סטודנטים זוכי העבר

הזוכים במלגות 2012

עבודות דוקטורט

הדס ברעם, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

"הסיפור שאנו כלואים בתוכו": נרטיב הסטורי סותר בסכסוך היהודי-ערבי כעול פסיכולוגי (Psychological Burden)
אחת מנקודות הקושי המרכזיות ביחסי יהודים-ערבים בישראל היא ששתי הקבוצות הלאומיות מחזיקות בנרטיבים היסטוריים סותרים בנוגע להתפתחות הסכסוך היהודי-ערבי: מי התוקף ומי הקורבן? מי אחראי לקונפליקט ומי נקלע אליו שלא ברצונו? מי דויד ומי גוליית? – שני הנרטיבים קשים לגישור ומהווים מוקד למתח ולעוינות בין שתי הקבוצות. מחקר זה יתאר בכלים פסיכולוגיים-חברתיים כיצד חברי שתי הקבוצות הלאומיות מתמודדים באופן קוגניטיבי, רגשי והתנהגותי עם עובדת המצאות נרטיב הסותר את אמונותיהם בידי הקבוצה השנייה, ומהם התנאים המונעים מהם או מאפשרים להם להכיל את הנרטיב האחר. המחקר יבחן את התנאים להכלת נרטיב הצד השני באמצעות מתודות פסיכולוגיות חברתיות חדשניות והוא עשוי לתרום לפיתוח כלים בשדה הציבורי והחינוכי, שיאפשרו פתיחות והבנה רבה יותר לנרטיב של האחר.

מיכל סליטרניק, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב 

רגולציה בינלאומית של הסכמי שלום

השאלה הניצבת במוקד עבודת המחקר היא כיצד צריכה הקהילה הבינלאומית להתייחס להסכמי שלום אשר כוללים הסדרים הפוגעים או עלולים לפגוע בזכויות אדם, כגון הסכמים המורים על העברת אוכלוסין, על חלוקה בלתי צודקת של משאבים טבעיים, או על הקמת משטר בעל מאפיינים דכאניים. העבודה טוענת כי על אף שפגיעות מעין אלה מוצגות בדרך כלל כמחיר ההכרחי של השלום, למעשה הן מבטאות במקרים רבים כשל ייצוג של קבוצות מוחלשות, שניתן וצריך למנוע או לפחות לצמצם אותו באמצעות הסדרה בינלאומית. הסדרה זו, כך טוען המחקר, צריכה להתקיים הן במישור הפרוצדוראלי, על ידי החלת דרישות של ייצוג הולם, השתתפות, שקיפות וכיו"ב על הליכי משא ומתן לשלום, והן במישור המהותי, על ידי גיבוש נורמות שיבהירו אילו הסדרים אינם יכולים להיכלל בהסכמי שלום, תוך הבחנה בין הסדרים שאומצו במסגרת הליך הוגן לכאלה שלא. המחקר בוחן את ההצדקות להסדרה בינלאומית של תהליכי והסכמי שלום ואת הקשיים שהיא מעוררת, ודן בתוצאות המעשיות הצפויות לנבוע ממנה. העבודה, אשר משלבת דיון עקרוני-תיאורטי עם ניתוח מקרי מבחן, נועדה לשמש כלי עזר הן בידי מעצבי מדיניות משפטית בינלאומית והן בידי נושאים ונותנים, מתווכים, ובעלי תפקידים אחרים המעורבים בתהליכי שלום.

עבודת מ.א.

רקפת גלעד, החוג להיבטים התפתחותיים, מגמת ייעוץ חינוכי, אוניברסיטת תל-אביב

תפיסת האתוס הצבאי בהשפעת שיגור בנים לשרות צבאי בקרב אמהות מהציונות הדתית ומן השמאל הציוני

המחקר המוצע יתמקד בשילוח הבן לצבא בחברה הישראלית מנקודת מבטה של אם אשר בנה עובר ממרחב מוגן אל מרחב הסיכון, מתוך הנחה כי שלב זה מהווה נקודת מפנה משמעותית בחייה של האם. מטרתו של המחקר הינה בחינת השפעתו של שלב השיגור הצבאי על עמדות בנוגע לסכסוך ועל תפיסת השירות הקרבי בצה"ל בקרב אימהות המשויכות לסקטורים שונים בישראל. חשיבותו של המחקר בכך שאינו נוגע רק בשיח האימהות אודות שלב השילוח הצבאי ובתהליכים העוברים עליהן כאימהות בחברה היהודית בישראל, אלא מוסיף גם נדבך חשוב לידע בתחום השילוח הצבאי של שתי אוכלוסיות אימהות שונות בחברה הישראלית - מהשמאל הציוני ומהציונות הדתית.

