הזוכים במלגות - 2016

 דוקטורט – דיאנא סעדי

ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל אביב

ההשפעות של הביקורים בפארק על מתח ובריאות בקרב אמהות ערביות במדינת ישראל
המחקר מתמקד בנשים ערביות המדווחות על הצטברות של עקות המתקשרות לשהייתן במשך שעות ארוכות בבית עם ילדים. נבחן עד כמה הביקור בפארק מאפשר התרגעות. ביישובים ערביים במדינת ישראל כמעט ואין פארקים; רוב הפארקים הקיימים ביישובים הערביים ממוקמים מחוץ לשטח הבנוי כך שאינם נגישים לאוכלוסיות רבות והמתקנים בהם ישנים ובעלי רמה נמוכה של תחזוקה, ניקיון וטיפוח.
עלית הביקוש לשטחים ירוקים אפקטיביים מסתברת מהשכיחות הגבוהה של שימוש של ערבים בגינות ציבוריות בערים יהודיות שכנות ובפארקים עירוניים בערים אלה. הפארקים העירוניים הינם בעלי חשיבות, משום שהם מציעים רמות גבוהות של אינטראקציה בין אנשים מרקעים חברתיים ואתניים שונים ומהווים נקודת מפגש תרבותית בין קהילות שונות ושילוב בני מיעוטים בחברה. מפגש זה מעורר לפעמים מתחים בין קבוצות אתניות.
המחקר בוחן את עוצמת העקה כפי שהיא נמדדת באמצעות הדופק ולמידת ההתרגעות המושגת כתוצאה מיציאה אל העיר ואל פארקים תוך התמקדות בהשפעה האתנית של המקום. המחקר הנוכחי מתמקד בפארקים בערים יהודיות שכנות לריכוזים של אוכלוסייה ערבית.

דוקטורט – רעות זרחוביץ

בית הספר למדעי הפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב

תגובתם הנפשית של צעירים ישראלים בעקבות ביצוע הרג של אויב במסגרת פעילות צבאית


המחקר דן באופי התגובה הנפשית של צעירים ישראלים בעקבות נטילתם את חייו של אדם המוגדר כאויבם במהלך פעילות צבאית. המחקר בוחן את יחסי הגומלין שבין מנגנונים פסיכולוגים-חברתיים המעניקים לגיטימציה והצדקה מוסרית להרג של אויב במסגרת סכסוך מתמשך, לבין רווחתו הנפשית של הפרט בעקבות ביצוע מעשה ההרג, תוך התמקדות באופן שבו דינאמיקה זו מנציחה את מעגל הדמים ומונעת קיומו של שיח חברתי-ישראלי החותר לשלום.

עבודת מ.א. – אייל ארליך
המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

הומופיליה (Homophily) לאומית במוסדות להשכלה גבוהה בישראל
עבודת המחקר נכתבת על הומופיליה (Homophily) לאומית בקרב סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. במסגרת המחקר נבחנת עוצמת הפתיחות של כל אחת מהקבוצות (יהודים וערבים) לקשרים חברתיים עם קבוצות אחרות, דרך ניתוח רשתות חברתיות (Social Network Analysis). מיפוי הרשתות החברתיות של הסטודנטים מאפשר לזהות ולנתח את הגורמים המבניים המייצרים סגרגציה ואת ההעדפות האישיות של הסטודנטים לקשרים חברתיים.