הזוכים במלגות 2012

עבודות דוקטורט

הדס ברעם, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

"הסיפור שאנו כלואים בתוכו": נרטיב הסטורי סותר בסכסוך היהודי-ערבי כעול פסיכולוגי (Psychological Burden)
אחת מנקודות הקושי המרכזיות ביחסי יהודים-ערבים בישראל היא ששתי הקבוצות הלאומיות מחזיקות בנרטיבים היסטוריים סותרים בנוגע להתפתחות הסכסוך היהודי-ערבי: מי התוקף ומי הקורבן? מי אחראי לקונפליקט ומי נקלע אליו שלא ברצונו? מי דויד ומי גוליית? – שני הנרטיבים קשים לגישור ומהווים מוקד למתח ולעוינות בין שתי הקבוצות. מחקר זה יתאר בכלים פסיכולוגיים-חברתיים כיצד חברי שתי הקבוצות הלאומיות מתמודדים באופן קוגניטיבי, רגשי והתנהגותי עם עובדת המצאות נרטיב הסותר את אמונותיהם בידי הקבוצה השנייה, ומהם התנאים המונעים מהם או מאפשרים להם להכיל את הנרטיב האחר. המחקר יבחן את התנאים להכלת נרטיב הצד השני באמצעות מתודות פסיכולוגיות חברתיות חדשניות והוא עשוי לתרום לפיתוח כלים בשדה הציבורי והחינוכי, שיאפשרו פתיחות והבנה רבה יותר לנרטיב של האחר.

מיכל סליטרניק, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב 

רגולציה בינלאומית של הסכמי שלום

השאלה הניצבת במוקד עבודת המחקר היא כיצד צריכה הקהילה הבינלאומית להתייחס להסכמי שלום אשר כוללים הסדרים הפוגעים או עלולים לפגוע בזכויות אדם, כגון הסכמים המורים על העברת אוכלוסין, על חלוקה בלתי צודקת של משאבים טבעיים, או על הקמת משטר בעל מאפיינים דכאניים. העבודה טוענת כי על אף שפגיעות מעין אלה מוצגות בדרך כלל כמחיר ההכרחי של השלום, למעשה הן מבטאות במקרים רבים כשל ייצוג של קבוצות מוחלשות, שניתן וצריך למנוע או לפחות לצמצם אותו באמצעות הסדרה בינלאומית. הסדרה זו, כך טוען המחקר, צריכה להתקיים הן במישור הפרוצדוראלי, על ידי החלת דרישות של ייצוג הולם, השתתפות, שקיפות וכיו"ב על הליכי משא ומתן לשלום, והן במישור המהותי, על ידי גיבוש נורמות שיבהירו אילו הסדרים אינם יכולים להיכלל בהסכמי שלום, תוך הבחנה בין הסדרים שאומצו במסגרת הליך הוגן לכאלה שלא. המחקר בוחן את ההצדקות להסדרה בינלאומית של תהליכי והסכמי שלום ואת הקשיים שהיא מעוררת, ודן בתוצאות המעשיות הצפויות לנבוע ממנה. העבודה, אשר משלבת דיון עקרוני-תיאורטי עם ניתוח מקרי מבחן, נועדה לשמש כלי עזר הן בידי מעצבי מדיניות משפטית בינלאומית והן בידי נושאים ונותנים, מתווכים, ובעלי תפקידים אחרים המעורבים בתהליכי שלום.

עבודת מ.א.

רקפת גלעד, החוג להיבטים התפתחותיים, מגמת ייעוץ חינוכי, אוניברסיטת תל-אביב

תפיסת האתוס הצבאי בהשפעת שיגור בנים לשרות צבאי בקרב אמהות מהציונות הדתית ומן השמאל הציוני

המחקר המוצע יתמקד בשילוח הבן לצבא בחברה הישראלית מנקודת מבטה של אם אשר בנה עובר ממרחב מוגן אל מרחב הסיכון, מתוך הנחה כי שלב זה מהווה נקודת מפנה משמעותית בחייה של האם. מטרתו של המחקר הינה בחינת השפעתו של שלב השיגור הצבאי על עמדות בנוגע לסכסוך ועל תפיסת השירות הקרבי בצה"ל בקרב אימהות המשויכות לסקטורים שונים בישראל. חשיבותו של המחקר בכך שאינו נוגע רק בשיח האימהות אודות שלב השילוח הצבאי ובתהליכים העוברים עליהן כאימהות בחברה היהודית בישראל, אלא מוסיף גם נדבך חשוב לידע בתחום השילוח הצבאי של שתי אוכלוסיות אימהות שונות בחברה הישראלית - מהשמאל הציוני ומהציונות הדתית.