זוכי שנת 2018
מענקי מחקר לחוקרים בכירים
ד"ר מאיה רוזנפלד
האוניברסיטה העברית, המחלקה למדעי המדינה ותלמידי חו"ל
מכללת ספיר, המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית
תנועת האסירים הפלסטינים והשפעתה על סדר היום הפוליטי והציבורי בשטחים הכבושים בפרספקטיבה היסטורית
הפרויקט שלי הוא מחקר חברתי-היסטורי על תנועת האסירים הפלסטינים והשפעתה על סדר היום הפוליטי והציבורי בשטחים הכבושים. המונח "תנועת האסירים" מתייחס לארגון העצמי של אסירים פוליטיים פלסטינים שצמח בתוככי בתי הכלא הישראלים על רקע מדיניות הכליאה הישראלית והתנאים בכלא. ואולם, השפעת התנועה ומנהיגיה חרגה אל מחוץ לכותלי הכלא והטביעה חותם מרכזי על התפתחות התנועה הלאומית הפלסטינית, מוסדותיה, ועמדותיה, ועל מאפייני ההתגייסות והפעולה של הציבור הרחב. המחקר בודק המשכיות ושינוי במאפייני התנועה וביכולותיה לאורך שלוש תקופות משנה בתולדותיה: השנים 1970-94, לאורכן היוותה תנועת האסירים מעין חיל חלוץ ההולך לפני המחנה; שנות אוסלו (1994-2000) במרוצתן הופכים מנהיגי אסירים לבעלי תפקידים במוסדות הרשות ולשותפים בעיצוב סדר היום הפוליטי והציבורי הפלסטיני; עידן "פוסט אוסלו" בו נרשמת ירידה בכוחה של תנועת האסירים על רקע אי התממשות המדינה הפלסטינית העצמאית והפיצול הפוליטי הפנים פלסטיני.
ד"ר נורית גוטמן
ד"ר תמר אשורי
מורן אביטל
החוג לתקשורת, אוניברסיטת תל אביב
שלום היא לא מילה גסה -
כיצד ארגונים לקידום שלום וזכויות אדם בהקשר לסכסוך היהודי-פלסטיני מציגים לציבור פעילות ומסרים תקשורתיים לקידום שלום
המחקר יזהה את המסרים שמפיצים במדיה המסורתיים וברשתות חברתיות ארגונים הפועלים לקידום השלום וזכויות האדם בישראל וכיצד ישראלים המחזיקים בעמדות פוליטיות שונות מגיבים למסרים הללו. באמצעות ניתוח תוכן של המסרים שמפיצים כ – 20 ארגונים במדיה שונים וניתוח הגישות התקשורתיות בהם הם נוקטים, יזוהו האסטרטגיות המקדמות באופן יעיל את יעדיהם של הארגונים הנחקרים. באמצעות סקר מקוון שיערך בקרב ישראלים התומכים והמתנגדים לארגונים ולפועלם, ייבדקו תגובות גולשים למסרים ארגוניים המופצים ברשתות חברתיות שזכו לתגובות חיוביות ולשיתופים רבים. המחקר יספק תובנות הנוגעות לחוזקות ולמגבלות של התכנים התקשורתיים אותם מפיצים ארגונים ויציע המלצות למסגור מסרים בהתאם למסגרות אנליטיות הנוגעות להיבטים קוגניטיביים, רגשיים ואסטרטגיים.
מלגות - עבודות דוקטורט
שגית סטיווי-קרביס
המחלקה ליחסים בינלאומיים, אוניברסיטת חיפה
האתגרים של ארגוני מודיעין לאתר תפניות אסטרטגיות-מדיניות חיוביות:
החמצת המודיעין הישראלי את התפנית המדינית-אסטרטגית של מצרים לכיוון של שלום בשנים 1970-1977
המחקר עוסק בקשיים של ארגוני מודיעין לאתר תפניות אסטרטגיות מדיניות ובהחמצת המודיעין הישראלי את התפנית בעמדתו המדינית של אנואר סאדאת. מסע השלום של סאדאת התחיל כאשר עלה לשלטון ב- 1970 והבין שאין למצרים אופציה צבאית להחזרת סיני. שורש הכישלון של אמ"ן, הוא הזלזול באיתותים של סאדאת. רק באביב 1976 עסק המודיעין לראשונה בשאלת ההיתכנות לתפנית חיובית מצידה של מצרים. דיון זה נעשה תוך אי הבנה בסיסית של שינויים חברתיים, כלכליים ומדיניים שהתפתחו במצרים. המסקנות שהוסקו מדיון זה היו כי אין שינוי בעמדותיה של מצרים. בנובמבר 1977 הודיע סאדאת בפני מועצת העם בקהיר על כוונתו להגיע לירושלים. בישראל התקבלה ההודעה בהפתעה.
עזרי עמרם
המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון
אוכל, תרבות וזהות במרחבי ציבוריים בכפר קאסם
במחקר אני מבקש לבחון את מרחבי האוכל המשותפים ליהודים ופלסטינים אזרחי ישראל בכפר קאסם, יישוב בישראל שתושביו פלסטינים אזרחי המדינה. אני מתמקד במרחבי מפגש שבהם לאוכל תפקיד מרכזי כדוגמת: השוק העירוני, מסעדות הכפר וסיורים קולינריים המתקיימים בחודש רמדאן. המחקר עוסק בביטויים של מתחים אישיים וקולקטיביים כפי שהם מופיעים בזירה החברתית והתרבותית היומיומית בישראל. אני סבור שבאמצעות עבודת שדה במרחבי אוכל משותפים ליהודים ופלסטינים אזרחי המדינה ניתן יהיה ללמוד רבות אודות היחסים שבין שתי האוכלוסיות.
