ספרים

הרחב הכל

דת ולאומיות: הנהגה והגות יהודית בשאלה הערבית - עורך: אפרים לביאהוצאת כרמל, 2016, 269 עמודים, 84 ש"ח

ניתן לרכישה בחנויות הספרים

דת ולאומיות: הנהגה והגות יהודית בשאלה הערבית - עורך: אפרים לביא

הרתיעה היהודית, מאז ימי חורבן בית שני ומרד בר כוכבא, מפני מאבק מזוין לשליטה בארץ ישראל, הגיעה לקיצה עם קום המדינה. שינוי יחס החוגים הדתיים כלפי רעיון השימוש בכוח השפיע גם על יחסם המוסרי אל הערבים. אדישותם של רבים ממורי ההלכה לגווניהם, לנוכח המתח שבין זכות העם היהודי למדינתו לבין העוול שנגרם לאוכלוסייה הערבית בגבולות המדינה ומחוצה לה, במהלך מימוש זכות זו - מעוררת תהיות.
כיצד יש להבין תופעות אלה המתכחשות לרגישות המוסרית היהודית שראשיתה בספרות הנבואה והמשכה במדרש, בהלכה ובהגות היהודית בעת החדשה? מהי עמדתם של מנהיגים דתיים יהודים לנוכח העוול המוסרי והסבל שנגרם גם לצד השני בעקבות המאבק המזוין על הארץ? האם הרגישות המוסרית היהודית לסבל מוגבלת רק לסבלם של יהודים? האם קיימת רגישות דתית לעוולות המוסריות שנגרמות לערבים בתוקף מעמדם כזרים או כמיעוט בקרב היהודים? האם מקורות היהדות וקריאות הנביאים במקרא לרגישות מוסרית חוצים גבולות אתניים או שנתפסים כמתייחסים ליהודים בלבד?

בקובץ זה מובאים מאמריהם של עשרה חוקרים בכירים מתחומי ידע שונים, אשר מאירים את שאלת היחס שבין הפרטיקולריזם והאוניברסליזם במקורות היהדות. הם דנים בקיומן של הקבלות לתופעה זו בקרב מנהיגים יהודיים הנסמכים על מקורות היהדות בכלל ודרישות הצדק הנבואיות בפרט, ועוסקים בעמדות הדתיות-לאומיות כנגד עמדות חרדיות, אשכנזיות וספרדיות, ובהשוואה בינן לבין תפיסות עולם יהודיות אלטרנטיביות.

ספר זה משלים פרויקט מחקר מטעם מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל-אביב לבחינת השיח הלאומי-ציוני והשיח היהודי-דתי בשאלה הערבית. ספר קודם אשר יצא לאור במסגרת הפרויקט: לאומיות ומוסר – השיח הציוני והשאלה הערבית (הוצאת כרמל, 2014).

עורך הקובץ, אל"מ (מיל.) ד"ר אפרים לביא, הוא מנהל מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום ועמית מחקר במרכז משה דיין ללימודי המזרח-התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל-אביב.

הציור שעל העטיפה:
ראובן רובין, ירושלים, 1926, שמן על בד, באדיבות מוזיאון בית ראובן, תל אביב.

הנכבה בזיכרון הלאומי של ישראל - אמל ג'מאל ואפרים לביא, עורכים2015, 251 עמודים, 50 ש"ח

 

לרכישה

הנכבה בזיכרון הלאומי של ישראל - אמל ג'מאל ואפרים לביא, עורכים

בעשורים האחרונים עלתה הנכבה הפלסטינית על סדר היום בישראל והפכה לסלע מחלוקת עיקרי. במשך שנים רבות לא היה המונח "נכבה" שגור בשיח הפוליטי, ההיסטורי או התרבותי בארץ, והֶעדֵרו שיקף חשש עמוק מן העיסוק בתפיסה אלטרנטיבית של מושגים כגון "מלחמת השחרור", "מלחמת הקוממיות" או "מלחמת העצמאות". הנכבה מציבה אפוא אתגר תודעתי לציבור הישראלי. דבר זה משתקף באי ההסכמה לגביה בקרב היסטוריונים, הוגי דעות, חוקרים בתחום מדעי המדינה, עיתונאים, אנשי חינוך ואף מומחי תכנון ובנייה.

קובץ זה עוסק במשמעויותיה החברתיות, הפוליטיות והאינטלקטואליות של הנכבה הפלסטינית בישראל, ממקם אותה בהקשר תיאורטי והשוואתי נרחב ומשווה אותה לאסונות, לזיכרון ולהיסטוריוגרפיה של עמים אחרים. התיאורטיזציה של הנכבה נועדה לאפשר לקוראים ולחוקרים העוסקים בה ובמשמעויותיה להיווכח כי דילמות דומות קיימות גם במקומות אחרים בעולם ולחשוף את דרכי העיסוק המגוונות ותלויות ההקשר בניצחון, אסון וזיכרון.

2015, 161 עמודים, 50 ש"חתהליך אנאפוליס (2008-2007) "נווה מדבר" או "פאטה מורגנה" - עומר צנעני

 

לרכישה

תהליך אנאפוליס (2008-2007) "נווה מדבר" או "פאטה מורגנה" - עומר צנעני

לאחר שהסתיים "תהליך אנאפוליס" (2008-2007) בלא להניב הסכם כלשהו, היו מי שהאשימו את הצד הפלסטיני ואת הנשיא מחמוד עבאס וטענו שהוא לעולם לא יחתום על הסכם עם ישראל. מנגד היו מי שתלו את האשמה בצד הישראלי וטענו כי עבאס יחתום אם תוצע לו "עסקה הוגנת". מי צדק? מה באמת קרה בתהליך המדיני הישיר האחרון שנודעה לו משמעות של ממש, שהתקיים עד כה בין ישראל לאש"ף? ועד כמה חלה בו התקדמות לעבר הסכם הקבע?

