בניית שלום
מרבית המחקרים אשר בוחנים את ייצוג הערבים בתקשורת העברית, מבססים את מסקנותיהם על חקר של מדורים פוליטיים בעיתות משבר ביטחוני. בין החוקרים קיימת מחלוקת באם התקשורת היא אמצעי ליצירת אינטגרציה וקרבה בין יהודים לערבים, לעתים אפילו תוך קריאה לקיומו של סדר חברתי אלטרנטיבי, או שהיא משמשת כאמצעי בידי מוסדות המדינה והרוב היהודי לשכפול הדומיננטיות שלהם בחברה, תוך הצדקת הניכור כלפי המיעוט הערבי.
כיוון שמעצם הגדרת אירוע כ"פוליטי" הוא שנוי במחלוקת, מאמץ מחקר זה גישת מחקר חדשנית. תוך ניתוח למעלה מ-400 כתבות שפורסמו מאז שנות התשעים הוא בודק את יחסה של תקשורת הספורט בעברית כלפי קבוצות כדורגל ושחקנים ערביים בעיתות שגרה ובעיתות של משברים ביטחוניים כדוגמת האינתיפאדה השניה, מלחמת לבנון השניה ומבצע "עופרת יצוקה".
המחקר מראה כי תקשורת הספורט מציגה תמונה מורכבת. היא אינה מנתקת בין ספורט ופוליטיקה, ונוטה לאמץ גישה לאומית פרו-יהודית בעיתות משבר ביטחוני, אך בה בעת היא נמנעת מתיוג והכללה שליליים של הערבים, העלולים לסכן את דימויה העצמי כסוכן אתי מקצועי.
מדורי הספורט בעיתונות העברית מדגישים את הצורך להימנע מאלימות ומקדמים ערכים כדוגמת מקצועיות ותחרותיות. הם נוטים להתייחס לשילוב הערבים בספורט בישראל באופן חיובי תוך הדגשת היתרונות הגלומים בכך והפגנת התנגדות לגזענות. נראה, אפוא, כי התקשורת העברית מכירה בכך שהאלימות והפוליטיקה הלאומנית מהוות איום על תרבות הספורט המקדמת דו-קיום, אולם היא אינה סוכן הקורא לקדם סדר חברתי אלטרנטיבי.
עוד על מחקרו של ד"ר חן קרצ'ר בין שילוב להדרה - הערבים בישראל בראי תקשורת הספורט בעברית- האתגר הלאומי - (שלמה מן, העין השביעית.01.09.2015)
מתוך תכנית האקטואליה - לונדון את קירשנבאום 06.09.15: לצפייה הקלק על התמונה ועבור לדקה ה-41.
אילו שיתופי פעולה יכולים להתקיים במקביל לקיומו של סכסוך אלים בין הישראלים לפלסטינים, כאשר שורר אי אמון עמוק בין הצדדים ולאור הכישלונות החוזרים ונשנים להגיע למצב של שלום ביניהם? התשובה על כך ניתנת באמצעות בחינתו של תחום מחקר שנקרא בניית שלום (peace building). תחום זה מציע מגוון אמצעים לשיקום ובנייה של יחסים בין ובתוך חברות מסוכסכות באמצעים שונים וביניהם גם באמצעות הרפואה.
הדגש העיקרי במחקר מושם על הכשרתם של רופאים פלסטינים בישראל מראשית שנות התשעים ועד לשנת 2010 . המחקר בודק את נושא בניית השלום בהקשר של תולדות מערכות הבריאות בעבר הירדן המערבי במאה העשרים. לשם כך הוא בוחן את פועלם של שלושה סוכנים: גופים ממשלתיים, בתי חולים וגופים לא ממשלתיים בצד הישראלי והפלסטיני, ומציג את היקף הפעילות המגוון שהתפתח במרחב הסכסוך המשותף למרות תקופות שפל ביחסים. כל דיון בוחן את הישגיו של כל סוכן ואת הביקורות המופנות כלפיו. לבסוף נבחנת האפשרות של תמורות ביחסן של שתי החברות הישראלית והפלסטינית אחת כלפי השנייה בעקבות ההכשרה בישראל. העבודה מצביעה על כך שלמרות עיקשותו של הסכסוך הישראלי הפלסטיני, ולמרות מקרי האלימות הרבים בין הצדדים, מעורבותם
של מומחים, ארגונים לא ממשלתיים, מוסדות ממשלתיים ומדינות תורמות יכולה לעודד את הצדדים המסוכסכים להגיע להסדר מדיני על בסיס מציאת אינטרסים משותפים. מעורבות זו גם עשויה לתרום ליישומו של ההסדר המדיני לאחר שזה ייחתם. העבודה נחתמת בשורה של מסקנות והמלצות למקבלי החלטות ישראלים, פלסטינים וממדינות תורמות על מנת לשפר את פעילותם בתחומים אלה.