הזוכים המלגות 2009

עבודות דוקטורט

נעה שחורי, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

צל העבר: תחושת קורבנות מתמשכת וקהות מוסרית בסכסוכים בין-קבוצתיים

המחקר עוסק בתחושת קורבנות מתמשכת של הקבוצה, ובהשפעות תחושה זו על עמדותיהם והתנהגותם של חברי הקבוצה במסגרת סכסוכים בין-קבוצתיים. תחושת הקורבנות מבוססת על פרשנות שמעניקים חברים בקבוצה לאומית-אתנית לאירוע טראומטי בו נפגעה קבוצתם, ונשענת על שלושה נדבכים: אמונות אודות העבר (הפגיעה הייתה קשה, ייחודית, ונגרמה ממתן אמון לא מוצדק באחרים); אמונות אודות ההווה (קיים איום בהווה, אין לתת אמון באף קבוצה אחרת); ואמונה כי קיים קשר הדוק בין עבר להווה. אנשים המחזיקים בתפיסת קורבנות מתמשכת מאמינים שאויבי ההווה אינם אלא גלגול של אויבי העבר, או אויב על-זמני ("עמלק"). לתפיסת הקורבנות המתמשכת השפעות רבות, בהן תחושת זכאות מוסרית, ירידה באשמה בשל מעשי הקבוצה במסגרת הסכסוך הנוכחי, ונכונות רבה יותר להצדיק ולנקוט בפעולות של ענישה קולקטיבית כלפי קבוצה יריבה. המחקר הנוכחי בוחן את תפיסת הקורבנות המתמשכת בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובודק באופן אמפירי את השפעותיה השונות.

עבודת מ.א.

אורן שלמה, החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב

בצל חומה והפרדה: נרטיבים של היום יום במזרח י-ם: בחינת השפעת מכשול ההפרדה על חיי היום יום במזרח ירושלים

המחקר בוחן את השפעת חומת ההפרדה על תושבי שכונת שייח' במזרח ירושלים שנחצית במרכזה על-ידי חומת בטון. בעוד שמרבית המחקרים מתייחסים אל מכשול ההפרדה ממבט על, המחקר מציע מבט מעמיק ומפורט יותר אל תחושות התושבים המושפעים ישירות מהקמת החומה, וכן אפיון של הפעילות החברתית והמרחבית היום יומית סביב חומת ההפרדה. נקודת מבט זאת בוחנת 'מלמטה' את השפעת תהליכי עיצוב המרחב בכלל והשפעת חומת ההפרדה בפרט, על הזהות המקומית והפוליטית של התושבים ועל הקשרים והמבנים החברתיים שנוצרים סביב החומה. בכך המחקר תורם לאיתור וניתוח גורמים מקומיים יומיומיים המעכבים מעבר מעימות לשלום.

הזוכים במלגות 2010

עבודות דוקטורט

ניצן פלדמן, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל-אביב

"הצלע החסרה: השפעותיה של תלות גומלין כלכלית עם צדדים שלישיים על היחסים בין צמדי מדינות במערכת הבינלאומית"

הגידול המהיר בתהליכי הגלובליזציה הכלכלית היה מלווה בתקווה להפחתת מספר הקונפליקטים האלימים בין מדינות, ומחקרים אמפיריים שונים ניסו לתמוך בתקווה הזו. מחקר זה מנסה להראות כי העמקת האינטגרציה הכלכלית של מדינה מסוימת עם הכלכלה העולמית, לא תהווה בהכרח גורם משמעותי אשר ירסן את התנהלותה מול מדינה יריבה, במידה שהאינטרסים הכלכליים והפוליטיים של השותפות הכלכליות המרכזיות שלה לא יפגעו כתוצאה מקונפליקט בין מדינות. לעומת זאת, העמקת תלות הגומלין של מדינה מסוימת עם מדינות שהאינטרסים הכלכליים והפוליטיים שלהן עשויים להיפגע עקב קונפליקט בו מעורבת המדינה היריבה, עשוי להיות גורם אשר יקטין את הסבירות לפריצתו של עימות בין צמד המדינות. על מנת לתמוך בטענה זו המחקר יציג ניתוח כמותי שיבחן באופן מקיף כיצד מושפעת השכיחות של קונפליקטים בין צמדי מדינות מנפח הסחר וההשקעות של כל אחת מהן עם מדינות אחרות.