הספר מנסה לספק מענה לשאלות אלה, תוך שהוא מנתח לעומק את הרקע לתהליך, את העקרונות המנחים של ניהולו ואת פערי התפיסות והעמדות בין הצדדים בנוגע ל"מקורות הסמכות", למהות המדינה הפלסטינית ולמרחב האפשרי להסכם בנושאי הליבה: גבולות, ביטחון, ירושלים ופליטים – וכל אלה בהשוואה לתוצאותיו של תהליך קמפ דיויד-טאבה (2001-2000).

המחבר, בעל ניסיון עשיר והיכרות ארוכת שנים עם הנושא הישראלי-פלסטיני בתפקידיו במערכת הביטחונית והמדינית, מבסס את ניתוחו על

מגוון מקורות, בכלל זה סיכומים פרטניים של מסמכי מדיניות ומפגשי משא ומתן שהודלפו לתקשורת הערבית, וכן ראיונות שקיים עם אישים מרכזיים שנטלו חלק בתהליך אנאפוליס, גם מן הצד הישראלי וגם מן הצד הפלסטיני.

הספר מספק הצצה ייחודית לנעשה סביב שולחן המשא ומתן ו"מאחורי הקלעים" של התהליך המדיני. הוא כולל גילויים מפתיעים לגבי עמדות האמת של הצדדים, הסבך האסטרטגי והפוליטי שמאחורי התהליך, והשיקולים, הענייניים והפחות-ענייניים, שהנחו את הצדדים לתהליך.

בפרק הלקחים שיש להפיק מניתוחו מדגיש המחבר את הצורך לשנות גישה ולקדם הכרעה אסטרטגית היסטורית, שתוליך להכרה הדדית, ליצירת גישה אזורית-פרגמטית ולאימוץ נוסחה עדכנית להסכם הקבע, שיביא בסופו של דבר לפתרון הסכסוך.

 

למאמרו של דמיטרי שומסקי בנושא - 7.3.2017 - עיתון הארץ

לאומיות ומוסר: השיח הציוני והשאלה הערבית - עורך: אפרים לביאהוצאת כרמל, 2014, 368 עמודים, 94 ש"ח

ניתן לרכישה בחנויות הספרים

לאומיות ומוסר: השיח הציוני והשאלה הערבית - עורך: אפרים לביא

נפיצותה של האתנו-לאומיות היא מסימני המודרניות. זוהי נפיצות תרתי-משמע, שכן האתנו-לאומיות נפוצה בה-במידה שהיא נפיצה, שכיחה ומתוחה בעת ובעונה אחת. אף כי הורתה בעידן הנאורות, בבקשת הדעת והחירות האנושית, נכרכה הלאומיות באלימות כמעט מראשיתה. מלחמות נפוליאון ומלחמות העולם, רציחות-עמים ואפליה גזענית – זוועות אלה ואחרות יוחסו ללאומיות בכלל ולגרסתה האתנית בפרט. מבשריה ונושאי-דגלה של הלאומיות לא התחמקו מתשובה; ההיסטוריה של האומה היא גם ההיסטוריה של השיח המוסרי הלאומי, שיח ציבורי שחרג מכותלי מגדל-השן, וביקש לברר את הטוב והרע שבבניין אומה ומדינה.

שיח זה חל אף על המפעל הציוני. מאה שנים לאחר "אביב העמים" נוסדה מדינת היהודים והציבה אתגר עדכני, סבוך מתמיד, לאתיקה של האתנו-לאומיות. המקרה הציוני והסכסוך היהודי-ערבי היו למוקדים  של שיח מוסרי חדש-ישן. האם ישנו עם יהודי? האם מצוצדקת מדינת היהודים  ומדיניותה? שאלות אלה היו לשדה-הקרב, לשדה-השיח, המוסרי המרכזי בבירור הלגיטימציה של האתנו-לאומיות בשלהי העידן המודרני.

צחצוחי-המילים, בלב מחול החרבות והחרדות של הסכסוך היהודי-ערבי, יכריעו לשבט או לחסד את עתידה של האתנו-לאומיות בעולם כולו. ההגות הציונית מכילה עד להתפקע את המתח בין האוניברסלי לפרטיקולארי, בין ליברליזם סוציאל-דמוקרטי לאתנו-לאומיות יהודית. הדבר נעשה, לעתים קרובות, מתוך מודעות עצמית גבוהה לגודל השעה ולכובד הקושיה.

בקובץ זה מכונסים דבריהם של 15 מבכירי החוקרים בישראל מדיסציפלינות שונות. חוקרים אלה התחקו אחר השיח המוסרי בזרם המרכזי של הציונות ובציונות הדתית בשאלה הערבית. הם דנו בגלגוליו ורבדיו של שיח זה, בניסיון לפענח את התמורות שחלו בו ולסרטט את דיוקנם והגותם של העושים במלאכתו: מנהיגים והוגים, סופרים ויוצרים.

עורך הקובץ, (אל"מ מיל.) ד"ר אפרים לביא, הוא מנהל מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום ועמית מחקר במרכז משה דיין ללימודי המזרח-התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל-אביב.

 

הציור שעל העטיפה:
נחום גוטמן, נוף טבריה, 1920 , צבעי שמן על בד.
אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים. באדיבות מוזיאון נחום גוטמן לאמנות.
צילום: © מוזיאון ישראל, ירושלים, ע"י אלי פוזנר

20 שנה להסכמי אוסלו - קובץ מאמרים

קובץ זה הוא פרי כנס שנערך ב-20 יוני 2013 באוניברסיטת תל-אביב, בכותרת: "20 שנה לתהליך אוסלו – הצלחה ו/או כישלון", בחסות משותפת של מרכז ש. דניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה, מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב וקרן היינריך בל בישראל.

