סדרת מחקרים

Self-censorship of information, defined as an act of intentionally and voluntarily withholding information from others despite the absence of formal obstructions, serves as an obstacle to the proper functioning of a democratic society by preventing free access to information, freedom of expression, and the flow of information. While it is widely recognized as a necessity in some cases, the key implication of self-censorship in societies is blocking information that may shed new light on various societal issues. The present paper provides a comprehensive conceptual framework for self-censorship, describing its nature and psychological foundations, the motivations that underlie it, the conditions that facilitate its practice, and its societal and individual consequences.

Then the paper focuses on the specific context in which self-censorship especially flourishes – the context of violent conflicts. The Israeli context of intractable conflict is examined in details, and a number of studies referring to the Israeli-Jewish society are described. This part is followed by the discussion concerning the consequences of self-censorship, and finally conclusions are presented.

המספר הרב של סכסוכים הרסניים ואלימים בין קבוצות אשר גועשים באזורים שונים בעולם הוא נושא מאוד ממשי ואקטואלי. בסכסוכים מסוג זה, מופיעים ממדים שונים של חוסר הסכמה על יעדים, כוונות ואינטרסים אשר חייבים לקבל התייחסות מעמיקה על מנת שניתן יהיה להגיע לפתרון. האתגר המהותי שעומד בפני הקהילה הבינלאומית, הוא לעודד ולקדם פתרונות בדרכי שלום של סכסוכים בלתי-נשלטים, אשר מאיימים לא רק על הרווחה של החברות המעורבות בהם אלא גם על שלום העולם.

החלק הראשון של העבודה הנוכחית מתאר את הבסיס הסוציו-פסיכולוגי אשר הופך סכסוכים אלו לעמידים בפני ניסיונות ליישב אותם בדרכי-שלום. ההנחה המקובלת גורסת, כי ניתן היה ליישב סכסוכים בלתי נשלטים אילולא היו מתקיימים בהם חסמים סוציו-פסיכולוגיים איתנים אשר מתחזקים ומשמרים אותם. החסמים הללו אשר מעוגנים עמוק בתוך תרבות הסכסוך, פועלים הן ברמה קולקטיבית והן ברמת הפרט ומסכלים את אפשרות חדירתו של מידע חדש אשר יכול לתרום ולסייע בקידום פתרונות לסכסוך בדרכי שלום. חסמים אלה משקפים פעולה משותפת של תהליכים קוגניטיביים, אמוציונאליים ומוטיבציוניים, אשר בשילוב עם רפרטואר קיים של אמונות נוקשות, עמדות ורגשות משותפים מובילים לתהליכים מעוותים, מּוטים וסלקטיביים של עיבוד מידע הנוגע לסכסוך.

בחלק השני של העבודה משורטטים תהליכים, תנאים ושיטות אשר בעזרתם ניתן להתגבר על חסמים ולהתחיל את הדרך הארוכה לעבר בנייה של שלום. עשיית שלום כתהליך של שינוי חברתי, דורשת הפשרה של רפרטואר פסיכולוגי מגובש שתומך בסכסוך ויצירת נכונות לספוג מידע חדש ששופך אור חדש על הסכסוך, היריב וקבוצת הפנים על מנת להצליח ליצור אמונות חברתיות, עמדות ורגשות תומכי שלום.