נמרוד רוזלר, התכנית לחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם , האוניברסיטה העברית בירושלים

"ביטויים רטוריים של תפקידים פסיכו-חברתיים של מנהיג פוליטי בסכסוך עיקש ובמעבר ליישובו: המקרים הישראלי-פלסטיני והצפון-אירי"

המחקר בוחן את הרטוריקה בה עושים שימוש מנהיגים פוליטיים בסכסוך עיקש על-מנת למלא את תפקידיהם הפסיכו-חברתיים בסכסוך ובמעבר ליישובו. במסגרת מחקר זה נערך ניתוח תוכן השוואתי לנאומים שנשאו יצחק רבין ויאסר ערפאת בסכסוך הישראלי-פלסטיני ודיוויד טרימבל וג'רי אדמס בסכסוך בצפון-אירלנד בשני הקשרים: בעת סכסוך אלים ובזמן תהליך שלום. באמצעות יצירת מודל בינתחומי מקורי לתפקידיו של מנהיג פוליטי בשני ההקשרים ובדיקה שיטתית של מסריו, המחקר יתרום להבנת המנגנונים הפסיכולוגיים המסייעים להתמודד עם הקשיים הכרוכים במעבר מסכסוך אלים לתהליך שלום,

עבודת מ.א.

מירי מאור, החוג לחינוך מיוחד, אוניברסיטת חיפה

"זהות משותפת, אמפתיה בין קבוצתית ויחסים חברתיים בקרב סטודנטים יהודים וערבים בישראל"

אמפתיה נתפסת כמנבא חשוב של יחסים בין קבוצות היות והיא משפיעה על התנהגות פרו חברתית ומפחיתה דעות קדומות, עוינות, סטריאוטיפים שליליים ושנאה. העבודה מבקשת לבדוק האם הדגשה וחיזוק קבוצת זהות משותפת, דהיינו, אוניברסיטת חיפה, בה לומדים אחוזים גבוהים יחסית של סטודנטים ערבים, יכולה להשפיע על תהליכי אמפתיה ועל עמדות חברתיות אצל סטודנטים יהודים וערבים.

הזוכים במלגות 2008

עבודות דוקטורט

רינת ארביב-אברומוביץ, בית-הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב

טקסים לאומיים בישראל בצלו של סכסוך- עיצוב ושינוי מסרים לאורך השנים 1948-2006

בהנחה שלטקסים רשמיים נודעת חשיבות רבה ומעמד מיוחד, כערוץ חברתי-לאומי הפונה לציבור הרחב, תבחן עבודת המחקר הנוכחית מה הם תכני החיברות המועברים בהם. תרומתה העיקרית היא בהתייחסות לאופן בו מסרים מסויימים, שהופצו בטקסים ממלכתיים, שימשו סוכן להשתתפות בסכסוך היהודי-ערבי ובתשומת הלב להשתנותם ולמשמעות השינוי. עבודת המחקר תתאר ותפרש מסרים אלו כביטוי לעמדה הממסדית.
מרכז תשומת הלב תופנה לאתוס הסכסוך, כפי שמעוצב ומיוצג בטקסים לאורך השנים ובהקשר לאירועים מכריעים, המעוררים שינוי ברפרטואר הפסיכולוגי של החברה.

שירי טל-לנדמן, התוכנית לחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם, האוניברסיטה העברית

ערכים מוגנים בסכסוכים מתמשכים: המקרה הישראלי בסכסוך הישראלי-פלסטיני

המחקר מציע פרספקטיבה חדשנית לחקר ההתנגדות לפשרה בסוגיות הליבה בסכסוך הישראלי-פלסטיני (סוגיית ירושלים, גבולות הקבע, ושאלת הפליטים), בהתבסס על מושג הערך המוגן. מושג זה משמש במחקר הפסיכולוגי והסוציולוגי לתיאור ערכים הנתפסים על ידי חברי קבוצה חברתית כלשהי כמוגנים מפני כל פשרה או חליפין (קרי, כטאבו). בשונה מהגישות המרכזיות בחקר סכסוכים ויישובם, המניחות כי שחקנים בסכסוך מונעים על ידי תהליכי קבלת-החלטות תועלתניים, ההשערה העומדת בבסיס מחקר זה היא כי תהליכי שיפוט והערכה לגבי הצעות לפשרה ב ערכים מוגנים הינם בלתי-אינסטרומנטאליים, ומונעים על ידי מחויבות ערכית-מוסרית. לכן הערכים המוגנים מציבים חסמים פסיכולוגיים ייחודיים בפני יישוב הסכסוך. המחקר מציע מסגרת תיאורטית שיטתית לתיאור המאפיינים הקוגניטיביים, הרגשיים וההתנהגותיים הקשורים בהתנגדות להצעות פשרה הנוגעות לערכים המוגנים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובוחן אותה בחינה אמפירית. בעקבות הממצאים, יפותח דיון באשר לתנאים הנדרשים בכדי לקדם פתרון של פשרה בסוגיות הנתפסות כטאבו, בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובסכסוכים מתמשכים בכלל.