משלהי 1992 ועד אוגוסט 1993 קיימו ד"ר יאיר הירשפלד וד"ר רון פונדק, מגעים חשאיים עם גורמי הנהגה רשמיים מטעם אש"ף, במקביל למשא-ומתן שהתנהל באותה עת בוושינגטון בין ישראל לבין משלחת ירדנית-פלסטינית, שכללה אישים מהשטחים. השניים קיימו את המגעים כאנשים פרטיים, אך בידיעה ובאישור סגן שר החוץ יוסי ביילין. כעבור חודשים ספורים, לאחר התקדמות שחלה בשיחות, עודכן בכך שר החוץ, שמעון פרס, ומאוחר יותר ראש הממשלה, יצחק רבין.

ההתפתחויות היו מהירות מן הצפוי. במאי 1993 הוחלט על הפיכת ערוץ השיחות החשאיות באוסלו לערוץ משא ומתן רשמי אך לא פומבי, ושולבו בו נציגים ישראלים רשמיים. באוגוסט 1993 הגיעו נציגי הצדדים להסכמה על נוסח הצהרת עקרונות (DOP), שנועדה להניח בסיס לישוב הסכסוך. במגעים של הרגע האחרון, הוחלפו בין ישראל לבין אש"ף מכתבי הכרה הדדית, והצהרת העקרונות נחתמה ב-13 בספטמבר 1993 בבית הלבן, במעמד מנהיגי הצדדים.

כוונתם המקורית של הירשפלד ופונדק ליזום ערוץ תקשורת חשאי עם נציגי אש"ף כדי לסייע לקידום השיחות הרשמיות שהתקיימו בוושינגטון, התפתחה עד כדי קיום משא ומתן רשמי וניסוח מתווה להסכם שלום בין ישראל לאש"ף. הסכם אוסלו הביא להכרה הדדית בזכויות הפוליטיות הלגיטימיות של שני העמים להגדרה עצמית, והצדדים הסכימו שהמכניזם ליישום ההסכם יהיה הצהרת מועצת הביטחון 242. הסכמי הביניים השונים, לרבות החלוקה לשטחי B ,A ו- C, וההסכמים הכלכלי והביטחוני, הסדירו את חיי היום יום לתקופת מעבר שתוחמה בזמן.

ברם, שני העשורים שבאו לאחר החתימה החגיגית על הצהרת העקרונות, העידו כי שני הצדדים, כל אחד בדרכו, התנכרו לתהליך אוסלו: חשדנות, מניפולציות ומעשי חבלה, אפיינו את יחסם של ישראל והפלסטינים לתהליך לכל אורכו. בחינת טיב ההחלטות שקיבלו הנהגות ישראל ואש"ף בכניסה לתהליך אוסלו, מעידה כי לשתי ההנהגות לא הייתה אסטרטגיה להגיע ליעד המוצהר של השכנת שלום בין עמיהם. הן נעדרו תפיסה שלמה וקוהרנטית שמגדירה את יעד-העל של התהליך בשילוב עם דרכי פעולה מתאימות הנחוצות כדי להגיע ליעד, לרבות קבלת הכרעות לאומיות היסטוריות הנדרשות לשם כך.

הבחירה של אש"ף בתהליך אוסלו נעשתה מעמדה של היעדר ברירה. החשיבה המדינית של הנהגת הארגון נשענה על נוסחה שמרכיביה הם זכות השיבה וזכות ההגדרה העצמית, שיכולה להתקיים רק בפלסטין השלמה. בנסיבות הזמן התפתחה בקרבה ההכרה שהשבת כל המולדת היא בלתי אפשרית בהווה, והיא תורגמה לנכונות להסדר שיבטיח כינון מדינה ריבונית על חלק מהמולדת, בגבולות 1967, אבל ישאיר את "תיק 1948", לרבות שאלת הפליטים, פתוח לעתיד, למאבק של הדורות הבאים. מצד שני, היה ברור להנהגת אש"ף שהסכם הכולל וויתור על חלקי מולדת, אי השבת הפליטים לבתיהם והתחייבות על סיום הסכסוך, יערער בהכרח את הנרטיב הלאומי הפלסטיני, שהוא היסוד שמגדיר את העם הפלסטיני.

הנהגת אש"ף ראתה באוסלו "קרש הצלה", ולכן קיבלה אותו. שיקולים של שרידות מילאו תפקיד מכריע בהחלטתה. הארגון היה שרוי באותה עת במשבר מדיני וכלכלי עמוק (בעקבות עמידתו במלחמת המפרץ לצידה של עיראק), שפגע ביכולתו לקיים את תשתיתו הארגונית, לשלוט על פעיליו בשטחים ולנהל את המערכה נגד ארגוני האופוזיציה. ירידת קרנו בעיני הקהילה הבינלאומית באותה עת, בלטה נוכח העלייה הדרמטית בכוחה של מנהיגות השטחים, ובמיוחד נוכח האפשרות לעריכת בחירות והקמת הממשל העצמי בלעדי אש"ף. לפיכך, החולשה המצבית של אש"ף בעת כניסתו לתהליך אוסלו לא שיקפה הכרעה לאומית היסטורית ושינוי בעמדות היסוד של אש"ף כפי שנקבעו ב-1988, ולא הכרה בזכות קיומה של ישראל כמדינת העם היהודי על חלק מאדמת פלסטין.

השפעת הכיבוש על החברה הישראלית - בעריכת דניאל בר טל ויצחק שנל2013, 488 עמודים, 111 ש"ח

לרכישה בחנויות הספרים

השפעת הכיבוש על החברה הישראלית - בעריכת דניאל בר טל ויצחק שנל

בהוצאת הספרים של האגודה הישראלית למדע המדינה ובתמיכת מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום

 

הספר הזה הוא קובץ מאמרים מאת טובי החוקרים בארץ בתחומי מדעי החברה, הרוח והמשפט שדנים בהשפעת הכיבוש על החברה הישראלית. המסקנה העיקרית העולה ממאמרי הספר היא שהכיבוש היה לגורם מכונן בעיצובה של החברה הישראלית מחדש. השפעות אלה נוגעות להבניה מחודשת של הזהות הישראלית, של אופי המשטר בישראל, של מבנה החברה, ושל איכות החיים של האזרחים החיים בארץ. לדעת הכותבים מדובר בשינוי מהותי בלי שמתקיים סביבו שיח ציבורי רציני וכולל. כדי לפתוח את השיח הזה הכותבים מצביעים על השינויים העיקריים שחלו בחברה עקב הכיבוש והשליטה בשטחים, ועל המנגנונים המרכזיים המאפשרים את קיומם לאורך זמן.

