באמצעות שפת הקיימות. המחקר מבוסס אתנוגרפיה המתחקה אחר התהוות המדיניות הציבורית ומעוגנת בראיונות עומק עם עובדי מדינה, ארגוני סביבה וחקלאים. המחקר שופך אור ומציע תיאורטיזציה אודות האפשרויות הטמונות בשיחים פוליטיים חדשים להשפיע על יחסי קונפליקט, מציג תהליכים משתנים בכינון מדיניות ציבורית ולבסוף, מציע ניתוח עדכני לחקלאות הערבית-פלסטינית בישראל בהקשר של יחסיה עם המדינה, עם מומחיות מדעית ועם האתוס החקלאי המשתנה.

 

עבודת מ.א. - גלעד שור-קהת
המחלקה ללימודי איסלאם ומזרח תיכון, האוניברסיטה העברית
צופיות בישראל: המקרה של אחוות הישרוטיה

 

הצופיות, המיסטיקה המוסלמית, נעשית דומיננטית יותר ויותר בשיח המוסלמי במערב, וממצבת עצמה כאלטרנטיבה 'מתונה' או לא-אלימה לצורות מסוימות של אסלאם פוליטי. אחוות הישרוטיה היא הוותיקה מבין הקהילות הצופיות הפעילות כיום בישראל. המחקר יבחן את פעילות האחווה כמקרה בוחן של פעילות צופית, בישראל, כאשר בנוסף לפעילותה כקהילה דתית ייחודית החיה כמיעוט כפול בתוך המיעוט הערבי-מוסלמי, היא מקיימת קשרים מרתקים עם החברה היהודית בישראל במסגרות דיאלוג בין-דתי ובצורות אחרות.

 

הזוכים במלגות - 2014

בתר דוקטור
ד"ר סעיד סולימאן, החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, באוניברסיטת תל אביב
עבודות דוקטורט
סולי ורד, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב
זמירה רון דוד, המחלקה לספרות עברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
עבודת מ.א
אלי אושורוב, החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון, האוניברסיטה העברית
קרנית מנדל, החוג לקולנוע, אוניברסיטת תל אביב 

קרא עוד...

הזוכים במלגות - 2013

יעל בן דוד

המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון

 

לחשוב על פיוס במציאות של קונפליקט: הדדיות בין תפיסות של כוח חברתי לאופני הבניה של זהות חברתית כמעצבת נכונות לפיוס בקרב צדדים בקונפליקט

בהנחיית פרופ' ניצה ינאי ופרופ' אריה נדלר

 

מחקר זה יעסוק באופן שבו פרטים, יהודים ופלסטינים אזרחי ישראל, תופסים את כוחם החברתי. המחקר ייבחן את האופן בו תפיסות של כוח חברתי מתקשרות לזהות מגדרית ואתנו-לאומית. המחקר יבחן גם את הקשר בין היכולת להחזיק בתפיסה דיאלקטית של צרכים זהותיים (הנדרשת למען התפייסות) למדדי הכוח והזהות. במסגרת המחקר יפותח מדד חדש לתפיסה סובייקטיבית של כוח חברתי, אשר ייבנה מתוך חקירה איכותנית של חוויות כוח יומיומיות של פרטים. באופן זה, המדד יאפשר הבנה טובה יותר של מושג הכוח החברתי מתוך פרספקטיבה של זהות. תרומה נוספת של המחקר היא חקירת האופן בו תפיסות שונות של כוח מתקשרות לנכונות לפיוס וחיים משותפים, כפי שזו באה לידי ביטוי בתפיסה מורכבת של צרכים זהותיים של העצמי ושל האחר. ממצאי מחקר זה יוכלו לשמש בעתיד ככלי עזר לקידום דיאלוג בין יהודים ופלסטינים בישראל.