זוכי מלגות לשנות 2000

 

2007
עבודות דוקטורט

השפעת מידת האמון ביריב על ניהולם ויישובם של סכסוכים בינלאומיים

יעל קרישפין-פלג, המחלקה ליחסים בינלאומיים, האוניברסיטה העברית

המחקר מבקש לבחון את מושג האמון - על משמעויותיו התיאורטיות והשפעותיו המעשיות על תהליכי ניהול ויישוב סכסוכים בזירה הבינ"ל. לצורך כך, המחקר כולל מספר חלקים: ראשית, דיוון תיאורטי-רעיוני שעיקרו הגדרת מושג האמון ורכיביו היסודיים. שנית, מסגרת קונספטואלית המתווה קשרים סיבתיים משוערים בין מידת האמון - או חוסר האמון - בין מקבלי החלטות יריבים, לבין צביון ומאפייני מדיניותם ביחס לניהול או יישוב הסכסוך. מסגרת קונספטואלית זו מתמקדת בניתוח ברמת הפרט (מקבל ההחלטות), ומשלבת בין מספר תיאוריות פסיכולוגיות קוגניטיביות וחברתיות לבין תיאוריות הנוגעות לניהולם ויישובם של סכסוכים. שלישית, ניתוח היסטורי-אמפירי שעיקרו בחינת השערות המחקר ביחס לשלושה מקרי-בוחן במסגרת תהליך השלום הישראלי-פלסטיני בין השנים 1993-2000 (תהליך אוסלו). בתוך כך, המחקר מקדם את הטענה לפיה השונות ברמות האמון שייחסו מקבלי ההחלטות הישראליים הבכירים (רבין, פרס, נתניהו, ברק (ליריבם/עמיתם הפלסטיני (יאסר ערפאת), השפיעה באופן משמעותי על הצביון הנבדל של מדיניותם ביחס לצד הפלסטיני ולתהליך השלום עמו. מדיניות, אשר המירה תוך תקופת זמן קצרה את התקווה הגדולה לשלום בהסלמה לאלימות גלויה.

"ברית בין שונים" בחברה בעלת שסע אתנו-לאומי עמוק: שותפויות בין יהודים ופלסטינים בהתאגדויות אזרחיות בישראל

אורן רכמן, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה- אוניברסיטת חיפה.

המחקר עוסק בשותפויות בין יהודים ולפלסטינים בהתאגדויות אזרחיות בחברה הישראלית. ניתן למנות כ-170 התאגדויות שונות ומגוונות כאלה, בהן השאיפה המוצהרת היא להוביל להבנה, סובלנות, שכנות טובה, שלום, שוויון, דו-קיום בין שני הקולקטיבים האתנו-לאומיים וכדומה.

בעבודה נשאלות שאלות הנוגעות לכינון השותפויות בתוך ההתאגדויות נוכח השסע והסכסוך המתנהל בחברה הרחבה. כמו-כן נבחנים מאפייני היחסים האתנו-לאומיים הנרקמים בתוכן והניסיונות להתרת דפוסי שליטה-כפיפות וההדרה בהן. שיטת המחקר היא איכותנית.

תואר מוסמך

הקשר בין רגישות גבוהה לאבידות ופסיפיקציה של מדינות דמוקרטיות ליברליות

לימור שמחוני, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל-אביב

במהלך המאה ה-20 עברו מדינות רבות במערב וגם מחוצה לו תהליכי ליברליזציה ודמוקרטיזציה מעמיקים והולכים אשר הובילו לשינויים משמעותיים באופייה של המדינה. בין השינויים המשמעותיים ביותר: ההתנהגות המלחמתית של המדינה הליברלית ועמדות הציבור כלפי מלחמות. אחד הנושאים להם לא הוקדשה תשומת לב מחקרית מספקת בהקשר זה הוא רגישות מוגברת לאבידות במלחמה בקרב מדינות ליברליות.

המחקר בוחן את סוגיית הרגישות המוגברת לאבידות המאפיינת דמוקרטיות-ליברליות. הוא מתמקד במספר תחומים מרכזיים: היקף התופעה; מדוע היא קיימת במדינות אלו; ומהן השלכותיה בתחומי מדיניות חוץ, נכונותן להיות מעורבות במלחמות או להתפשר על מנת להשיג שלום, רמת האלימות שצבאותיהן מפעילים במלחמה, ויכולתן להכריע מלחמות.

בנוסף, מחקר זה מצביע על חולשות בסיסיות בהסברים המקובלים כיום לתופעה, ומציע הסבר אלטרנטיבי המורכב ממספר גורמים, חברתיים, כלכליים ונורמטיביים, שהם תוצרים של אופיין הדמוקרטי-ליברלי של מדינות.