עוד בשנת 1967 נשמעו בישראל קולות אזהרה מפני הנזקים שיגרום כיבוש מתמשך לכובשים. הספר הזה מתאר כיצד התעלמנו מן האזהרות האלה וכיצד התגשמו החששות. דניאל כהנמן, חתן פרס נובל בכלכלה 2002

הציבור שהעמדה המוסרית של מדינת ישראל יקרה לו, והוא מאמין, כמו מייסדי המדינה, שעל ישראל להיות אור לגויים, ציפה זמן רב לספר הזה. הניתוח הכן והמפוכח חושף את ההשפעות המרעילות של הכיבוש המתמשך. זיגמונד באומן, אוניברסיטת לידס

ספר עמוק ורציני שהוא חובה לכל מי שמבקש להבין ואולי גם לעצור את הגלישה האִִטית אבל המתמדת של מדינת ישראל מכיבוש צבאי, שהיה אמור להיות זמני, אל מדינה דו-לאומית בעלת משטר אפרטהייד שגורלה הציוני נחרץ. א"ב יהושע

אין להבין את המתרחש בחברה הישראלית בארבעים השנים האחרונות בלי לנתח את טיבו של הכיבוש הישראלי ואת השפעותיו על ישראל פנימה. למבקש ללמוד על אלה – הספר העשיר והמעמיק הזה הוא קריאת חובה. מרדכי קרמניצר, פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטה העברית בירושלים

דניאל בר-טל הוא פרופסור לפסיכולוגיה פוליטית באוניברסיטת תל-אביב. זכה בפרסים בין-לאומיים על עבודתו המדעית, כתב וערך יותר מעשרים ספרים, ופרסם יותר ממאתיים מאמרים ופרקים בספרים.

יצחק שנל הוא פרופסור לגֵאוגרפיה ולסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב. כתב וערך כעשרה ספרים ומונוגרפיות, ופרסם יותר ממאה מאמרים ופרקים בספרים בבמות הבין-לאומיות

אויבי, מורי - אוריה שביט ואופיר וינטר2013, 238 עמודים, 89 ש"ח

 

לרכישה

אויבי, מורי - אוריה שביט ואופיר וינטר

בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומרכז תמי שטינמץ

 

הפרסום מציע תזה השוואתית חדשנית על גישות אסלאמיסטיות וליברליות ערביות כלפי התנועה הציונית, ישראל ותהליכי השלום והנורמליזציה. הספר משלב בין סקירות היסטוריות פנורמיות ודיונים אנליטיים ומדגים את התפקיד הכפול שמילאה מדינת היהודים בהגות של זרמים אידיאולוגיים מתחרים ועוינים בחברות הערביות.

מצד אחד, התעצבה ישראל כאויב שתוצאות המאבקים נגדו ממחישות את הצורך במהפכה: על פי האסלאמיסטים, מהפכה שתהפוך את האסלאם למסגרת חיים כוללת; על פי הליברלים, מהפכה שתשכין דמוקרטיה ותבסס את חירויות הפרט. מצד אחר תוארו היבטים של התנועה הציתית ושל ישראל כמקוך-לחיקוי, ואסלאמיסטים וליברלים כאחד זיהו בהם, בהתאמה לתפיסות עולמם, את התכונות ואת הערכים שהם מבקשים להנחיל בחברות הערביות. התפקיד הכפול שמילא המפעל הציוני בהגותם של שני הזרמים האידיאולוגיים קשור באופן הדוק לגישותיהם המורכבות והסינתזיות למערב בכלל, וכן לצרכים פוליטיים פרגמטיים שישראל מילאה בהם תפקיד משני.

במוצאי המהפכות של "האביב הערבי" הפכו השקפות אסלאמיסטיות וליברליות ערביות לבעלות חשיבות מכרעת על עתידו של הסכסוך הישראלו-ערבי. אויבי, מורי הוא ספר חיוני למבקשים להבין את הממדים האידיאולוגיים של הסכסוך - ולהכיר את המשטר, את התרבות, את המדע ואת החברה בישראל כפי שהם משתקפים בעיניים, תכופות מפתיעות ומעוררות מחשבה, של אינטלקטואלים ערבים.

אוריה שביט הוא מרצה בכיר בחוג ללימודי הערבית והאסלאם ובתוכנית למדעי הדתות באוניברסיטת תל אביב. אופיר וינטר הוא תלמיד לתואר שלישי בבית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב.

2012, 109 עמודים, 50 ש"ח"פלסטין" - המדינה שבדרך? - אפרים לביא ויצחק גל (עורכים)

 

לרכישה

"פלסטין" - המדינה שבדרך? - אפרים לביא ויצחק גל (עורכים)

עם הגעת הנהגת אש"ף לשטחים בקיץ 1994 והקמת הרשות הלאומית הפלסטינית, בעקבות הסכמי אוסלו עם ישראל, הוחל בתהליכים של בניין המדינה הפלסטינית. בסיוע הקהילה הבינלאומית נבנו מוסדות שלטון, תשתיות פיסיות ומערכת כלכלית למדינה שבדרך. העימות האלים שפרץ בספטמבר 2000 בין ישראל לפלסטינים, האינתיפאדה השנייה, עצר תהליכים אלה עד כי הרשות הפכה לכלי ריק מבחינה שלטונית.