 

אילנית סימן-טוב נחליאלי

החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

 

When the Need for Strength Competes with the Need for Positive Moral Image: Investigating Duality in the Context of the Israeli-Palestinian Conflict

בהנחיית ד"ר שנבל נורית ופרופ' נדלר אריה

 

קונפליקטים אלימים וממושכים מתאפיינים בדואליות– כל צד הוא גם פוגע וגם נפגע ומכאן, בהתבסס על מודל הפיוס (שנבל ונדלר, 2008), קיימים שני צרכים מתחרים: מצד אחד צורך בהעצמת הקבוצה הגורר התנהגויות אנטי-חברתיות ומצד שני צורך בקבלה-חברתית ובשיקום הדימוי המוסרי שעשוי להוביל להתנהגויות פרו-חברתיות. המחקר מצא כי לצורך בהעצמה (הצורך ב"ישראל חזקה") השפעה גדולה יותר על התנהגות (שלילית) כלפי הפלסטינים מאשר לצורך בקבלה (הצורך ב"ישראל מוסרית") אשר השפיע לחיוב רק כאשר הצורך ב"ישראל חזקה" היה נמוך. בהסתמך על הררכית הצרכים (מאסלו), שיערנו ומצאנו כי אישוש כוחה/בטחונה של ישראל עודד ישראלים לותר על מעט מכוחם למען מוסריות וכך קידם עזרה והוריד אגרסיה.

 

עופר שנער

בית הספר למדיניות ציבורית וממשל, האוניברסיטה העברית

 

השתקפותו של אתוס הסכסוך הישראלי-פלסטיני בהחלטות בית המשפט העליון של ישראל בין השנים 2006-1948

בהנחיית פרופ' דניאל בר-טל ופרופ' דוד קרצ'מר

המחקר בוחן את תפקידו של האתוס של החברה הישראלית בהקשרו של הסכסוך הישראלי פלסטיני, כפי שהוא מוצא ביטוי בפסקי הדין שפורסמו של בית המשפט העליון בין השנים 1948 ועד 2006. בעוד שמוסדות פוליטיים, תרבותיים וחברתיים בישראל נחקרו באופן ממצה בנוגע לאופן שבו האתוס של הסכסוך מוצא בהם ביטוי, תפקידו של בית המשפט העליון ביצירתו, שימורו ושיקופו של האתוס טרם נחקר לעומק. אחד מתוצרי המחקר הנוכחי יהיה מאגר נתונים הכולל את כל פסקי הדין הנוגעים לסכסוך הישראלי-פלסטיני שפורסמו, הכולל למעלה מ - 750 פסקי דין. המחקר יבחן את השימוש שנעשה באתוס, תדירותו והיקפו, בפסקי הדין הנכללים במאגר הנתונים. לאור הלגיטימיות ממנה נהנה בית המשפט העליון, המחקר הבוחן את השימוש שנעשה באתוס ובקיומן של אמונות אלטרנטיביות בפסיקתו של בית המשפט העליון יכול לסייע בהבנת הדרכים בהן פסיקותיו מקדמות ומנציחות את התפישות הרווחות בחברה הישראלית בנוגע לסכסוך.

 

עבודות מ.א.

 

מורן אופק

החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

 

אינטגרציה מערכתית וחברתית במערכת החינוך – חקר רשתות חברתיות ודפוסי חברות בין תלמידים בבתי ספר מעורבים לערבים ויהודים בישראל

בהנחיית פרופ' יוסי שביט

 

המחקר יבחן את דפוסי החברות הנוצרים בבתי ספר מעורבים ברמה גבוהה (קרוב לחצי ערבים וחצי יהודים), בהשוואה בין שני בתי ספר יסודיים - אחד הוא בית ספר "עברי" שכונתי בעיר מעורבת, והשני בית ספר "דו-לשוני", בית ספר עם אידיאולוגיה ופדגוגיה של קידום היחסים בין יהודים וערבים. המחקר יתבסס על מתודולוגיה של ניתוח של דפוסי חברות ורשתות חברתיות (social network analysis) מתוך נתונים שיאספו בתשאול של כ-240 תלמידים בשני בתי הספר וינסה לתת מבט על המרחב המצומצם בו קיימת אינטגרציה מערכתית במערכת החינוך בישראל.     