2006
עבודות דוקטורט

אינס גבל, המחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית.

עיתון ככלי להבניית זהות פוליטית וקהילתית: המקרה של נקודה

מחקר זה עוסק בתפקידים שממלא עיתון "נקודה" - ירחון היוצא לאור מטעם מועצת יש"ע. ראשית ייבחן תפקידו של העיתון בהבניית הזהות הקולקטיבית של המתנחלים כקהילה מובחנת, בעלת תביעות פוליטיות ואידיאולוגיות ייחודיות. בהקשר זה נראה כי למרות שאוכלוסיית המתנחלים היא רב-גונית, ניסה העיתון ליצור דימוי ותחושה של קהילה מלוכדת והומוגנית. שנית, תיבדק מעורבותו ותרומתו של העיתון לביסוס מעמדה של ההנהגה האידיאולוגית של "גוש אמונים" כמנהיגת ציבור המתנחלים כולו. במקביל ייבחנו היחסים בין הקהילה המתנחלית לבין מוסדות המדינה וחברת הרוב בשלושה אירועים קריטיים: רצח יצחק רבין, תחילת אינתיפאדת אל-אקצה ופינוי ההתנחלויות בחבל עזה וצפון השומרון.

נירה טרומפר-הכט, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב

נוף לשוני כהבניה סימבולית של המרחב הציבורי: המקרה של ערבית בנוף הלשוני בישראל


המחקר עוסק במקומה של השפה הערבית בנוף הלשוני בישראל כהבניה סימבולית של המרחב הציבורי. תרומתו צפויה להיות בהעמקת ההבנה של תופעת הנראות (visibility) של שפות במרחב הציבורי כחלק מן השיח בין קבוצות רוב ומיעוט במדינות לאום המתאפיינות בשסע אתני או לאומי, ובהרחבה תיאורטית וביסוס אמפירי של המושג הסוציו-לינגוויסטי 'נוף לשוני'. 'נוף לשוני' מוגדר כנראות של שפות במרחב הציבורי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשלטי דרכים, שלטי פרסום, שמות רחובות, שלטי חנויות, ושלטים על בניני ציבור וממשל, והוא יכול לתת מידע לגבי מעמדן היחסי של קבוצות לשוניות או תרבותיות שונות במרחב גיאוגרפי נתון, ולשקף את יחסי הכוחות ביניהן. ההתמקדות בשאלת הנראות של השפה הערבית בנוף הלשוני בישראל עשויה להעשיר את הבנתנו את מתכונת היחסים בין קבוצת הרוב היהודית לקבוצת המיעוט הערבית ואת דרכי הבנייתה של מתכונת יחסים זו במרחב הציבורי.

תואר מוסמך

יסמין שינדלר, המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר-אילן

עייפות ממלחמה: כוח העמידה של ישראל בשתי האינתיפאדות

המחקר דן במושג העייפות ממלחמה תוך בחינת המקרה של כוח העמידה של ישראל בשתי האינתיפאדות. העבודה מתייחסת לשנים 1984-2005, ובוחנת האם וכיצד היותה של ישראל מדינה דמוקרטית-ליברלית השפיעה על עמידות החברה הישראלית בשתי האינתיפאדות, והאם התנסותה באינתיפאדה הראשונה השפיעה על התנהגותה והתמודדותה של החברה הישראלית עם האינתיפאדה השנייה? המחקר יעשה שימוש הן בקריטריונים כמותיים "אובייקטיביים": כגון היקף פעילות כלכלית, תנועות דמוגרפיות וההוצאה למשק בית על תרבות, בידור וספורט והן בנתונים "סובייקטיביים": התשובות לשאלות לסקרי "פרויקט הביטחון הלאומי ודעת הציבור".

2005
עבודות דוקטורט

מלך, סנהדרין ומקדש: התנועות בנות זמננו הפועלות לכונן "מדינה יהודית" ולבנות את בית המקדש".

מוטי ענברי, המכון ליהדות זמננו, האוניברסיטה העברית

המחקר עוסק בתנועות שיעדן המרכזי הוא כינונו של בית המקדש השלישי, והמבקשות לשמש חיל חלוץ לעניין זה עבור הציונות הדתית כולה. טענת המחקר היא כי פעילותן מתאפשרת בשל האווירה המשברית המתעצמת מבחינה תיאולוגית באורתודוקסיה הישראלית בת ימינו. בתוך כך נחשף משבר האמונה החריף בו נמצאת הציונות הדתית נוכח תהליך אוסלו, משבר המייצר תהליכי ההקצנה המקבלים ביטוי בשאלת התרת הכניסה להר הבית ובהתחזקות החזון של בניין בית המקדש השלישי.