בשנים האחרונות, מאז נפסק העימות, פנו החברה הפלסטינית והנהגתה, בסיוע הקהילה הבינלאומית וישראל, לדרך של שיקום חברתי ומוסדי. ישראל העניקה גיבוי ועידוד לרשות הפלסטינית בגדה המערבית לפעילותה זו, בין היתר באמצעות הסרת מחסומים והנהגת הקלות תנועה באזור. מטרתה המוצהרת של תוכנית ראש-הממשלה סלאם פיאד, "סיום הכיבוש, הקמת המדינה", לשנים 2011-2009, הייתה לבנות "מלמטה" את המדינה הפלסטינית: לחזק את יסודותיה הכלכליים, החברתיים והביטחוניים של הרשות, כדי שהמדינה הפלסטינית תהפוך עד אמצע 2011 לעובדה קיימת, בלי קשר לעתידו של התהליך המדיני. המטרה הייתה להוכיח לישראל ולקהילה הבינלאומית שיש ביכולתה של ההנהגה הפלסטינית לקבל אחריות על כברת הארץ והאוכלוסייה הנתונים לשליטתה.

עם סיום תוכנית הפיתוח לשנים 2011-2009, הושקה תוכנית פיתוח לאומית לשנים 2013-2011, שכותרתה "הקמת המדינה ובניית העתיד". בהקדמה לתוכנית כתב ראש-הממשלה סלאם פיאד, כי הפלסטינים חצו את "קו הסיום" והם ניצבים על סף מוכנות לאומית לחזות בלידתה של מדינת פלסטין. התוכנית יועדה להמשיך בישום הרפורמות ומאמצי הבנייה והפיתוח שהוחל בהם בתוכנית הקודמת, אך היא גם נשאה מבט אל "היום שאחרי" וכללה פעולות בתחומים שתפקודם עתיד להתרחב עם כינון המדינה הפלסטינית.

בשלושת המאמרים בקובץ זה מובא ניתוח מקיף הבוחן את תוכניות הפיתוח של הפלסטינים לבניין מדינתם בהיבטים המוסדיים, הכלכליים, והתיכנוניים-גיאוגרפיים, תוך השוואה לתמונת המצב בשטח. מחברי המאמרים ניתחו את הישגיהם של הפלסטינים בתחומים אלה, בצד המגבלות והאתגרים הניצבים בפניהם במפעלם הלאומי. כמו כן נבחנה השאלה עד כמה המגבלות הללו מהוות חסם להקמתה של פלסטין כישות מדינית מתפקדת, המקיימת שלטון אפקטיבי ומספקת שירותים ציבוריים נאותים במרחב הטריטוריאלי שלה, ומהם התנאים הנדרשים לההתבססותה של הכלכלה הפלסטינית ולצמיחה כלכלית מתמשכת ובת קיימא.

2012, 116 עמודים, 50 ש"חשיח מפות בסכסוך הישראלי-פלסטיני - יצחק שנל ואפרים לביא (עורכים)

 

לרכישה

שיח מפות בסכסוך הישראלי-פלסטיני - יצחק שנל ואפרים לביא (עורכים)

מפות הן כלי מרכזי בעשייה הגיאוגרפית. במשך שנים נתפסו מפות קרטוגרפיות כמסמכים אובייקטיביים. במרוצת הזמן גברה ההכרה כי מפות מבטאות פרשנות אנושית סובייקטיבית של המציאות. בשנים האחרונות אף התחוור כי יש להבינן כחלק ממציאות אידיאולוגית-פוליטית המספקת נקודת מוצא לפרשנות של המציאות על ידי הקרטוגרף.

בסכסוך הישראלי-פלסטיני נוטים הצדדים לאמץ פרשנויות פוליטיות שונות של ההיסטוריה המעצבת את מפת הארץ, והדבר מהווה מעבדה ייחודית להבנת המשמעויות הפוליטיות של מפות: באיזו מידה מייצגות מפות בכלל ומפות רשמיות בפרט, תפיסות עולם ואידיאולוגיות מוטות של צד זה או אחר בסכסוך פוליטי-טריטוריאלי? באלו כלים עושים שימוש הקרטוגרפים כדי להציג הטיות אלה מבלי לחשוף אותן למתבונן התמים? מה מלמדות המפות על תפיסת העולם של כל צד, בעיקר בהקשר הלאומי, וכיצד משחקות המפות תפקיד בבניין התודעה הלאומית של שני העמים המתחרים על הזכות לרשת את הארץ? אלו הן השאלות העומדות ביסודו של הדיון המוצע בקובץ זה.

ישראל והרשות הפלסטינית עושות שימוש אינטנסיבי במפות ככלי להשפעה על דעת הקהל ועיצוב הדיון הציבורי, וכן להשפעה על הקהילה הבינלאומית כלפי הסכסוך, על פי העקרונות המנחים את תפיסתן הפוליטית. מדינת ישראל הותירה את נושא הגבול פתוח לדיון ציבורי וכך נעשה גם ברשות הפלסטינית. הדיון הציבורי בנושא גבר ונוטלים בו חלק גם גופים לא ממשלתיים רבים.

המאמרים בקובץ זה הם ניסיון ראשון מסוגו לחשוף את ההטיות הפוליטיות של השימוש במפות בניהול הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובעיצוב הדימוי של הטריטוריה הלאומית בתוך החברה הישראלית והחברה הפלסטינית. מחברי המאמרים הם מבכירי החוקרים בתחום הגיאוגרפיה לצד חוקרים מדיסציפלינות שונות ואנשי מעשה אשר השתתפו בכנס בנושא שערך מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום בשיתוף עם החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב בקיץ 2010.

"למען ציון לא אחשה"?: יחס יהדות התפוצה לירושלים - גבריאל (גבי) שפר ואייל צור

2012, 144 עמודים, 50 ש"ח"למען ציון לא אחשה"?: יחס יהדות התפוצה לירושלים - גבריאל (גבי) שפר ואייל צור

 

לרכישה

יחסי צבא-חברה בישראל: השלכות על קבלת החלטות בנושאי ביטחון ושלום - אפרים לביא (עורך)2011, 128 עמודים, 50 ש"ח

 

לרכישה

יחסי צבא-חברה בישראל: השלכות על קבלת החלטות בנושאי ביטחון ושלום - אפרים לביא (עורך)

בשיח הציבורי ובספרות המחקרית, רווחות גישות שונות בנוגע ליחסי צבא-חברה בישראל והשלכותיהם על קבלת החלטות בנושאי ביטחון ושלום. על-פי הגישה הפונקציונאלית המסורתית, הצבא הוא מרכיב בביטחון הלאומי של ישראל וכלי בשירות הדרג המדיני, אשר מגדיר את היעדים האסטרטגיים.