 

 

אבו גוידר ערף

התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים, אוניברסיטת בן גוריון

 

האינטראקציה של בני נוער בדואים עם בני נוער יהודים במרחב הווירטואלי

בהנחיית פרופ' שפרה שגיא וד"ר דליה ארד

 

 התפתחות האינטרנט הביאה עמה תכני גלישה רבים ומגוונים, המספקים צרכים שונים בקרב אוכלוסיות כמו מיעוטים ומהגרים. מחקר זה יתמקד בבני נוער ויתבסס על גישת "שימושים וסיפוקים", על פיה לפרט ישנם צרכים קוגניטיביים, אסקפיסטיים, אפקטיביים ואינטגרטיביים (כ"ץ ואחרים, 1992). במחקר זה תבחן האינטראקציה של בני נוער בדואים עם בני נוער יהודים במרחב הווירטואלי. שאלת המחקר המרכזית: כיצד בני נוער בדואיים תופסים את הקשר והאינטראקציה עם בני נוער יהודי במרחבם הווירטואלי? ייעשה ניסיון לעמוד על התכנים המעסיקים בני-נוער בדואים בעת הימצאותם באינטראקציה עם בני נוער יהודי, ולעמוד על האפקט החברתי תרבותי בעקבות אינטראקציה זו.

 

הזוכים במלגות 2011

עבודות דוקטורט

אלמה ורדרי-קסלר החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב


"בין סמכות כפולה לבניית המדינה: אילו צורות שיח ופרקטיקות של מאבק מתהוות בקוסובו?"
עבודת מחקר זו בוחנת אילו פרקטיקות של שיח ומאבק מעצבים השחקנים החברתיים שבמרחב האזרחי בקוסובו. ניתוח הפעולה הקולקטיבית לנוכח המדיניות שבפיקוח, החברה האתנית המפולגת והסמכויות המתחרות (מקומיות ובינלאומיות), קורא למידול תיאורטי חדשני המסוגל להתמודד עם היחסים המורכבים שבין גורמים חברתיים ומוסדיים לבין תהליכים מדיניים וגלובליים. אי לכך, המחקר בוחן את חשיבותו של המפגש בין תפישות זמן פרטיות, קולקטיביות ומערכתיות בהקשר של התהוות מוסדית ותקופות מעבר.

מנאר מחמוד, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל-אביב

"תהליכי כינון חוקה, פיוס ודמוקרטיה בחברות שסועות"
המחקר עוסק בלמידה וניתוח השוואתי של תהליכי כינון ועיצוב חוקתי בחברות שסועות. במהלך העשורים האחרונים, היינו עדים לעניין בינלאומי גובר בחקיקת חוקות, בעיקר בחברות השסועות מבחינה אתנית, תרבותית ולאומית. הדבר הביא להתרחבות העיסוק התיאורטי וההשוואתי בנושא כינון חוקה. לעיצוב חוקתי בחברות שסועות ישנה משמעות חשובה יותר, בגלל ההשלכות שיש לתהליך כזה על מערכות היחסים בין קבוצות רוב ומיעוט. על רקע זה, הולכת ומתפתחת גישה המדגישה את חשיבותו של תהליך כינון חוקה לפיוס בין קבוצות אלה. מחקר זה מתמקד, במיוחד, במערכת היחסים או בקשר בין תהליכי כינון חוקה לבין תהליכי פיוס בחברות שסועות, במטרה לבחון מתי, איך וכיצד תהליכי כינון חוקה מקדמים תהליכי פיוס במקרים מסוימים, אך לא מצליחים לעשות זאת במקרים אחרים. הכוונה היא לבדוק כיצד והיכן שני תהליכים אלה נפגשים. המחקר מתמקד בלמידה של אופי מערכת יחסים זו בשלוש מדינות: קנדה, דרום אפריקה ובלגיה. השאיפה היא, כי ההשוואה בין שלושת המקרים תאפשר לפתח מודל תיאורטי ראשוני המבהיר את התנאים המשפיעים על היות תהליך כינון חוקה תהליך התפייסותי, באמצעות הגדרת הגורמים/הסיבות המאפשרים זאת.

