הזוכים במלגות 2010

עבודות דוקטורט

ניצן פלדמן, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל-אביב

"הצלע החסרה: השפעותיה של תלות גומלין כלכלית עם צדדים שלישיים על היחסים בין צמדי מדינות במערכת הבינלאומית"

הגידול המהיר בתהליכי הגלובליזציה הכלכלית היה מלווה בתקווה להפחתת מספר הקונפליקטים האלימים בין מדינות, ומחקרים אמפיריים שונים ניסו לתמוך בתקווה הזו. מחקר זה מנסה להראות כי העמקת האינטגרציה הכלכלית של מדינה מסוימת עם הכלכלה העולמית, לא תהווה בהכרח גורם משמעותי אשר ירסן את התנהלותה מול מדינה יריבה, במידה שהאינטרסים הכלכליים והפוליטיים של השותפות הכלכליות המרכזיות שלה לא יפגעו כתוצאה מקונפליקט בין מדינות. לעומת זאת, העמקת תלות הגומלין של מדינה מסוימת עם מדינות שהאינטרסים הכלכליים והפוליטיים שלהן עשויים להיפגע עקב קונפליקט בו מעורבת המדינה היריבה, עשוי להיות גורם אשר יקטין את הסבירות לפריצתו של עימות בין צמד המדינות. על מנת לתמוך בטענה זו המחקר יציג ניתוח כמותי שיבחן באופן מקיף כיצד מושפעת השכיחות של קונפליקטים בין צמדי מדינות מנפח הסחר וההשקעות של כל אחת מהן עם מדינות אחרות.

נמרוד רוזלר, התכנית לחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם , האוניברסיטה העברית בירושלים

"ביטויים רטוריים של תפקידים פסיכו-חברתיים של מנהיג פוליטי בסכסוך עיקש ובמעבר ליישובו: המקרים הישראלי-פלסטיני והצפון-אירי"

המחקר בוחן את הרטוריקה בה עושים שימוש מנהיגים פוליטיים בסכסוך עיקש על-מנת למלא את תפקידיהם הפסיכו-חברתיים בסכסוך ובמעבר ליישובו. במסגרת מחקר זה נערך ניתוח תוכן השוואתי לנאומים שנשאו יצחק רבין ויאסר ערפאת בסכסוך הישראלי-פלסטיני ודיוויד טרימבל וג'רי אדמס בסכסוך בצפון-אירלנד בשני הקשרים: בעת סכסוך אלים ובזמן תהליך שלום. באמצעות יצירת מודל בינתחומי מקורי לתפקידיו של מנהיג פוליטי בשני ההקשרים ובדיקה שיטתית של מסריו, המחקר יתרום להבנת המנגנונים הפסיכולוגיים המסייעים להתמודד עם הקשיים הכרוכים במעבר מסכסוך אלים לתהליך שלום,

עבודת מ.א.

מירי מאור, החוג לחינוך מיוחד, אוניברסיטת חיפה

"זהות משותפת, אמפתיה בין קבוצתית ויחסים חברתיים בקרב סטודנטים יהודים וערבים בישראל"

אמפתיה נתפסת כמנבא חשוב של יחסים בין קבוצות היות והיא משפיעה על התנהגות פרו חברתית ומפחיתה דעות קדומות, עוינות, סטריאוטיפים שליליים ושנאה. העבודה מבקשת לבדוק האם הדגשה וחיזוק קבוצת זהות משותפת, דהיינו, אוניברסיטת חיפה, בה לומדים אחוזים גבוהים יחסית של סטודנטים ערבים, יכולה להשפיע על תהליכי אמפתיה ועל עמדות חברתיות אצל סטודנטים יהודים וערבים.