האו"ם ושמירת השלום בקמבודיה סומליה ויוגוסלביה בין 1991-1996

חן קרצ'ר, בית-הספר להיסטוריה, אוניברסיטת תל-אביב

המחקר דן בתפקוד האו"ם במבצעים לשמירת השלום בשלוש זירות: קמבודיה, סומליה ויוגוסלביה - במסגרת הניסיון לקיים את "השלום והביטחון הבינלאומיים" בחמש השנים משלהי 1991 עד 1996. המחקר שהן הראשונות לאחר עידן המלחמה הקרה. המחקר יבחן כיצד – אם בכלל - השפיעה פעילות זו על קידום השלום באזורים דלעיל. במסגרת זו, תיעשה השוואה בין הדיון המופשט שהתקיים בתוך הארגון בנושא שמירת השלום לבין המימוש המבצעי של מושג זה בשלושת מקרי המבחן הללו.

תואר מוסמך

הסתרת זהות בקרב סטודנטים ערבים: אסטרטגיית התמודדות עם מציאות של אפליה

בטי גורן, החוג להיבטים התפתחותיים בחינוך, אוניברסיטת תל אביב
המחקר מתמקד בהסתרת זהות כאסטרטגיית התמודדות ספציפית של חברי מיעוט עם אפליה בקרב המיעוט הערבי הפלסטיני בישראל, אשר בשל הקונפליקט היהודי-ערבי סובל מאפליה מתמשכת ומזהות סטיגמטית בקרב הרוב היהודי. במחקר ייערכו וינותחו ראיונות עומק מובנים למחצה עם כעשרים סטודנטים ערבים הלומדים באוניברסיטת תל אביב, ובאים במגע יומיומי עם הרוב היהודי בקמפוס ומחוצה לו. מעבר לחשיבות התיאורטית של המחקר, יש לו גם משמעות חברתית-פוליטית בכך שהוא תורם להכלת נקודת המבט של מושא הדעות הקדומות – הסטודנטים הערבים. בנוסף, ממצאי המחקר עשויים לשמש לבניית תכניות התערבות השואפות להפחית דעות קדומות ואפליה בקרב הרוב היהודי, כמו גם לסייע בפיתוח תכניות ייעוציות העוזרות לחברי המיעוט להרחיב את רפרטואר אסטרטגיות ההתמודדות שלהם.

שימוש בפחד בשיח הפוליטי בישראל לגבי פתרון הסכסוך הישראלי- פלסטיני: תוכניות מדיניות 2003-2004

נמרוד רוזלר, התכנית לחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם, האוניברסיטה העברית ירושלים

המחקר בוחן את השימוש שנעשה בפחד במסגרת השיח הפוליטי בישראל לגבי פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. המסגרת הקונספטואלית של המחקר כוללת סקירה של מושג הפחד על היבטיו האינדיבידואליים, הקולקטיביים והפוליטיים בכלל ובחברה הישראלית בפרט, וסקירה של השימוש שנעשה בפחד לצורכי שכנוע. הנושא ייבדק באמצעות ניתוח שיטתי של מסמכים המשקפים את האג'נדות הפוליטיות העיקריות כיום בישראל לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני, וראיונות שנערכו במיוחד עבור מחקר זה עם אישים מובילים המייצגים אג'נדות אלה. מתוצאות ראשוניות עולה כי כל האג'נדות עושות שימוש בפחד במסריהן, אך ניכרים הבדלים ביניהן במינון השימוש ובתכני הפחדים.

2004
עבודות דוקטורט


"על-פי תהום": קהילות אתניות במבחן האיום הקיומי

אוריאל אבולוף, המחלקה ליחסים בינלאומיים, האוניברסיטה העברית
התופעה הניצבת במוקד המחקר היא תפיסת האי-הוודאות של קהילות אתניות ביחס לעצם קיומן הפיסי-פוליטי. המחקר חותר לברר הן את היסודות (השורשים והמרכיבים) של תפיסה זו והן את השלכותיה הרעיוניות והמעשיות על הקיום האתנו-פוליטי. במרכז המחקר ניצבת קהילת היהודים בארץ-ישראל; קהילת האפריקנרים בדרום אפריקה וקהילת דוברי הצרפתית במחוז קוויבק בקנדה משמשות כמקרי בוחן משניים לצורכי השוואה.