הצבא בונה את כוחו ונערך כדי להשיג יעדים אלה. הניסיון מעיד כי לעיתים קרובות הדרג המדיני מתקשה להגדיר את היעדים המדיניים והביטחוניים של המדינה, ובלית ברירה הדרג הצבאי ממלא את הריק.

חוקרים שונים סבורים, כי ביחסים בין שני הדרגים מתקיימת מעין שותפות הבאה לביטוי בדו-שיח מתמשך בין הצדדים, כשהצבא הוא שותף מלא לדרג המדיני בקבלת ההחלטות ובעיצוב המדיניות בנושאי ביטחון ושלום. ברם, הניסיון מלמד כי לעיתים הדרג המדיני מבכר שלא לקיים שותפות כזו, גם כאשר הדרג הצבאי מעוניין בכך ומאמין שזוהי צורת העבודה הנכונה.

ניסיון השנים מראה כי שתי הגישות, זו הפונקציונאלית וזו של שותפות, משמשות בערבוביה: היו מקרים בהם צה"ל היה מעורב באופן ניכר בתהליכי קבלת ההחלטות, עד כי נשמעו קריאות לאזן מעורבות זו בגופים אזרחיים כמו המועצה לביטחון לאומי, והיו מקרים בהם צה"ל לא היה מעורב.

חוקרים אחרים בחנו את מכלול היחסים בין המערכת הביטחונית ובמיוחד צה"ל, לבין הדרג המדיני והמערכת האזרחית, ואת ההשפעות על קבלת ההחלטות בנושאי ביטחון ושלום. מסקנתם היא כי במהלך השנים טושטשה ההבחנה בין שתי המערכות, ותחת זאת קיימת כיום "רשת ביטחונית" שבנויה מקשרים מורכבים בין בעלי תפקידים ביטחוניים ואזרחיים בעבר או בהווה, כיחידים או כקבוצות. לדבריהם, הרשת התפשטה וחדרה לתחומי הפוליטיקה והחברה וכתוצאה מכך לשחקנים בתחום הביטחוני, ובמיוחד הצבא, ישנה השפעה מכרעת על קביעת המדיניות בנושאי חוץ ובטחון.

חוקרים אחרים טוענים כי מערכת ההשפעות והזיקות הקיימת בכל מדינה בין הצבא לבין החברה, לעולם אינה חד-סטרית וזרימת ההשפעות היא דו-כיוונית: לא רק מן הצבא אל החברה האזרחית אלא גם מן החברה האזרחית אל הצבא.
בקובץ זה מכונסים דבריהם של חוקרים בכירים מתחומי ידע שונים, אנשי אקדמיה ויוצאי מערכת הביטחון, אשר שופכים אור מניסיונם וממחקריהם על אחת הסוגיות הרגישות בחברה בישראל.

**************************************************************************************

ציטוטים מתוך הספר מופיעים במאמר מאת אסף דוד בכתב העת "תיאוריה וביקורת" - גיליון 41, קיץ 2013, עמודים 340-326.

"היחסים הצבאיים - אזרחיים בישראל: המחלוקת והחוליה החסרה".

ישראל ויוזמת השלום הערבית - אפרים לביא, עורך2010, 175 עמודים, 50 ש"ח

 

לרכישה

ישראל ויוזמת השלום הערבית - אפרים לביא, עורך

יוזמת השלום הערבית ממארס 2002 מהווה שינוי היסטורי בעמדת הערבים כלפי ישראל. ביסודה היא עידוד ותמריץ המכוּוָן להניע את ישראל להגיע להסדרי שלום עם שכניה הפלסטינים, הסורים והלבנונים, שבעקבותיהם תזכה להכרה מצד העולם הערבי וליחסי שלום עִמו. היוזמה נעשתה, לצד החלטות האו"ם, למקור התייחסות של הקהילה הבינלאומית בכל הקשור ליישוב הסכסוך הישראלי-ערבי.

חתירתה של איראן להיות מעצמה גרעינית והתגברות השפעתה בלבנון וברשות הפלסטינית, הביאו את המנהיגים הערבים לנסות לגבש חזית לשם בלימת חדירתה לאזור. המנהיגים האמינו שזהו גם אינטרס ישראלי ולפיכך ייחסו חשיבות לקידום הערוצים הבילטראליים שיביאו לפתרון הסכסוך בין ישראל לבין שכניה. תגובתה הצוננת של ישראל ליוזמה הערבית והחשיבות המועטה שייחס לה ממשל הנשיא ג'ורג' בוש, לא תרמו להתקדמות במסגרתה.

יוזמת השלום הערבית עודנה "מונחת על השולחן", אך נדמה כי ערכה בעיני חברות הליגה הערבית מתכרסם והולך בהיעדר התקדמות מדינית, וככל שאיראן מתקרבת ליכולת גרעינית. מנהיגי ערב עודם מקווים שישראל תקדם את התהליכים המדיניים עם שכניה ושהממשל האמריקני יאמץ את היוזמה כאבן ראשה במדיניותו באזור, לבלימת איראן והשחקנים הלא-מדינתיים, חיזבאללה וחמאס, הנתמכים על-ידה.

בשיח הציבורי והאקדמי בישראל חלוקות הדעות לגבי מהותה ותוכנה של יוזמת השלום הערבית. רוב החוקרים והפרשנים תמימי דעים כי היוזמה היא שיאו של תהליך היסטורי שהביא להיווצרותו של קונסנזוס כלל-ערבי הקורא להגיע לשלום מלא עם ישראל, אך לא מעטים מעלים ספקות לגבי כנות כוונותיהם של הערבים.