שחר שדה, בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב

"סביבה, שיתופי פעולה ועשיית שלום"
עבודה זו מתחקה אחר התנאים בהם אלמנטים סביבתיים עשויים להוביל לשיתוף-פעולה חוצה גבולות ולקידום בטחון ושלום ארוך טווח. המחקר מתמקד בסכסוכים מדיניים בהם הסביבה לא מהווה את לב הסכסוך הפוליטי ומתבסס על תיאוריית ה-Environmental Peacemaking שעל פיה, לפרוייקטים סביבתיים מאפיינים ייחודיים ההופכים אותם ל"שחקנים" יעילים בתהליכי עשיית שלום. הבסיס הלוגי של התיאוריה הוא הקשר המבני-אקולוגי של סביבה ומשאבי טבע שאינו מכיר בגבולות כלשהם, מביא לתלות הדדית ומדגיש את ההיגיון שבניהול משותף. המחקר מיועד לפיתוח תיאורטי ולניתוח אמפירי לוקאלי ואיזורי. המחקר בנוי מרובד תיאורטי, הבוחן את תפישת ה"סביבה" בתיאוריה והבנת מיקומה והיחסים שלה למול תהליכי בניית שלום; רובד איזורי, העוסק ב"יוזמת השבר הסורי-אפריקאי" ובוחן באלו תנאים הסביבה יכולה להוות קטליזטור ליצירת שיתופי פעולה וישוב סכסוכים בקנה מידה איזורי; ורובד לוקאלי, שעניינו מיפוי וניתוח הצעות ל"פארקים של שלום" בגבולות ישראל, תוך התמקדות בשאלה האם פארקים אלו, המהווים שטחי שימור טבע חוצי גבולות, הם מטרה בפני עצמה או שהם משמשים כלי ליישוב סכסוכים ובניית שלום כחלק מהתהליך הפוליטי הכולל.

עבודת מ.א.

נוריאל אור, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב


"הגנת הפעולה המלחמתית בדיני הנזיקין, תחולתה וסייגיה"
העבודה עוסקת בהגנת הפעולה המלחמתית, הפוטרת את מדינת ישראל מאחריות בנזיקין, בגין נזק שנגרם כתוצאה מפעילות מלחמתית של כוחות הביטחון. המצב הביטחוני המיוחד השורר באזורי יהודה ושומרון, הביא לכך שהגנת הפעולה המלחמתית עומדת במרכז הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ומהווה מחסום מפני תביעות נזיקין שמגישים פלסטינים בגין נזק שנגרם להם כתוצאה מפעילות כוחות הביטחון. מטרתה של העבודה, הינה לאתר הסדר אשר ימקם את חסינות המדינה במקום המאפשר פיצוי הולם לניזוקים, מחד גיסא, ומעניק הגנה לכוחות הביטחון, מאידך גיסא, תוך התחשבות, בין היתר, במציאות הביטחונית המיוחדת השוררת במדינת ישראל.

שמעון כץ, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה

מטרור לשלום – שינוי תפיסתי לגבי השימוש בכח ואלימות פוליטית בקרב פלסטינים חברי ארגון "לוחמים לשלום"
מה גורם לאדם שבעברו היה מעורב בפעילות אלימה בעלת אופי טרוריסטי, להפוך עם הזמן לפעיל שלום המטיף לדיאלוג ודו-קיום? מה ניתן ללמוד מתוך הדרך בה הוא מתאר את סיפור חייו, על הגורמים הפסיכולוגיים והחברתיים אשר מובילים אותו לעשות בחייו שינוי מסוג זה? האם הלהט להפיץ את בשורת השלום והאחווה כיום הוא אותו הלהט אשר בעבר הביאו להשתמש באמצעים אלימים לקדם מטרות פוליטיות תוך סיכון חייו? האם שינוי זה מצטמצם לתחום האקטיביזם הפוליטי בלבד, או שמא הוא שזור גם בתחומי חיים נוספים? האם מתוך סיפורי חיים אלו ניתן יהיה ללמוד על תנאים מסוימים אשר מובילים אנשים לעמדה של סליחה והתפייסות?
שאלות אלו עומדות במרכזו של מחקר איכותני זה, אשר מתמקד בסיפורי חיים של קבוצת פלסטינים המשתייכים לארגון "לוחמים לשלום", אשר הוקם בשנת 2005 ומאחד ישראלים ופלסטינים שבעבר לחמו אחד בשני, וכיום קוראים לפיוס בין שתי החברות באמצעות דיאלוג ואי-אלימות.