מפגשים בין יריבים: האם חיבה לפרט מוכללת לקבוצתו?
אירית בר-נתן, החוג לחינוך, אוניברסיטת חיפה
המחקר עוסק בהבחנה שבין יצירת קירבה אישית כתוצאה ממפגשי נוער יהודי- ערבי, לבין שינוי בדפוסי ההתייחסות של כל פרט אל הקבוצה "האחרת" והנרטיבים הקולקטיביים שלה. שאלת המחקר העיקרית מתייחסת לשני נושאים נפרדים הקשורים זה בזה: האחד, האם בתנאי קונפליקט עיקש, חיבה אל היחיד בן הקבוצה "האחרת" עשויה להיות מוכללת לכדי תפיסה חיובית יותר של כלל בני קבוצתו? והשנייה, האם יצירת קשרים בין-אישיים אלו ובעקבותיה פיתוח תפיסה חיובית יותר של בני הקבוצה "האחרת", יכולה להשפיע או להשליך על תפיסתם של אותם יחידים את הנרטיב הקולקטיבי של האחר?

רטוריקה משיחית ביהדות הדתית בת זמננו
יחיאל הררי, החוג לתקשורת, אוניברסיטת תל-אביב
העבודה עוסקת באופן פנייתם של מנהיגים יהודים דתיים אל מאמיניהם, במטרה להפיץ מסרים משיחיים מגוונים, ומבקשת לחשוף את העיצוב המשוכלל והמחודש של רעיונות הגאולה, הנזרעים בקרב קהלים יהודיים שונים, בארץ ובתפוצות, והמכוונים לקידום מטרות פוליטיות, כלכליות, דתיות, רוחניות או אחרות. בתוך כך מנסה המחקר להצביע על התפשטות אמונות משיחיות כגורם יסודי ומהותי לעיצוב ההתנגדות, התיאורטית והמעשית, לתהליכי שלום פוטנציאליים, הן בקרב שכבות עממיות והן בקרב מנהיגים דתיים, פוליטיים וחברתיים.

תואר מוסמך
שיתוף פעולה רפואי בעת סכסוך- מרשם אופטימי.
דפנה גולד-מלכיאור, התכנית לחקר סכסוכים ניהולם ויישובם, האוניברסיטה העברית
מחקר נרטיבי זה, העוסק בשיתוף הפעולה בתחום הרפואה בין ישראלים לפלסטינים, מתבצע באמצעות ראיונות עם מקצוענים מתחום הרפואה (רופאים, אחיות, חוקרים) הספרים על חוויות שיתוף הפעולה שלהם עם עמיתים מן הצד השני לסכסוך. מחוויות אלה מצטיירת תמונה עשירה של מפגשים מגוונים, כגון טיפול משותף בבתי חולים בזמן פיגוע, מפגשים עם מטופלים ובני משפחה מן הלאום השני, וכדומה. תמלילי הראיונות מנותחים על פי נושאים, ומגובים בתיאוריות רב-תחומיות. השאיפה היא להגיע למעין "מתכון" להכנת פרויקט שיתוף פעולה בעל פוטנציאל הצלחה מקסימאלי גם בעת סכסוך .

מטרימים וקורלאטים של אתוס של קונפליקט
אורי גופר, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב
המחקר המתמקד באוכלוסיה הישראלית-יהודית מן הזרם המרכזי של החברה הישראלית היהודית על כל גווניו בגילים 55-70 מבקש לבחון את התשתית הפסיכולוגית והתהליכים של קונפליקט בלתי נשלט. הנשאלים, אשר בתוקף גילם יש להם פרספקטיבה רחבה על נושא הקונפליקט היהודי-ערבי ייחקרו לגבי אמונותיהם המשותפות ביחס לקונפליקט, כמו גם לגבי גורמים המנחים את אמונותיהם ואת עיצובו של הרפרטואר הפסיכולוגי המרכיב את אתוס הקונפליקט שלהם. מטרת המחקר היא לקדם את ההבנה התיאורטית של מושג הרפרטואר הפסיכולוגי, הממלא תפקיד מכריע במצב של קונפליקט בלתי נשלט. הבנה זו תסייע בפיתוחם של כלים לניתוח מצבי קונפליקט ואסטרטגיות העשויים להשפיע על שינוי הרפרטואר הפסיכולוגי ולקדם תהליכי פיוס ופתרון קונפליקטים בדרכי שלום.

אי-ליגליזם בירושלים המזרחית: בחינת תופעת הריסות הבתים בראי מגמות תכנון, משפט וחברה
אירוס ברוורמן, המכון לקרימינולוגיה, האוניברסיטה העברית
כמעט כל המבנים במזרח ירושלים נבנים באופן המוגדר על ידי החוק הישראלי "בלתי חוקי". בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים מוציא בכל שנה כ- 600 צווי הריסה כנגד מבנים אלה. המחקר בוחן את תופעת הבנייה ה"בלתי חוקית" במזרח ירושלים ואת תופעת הריסות הבתים הנלווית אליה, מנקודת ראותם של 25 בני אדם הפועלים במרחב הזה, בין השאר, של שופט, תובעים מחוזיים ועירוניים, סנגורים, מתכננת מחוז ירושלים ואדריכלים, יועץ ראש עיריית ירושלים לענייני ערבים, מנהלי ארגונים פלסטינים ויהודים לשינוי חברתי וכן פלסטינים שביתם נהרס או נועד להריסה. המחקר שואל שאלות בנוגע לקשר בין מרחב, משפט וחברה ובכלל זה לגבי צורות מחאה אלטרנטיביות. כך, למשל, נבחנת האפשרות שאקט הבנייה ה"לא חוקי" ננקט על ידי תושבי מזרח ירושלים הפלסטינים כאקט של התרסה כנגד הגמוניית הכיבוש הישראלי.

הקשר בין עוצמת החשיפה לפיגועי טרור להתנהגות תוקפנית בקרב ילדי גן
יצחק נטר, החוג לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית
המחקר בוחן את ההשערה, לפיה קיים קשר בין עוצמת חשיפה של ילדים צעירים לפיגועי הטרור לבעיות התנהגותיות בכלל והתנהגות תוקפנית בפרט. ההשערה נבחנה באמצעות שאלונים שמילאו הורי ילדי גן וגננות בתקופת האינתיפאדה השנייה. הגנים חולקו לשתי קבוצות על-פי עוצמות חשיפה אזוריות: גנים באזור חשיפה גבוהה (ירושלים - מרכז העיר והגבעה הצרפתית), וגנים באזור חשיפה נמוכה (תל-אביב - מרכז וצפון העיר). המודל המפותח בעבודה כולל גורמי סיכון מצטברים וממתני סיכון ונבחנת השפעתם היחסית על שינוי התנהגותי בקרב הילדים. במודל נכללים גורם סביבה: עוצמת החשיפה לפיגועי הטרור וגורמי תכונה: 2) מין הנבדק 3) היות הנבדק נכד לניצולי שואה 4) מקובלות חברתית

2003
עבודות דוקטורט
ניהול סביבתי חוצה גבולות בתנאי אי שוויוניות
ניצן לוי

משטרה ואכיפת חוק בחברות שסועות, אוריינטציות של הפלסטינים אזרחי ישראל כלפי המשטרה
באדי חסייסי

צריך שלושה לטנגו: גישה רציונלית לתווך סכסוכים
לסלי טריס

תואר מוסמך
צלפי צה"ל באנתיפאדת אל-אקצה.
נטע בר

תפיסת המתנחלים את מקומם בחברה הישראלית בתהליך השלום.
רחל עזריה

התמודדות של ילדים ובני נוער בעקבות התפרצות האינתיפאדה השנייה.
מירב מנור-גורן

2002
עבודות דוקטורט
דינמיקה של סכסוכים טריטוריאליים א-סימטריים
אורי רזניק

התגבשות מדיניות החוץ הישראלית באשר לפתרונות האפשריים לבעיית הפליטים הפלסטינים - מהחלטת החלוקה ועד מלחמת סיני 1956-1947
שלי פריד

תואר מוסמך
היחס לאחר בכתבי פרשני קוראן רדיקאליים
שלמה דסקל

מדידת אתוס הקונפליקט הישראלי-ערבי: מטרימים ותוצאות
ענת זפרן

2001
עבודות דוקטורט
שינוי באתוס של סכסוך בלתי נשלט כתוצאה מאירועים מכריעים סותרי אתוס זה - המקרה הישראלי
נטע אורן

עיצובה ויישומה של מדיניות חברתית ברשות הפלסטינית - יחסי גומלין בין ארגונים בין-לאומיים, גופים מדינתיים והחברה האזרחית 2000-1994
אברהים מחאג′נה

תואר מוסמך
פובליציסטיקה והסכם אוסלו - הבניית הסכם אוסלו במאמרי הדעות בעיתונות הישראלית
מאיה מזרחי-עצמוני

התנועה האסלאמית באם אל-פחם - היבטים חברתיים ומוסדיים
גרה סאמר

העיתונות הלבנונית ועמדתה נוכח מהלכי השלום במזרח התיכון - 1994-1977 - "כלב שמירה של הדמוקרטיה", האם "נובח" הוא בקול אחד?
עומר שפינגרן

2000
תואר מוסמך
ארץ, עבודה: סיפור חייהם של עובדים פלסטינים בישראל.
מירב אהרון-גוטמן

רטוריקה של השלום - כיסוי הסכמי השלום בין מדינת ישראל לשכנותיה, מצרים וירדן, בראי העיתונות הערבית המקומית.
זיו פרי

יחסם של המשכילים המצרים ליוזמת השלום של אנואר אלסאדאת עם ישראל בין השנים: 1977-1981.
שגיב רפאל

 

מאמרים נוספים...

  1. זוכי מלגות לשנות 1999