***

בקובץ זה מובאים מאמריהם של עשרה מבכירי החוקרים בישראל מדיסציפלינות שונות, שניתחו והאירו את יוזמת השלום הערבית מנקודת מבטם המקצועית והביאו לכלל ביטוי את עמדתם בשאלות השנויות במחלוקת בשיח הישראלי על אודותיה.

עמדות ותפיסות ביחס לגדר ההפרדה ביישובים יהודיים וערביים בישראל - נורית קליאוט, ראסם ח'מאיסי, דבורה שמואלי2010, 112 עמודים, 50 ש"ח

 

לרכישה

עמדות ותפיסות ביחס לגדר ההפרדה ביישובים יהודיים וערביים בישראל - נורית קליאוט, ראסם ח'מאיסי, דבורה שמואלי

"גדר ביטחון או חומת האפרטהייד"? — אלו אך שתיים מהעמדות המנוגדות שבאו לידי ביטוי בדברי מרואיינים ערבים ויהודים מיישובים בקרבת גדר ההפרדה.

המחקר שנערך על ידי הפרופסורים נורית קליאוט, ראסם ח'מאיסי ודבורה שמואלי מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה, הוא מחקר ראשון שנעשה בקרב תושבים המתגוררים בסמוך לגדר בתוך ישראל או בסמוך לחומת ההפרדה, כמו באום אלפחם.

עמדות המרואיינים ותפיסותיהם באו לידי ביטוי בנרטיבים או סיפורים שסיפרו המרואיינים לחוקרים. המוטיבים העיקריים בדבריהם היו סביב הביטחון ומשמעותו המשתנה עבור יהודים וערבים פלסטינים בהקשר לגדר ההפרדה, וכן סביב תפיסת המרואיינים את הגדר כגבול עתידי בין ישראל לרשות הפלסטינית והקשר בין ה"קו הירוק" לגדר.

המרואיינים התייחסו בהרחבה גם להשפעת הגדר על חיי היום יום שלהם ובאפשרות שהיא משבשת את חיי היום יום של הפלסטינים. שני ההיבטים האחרונים בשיח המרואיינים שיקפו את רגשות הצער על בניית הגדר ואת פגיעתה הקשה בנוף. עמדות היהודים והערבים נמצאו מנוגדות והן משקפות בכך את הפער המתרחב בין יהודים וערבים אזרחי ישראל.

2009, 70 עמודים, 25 ש"חהתיישבות ועיצוב גבולות ישראל - אפרים לביא (עורך)

 

לרכישה

התיישבות ועיצוב גבולות ישראל - אפרים לביא (עורך)

הניסיונות להגיע להסדר עם הפלסטינים על חלוקת הארץ, או לקבוע באופן חד–צדדי את הגבולות, שהקמת חומת ההפרדה בין ישראל לבין הגדה המערבית נכרכה בכך, החזירו לשיח הציבורי את שאלת הזיקה שבין התיישבות ועיצוב גבולות המדינה.

שאלה זו מלווה את החברה הישראלית מראשית קום המדינה, ואף קודם לכן, וקיימות לגביה כמה אסכולות: מהן המחזיקות בדעה שהארץ צריכה להתחלק חלוקה אתנית–תיישבותית, על פי האתוס האומר שלהב המחרשה הוא שיקבע את גבול המדינה; מהן המחזיקות בדעה שהשיקול הביטחוני גובר על כל השאר, ולכן יש להחזיק בשטחים כמו בקעת הירדן וגב ההר; ומהן המעלות נימוקים היסטוריים-דתיים כדי לתבוע את זכותנו על הארץ ולקבוע היכן יימתחו גבולותיה.

תפיסות אלו מעלות שאלות חברתיות ומוסריות, ומשתקפות ובמַאֲזָניֵ הכוח במערכת הפוליטית הישראלית. הן מעלות גם שאלות משפטיות בעניין תהליכי העברתן של זכויות על הקרקע בארץ ישראל לידי המדינה ולידי גופים ציבוריים בה, שהם ביטוי לסכסוך הישראלי–פלסטיני ולקיום המורכב של יהודים וערבים בארץ.

בקובץ זה מובאים דבריהם של גיאוגרפים, היסטוריונים, משפטנים ואנשי ביטחון בכירים, שעסקו בהיבטים שונים של התפיסות בנושא התיישבות וקביעת גבולות המדינה, וכן בסוגיית גדר ההפרדה בהיבטיה הגיאוגרפיים, המשפטיים והביטחוניים.

2009, 250 עמודים, 50 ש"ח40 שנות שלטון בשטחים - השפעות על מדינת ישראל - אפרים לביא (עורך)

 

לרכישה

40 שנות שלטון בשטחים - השפעות על מדינת ישראל - אפרים לביא (עורך)

במלחמת ששת הימים כבשה מדינת ישראל את שטחי חצי האי סיני, חבל עזה, הגדה המערבית ורמת הגולן. היא נסוגה מסיני (1981-1980) במסגרת הסכם השלום עם מצרים, ומחבל עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות החד-צדדית (2005), וממשיכה לשלוט בשטחי הגדה המערבית ורמת הגולן.

החזקת השטחים הייתה, בעיקרו של דבר, תוצאה של העדר הסכמה בקרב מעצבי המדיניות לגבי עתיד השטחים ומפת הגבולות הרצויה למדינה, ושל אי יכולתם להתמודד עם סוגיות פוליטיות ואידיאולוגיות הקשורות להיפרדות מן השטחים. ואולם, מחנות הימין והשמאל בישראל לא הגשימו את מאווייהם האידיאולוגיים או המדיניים: ממשלות הימין לא סיפחו את השטחים באופן פורמאלי וממשלות השמאל לא נפרדו מהם. "הסיפוח הזוחל", מפעל ההתנחלויות והמדיניות הכלכלית בשטחים, שיקפו את קווי הפעולה שהנחו את מדיניותן של רוב ממשלות ישראל.

השליטה על עם אחר ומדיניות ההתנחלות הפכו את ישראל בעיני אומות העולם למדינה כובשת ובעלת שאיפות להתפשטות טריטוריאלית, תרמו להתפתחות תופעות שליליות בתוך החברה הישראלית ולעלייתם של ערכים האופייניים לחברה כוחנית. חלה הקצנה בעמדות הציבור בנושאים כמו זכויותיהם הבסיסיות של אזרחים ומיעוטים במדינה דמוקרטית, נוצרו עיוותים בהקצאת המשאבים בחברה, וקבוצות אזרחים הוּדרו מהשפעה על המדיניות הישראלית.

בקובץ זה מכונסים, בשישה שערים, דבריהם של 20 מבכירי החוקרים בישראל מדיסציפלינות שונות. חוקרים אלה האירו, כל אחד לפי השקפתו ותפיסת עולמו, את השפעות השליטה בשטחים על החברה והמדינה בישראל בתחומי הפוליטיקה, החברה, הכלכלה, התרבות והפסיכולוגיה של החברה היהודית בישראל.

State Formation and Media Regime in Palestine - Amal Jamal

2003, 156 עמודים, 20 ש"ח

 

לרכישה

2003, 94 עמודים, 25 ש"ח

 

לרכישה

International Intervention in Protracted Conflicts: The Israeli-Palestinian Case - Editors: Tamar Hermann and Ephraim Yuchtman-Yaar

Proceedings of a Symposium April 29, 2002

האם הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא בר-פתרון? - תמר הרמן ואפרים יער (עורכים)1999, 134 עמודים, 25 ש"ח

 

לרכישה

האם הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא בר פתרון? - תמר הרמן ואפרים יער (עורכים)

תקצירי דיוני כנס, מעלה החמישה, 22-23 ביוני, 2001

 

ב-2011 יצאנו למסע ביישובים ערבים ברחבי הארץ. נפגשנו עם בני המקום, נשים וגברים בעלי רקע מגוון והשקפות פוליטיות מנוגדות. שוחחנו עמם בשקט של בתיהם או ברעש של בתי הקפה הסמוכים. התמקדנו באדם – בסיפור חייו, במקורות משפחתו, בקריאת המציאות שלו, בחלומותיו ובשאיפותיו, בהישגיו וביחסיו עם סביבתו. דרך האישי עסקנו בפוליטי.

מצאנו אנשים כמהים להקשבה, שמחים לחלוק את סיפורי חייהם, גאים לספר על משפחותיהם ועל עצמם, ובעיקר על הוריהם. גם אם חייהם קשים הם שומרים על מבט מפוכח, מושרשים באדמתם וביישוביהם בארץ הזאת, במולדת המשותפת היקרה להם ולנו. כל בני שיחנו דחו בביטול את הרעיונות לנתק אותם מן המדינה. למרות ביקורתם על מצבם האישי והקולקטיבי בתוכה, הם שואפים לתקן ולא להיפרד, ומאמינים שבטווח הארוך הדברים ישתנו לטובה. קשה להתחרות באופטימיות שלהם.

סיפורי חייהם של המרואיינים בספר זה יוצרים פסיפס מרתק של היסטוריה אישית-פרטנית, מעין היסטוריה בעל פה, בגרסה אלטרנטיבית שאיננה מופיעה בספרים. אין מדובר ב"מדגם מייצג" או ב"סקר דעת קהל", אלא בשיחות עומק עם אנשים פרטיים שפתחו בפנינו את דלתם ואת לבם.

המסע הצנוע הזה, שעדיין נמשך, הוא עבורנו שליחות שמעבר למחקר אקדמי או לכתיבה עיתונאית. בחרנו להציג את סיפורי החיים של האנשים שפגשנו בפני הציבור היהודי הרחב, שאינו מכיר את הערבים מקרוב ורואה בהם גוף מונוליתי גדול ומאיים, אפילו אויב. בעינינו הם שכנים ושותפים, שונים אך דומים, בעלי רצון עז לחיים המבוססים על כבוד הדדי ואמון. אנו מאמינים בכל לבנו שאפשר למצוא את דרך המלך בין שונוּת תרבותית, דתית ולאומית לבין מכנה משותף רחב, אזרחי ואנושי. כל חיינו אנחנו פוסעים בשביל הזה, למרות המהמורות הקשות שהוא מזַמֵּן. ספר זה הוא צעד קטן נוסף בדרך המפרכת לעתיד טוב יותר לכולנו, בני המקום הזה.

ד"ר שרה אוסצקי-לזר, עמיתת מחקר במכון ון ליר בירושלים. חוקרת את החברה הערבית ופעילה למען חיים משותפים ושלום מזה שלושה עשורים.
יואב שטרן, יזם עסקי ופעיל חברתי. עיתונאי לשעבר, היה כתב לענייני החברה הערבית בישראל בעיתון ״הארץ״.

1999, 134 עמודים, 25 ש"ח

 

לרכישה

שילוב או הפרדה? בחינת עתיד היחסים בין ישראל למדינה הפלסטינית - תמר הרמן ואפרים יער (עורכים)

תקצירי דיוני כנס, נוה אילן, 16-15 באפריל 1999

יחסי דתיים-חילוניים בישראל - השלכות חברתיות ופוליטיות - אפרים יער-יוכטמן ותמר הרמן (עורכים)

1998, 96 עמודים, 25 ש"ח

 

לרכישה

Israeli Society and the Challenge of Transition to Co-existence - Editors: Tamar Hermann and Ephraim Yuchtman-Yaar

1997, 142 עמודים, 25 ש"ח

 

לרכישה

1995, 45 עמודים, 25 ש"ח

 

לרכישה

ישראל והפלסטינים - לקראת השתלבות או הפרדה?

תקציר יום עיון, אוניברסיטת תל-אביב, 30 באפריל, 1995

המשא ומתן הישראלי-ערבי: עמדות מדיניות ומסגרות מושגיות - תמר הרמן ורובין טוויט (עורכים)

תל-אביב: פפירוס, 1993, 176 עמודים (עברית ואנגלית)

למכירה ב"דיונון" בלבד

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive