חוקרים זוכי העבר

הרחב הכל
הזוכים במענקי מחקר - 2017

ד"ר אלעד שגב

החוג לתקשורת, אוניברסיטת תל אביב

 

מחפשים את הדרך לשלום:

כיצד אסטרטגיות החשיפה למידע מקוון על הסכסוך הישראלי-פלסטיני של בני נוער, צעירים ומבוגרים משפיעות על היקף וסוג המידע בנושא שהם חשופים אליו?

 

המחקר ישווה את היקף וסוג המידע המקוון על הסכסוך הישראלי-פלסטיני שאליו נחשפים מבוגרים, צעירים ובני נוער, כתוצאה מהתנהגות איתור המידע שלהם. המחקר יבחן שלוש קטגוריות של מידע: (1) מידע שהמשתמשים נחשפו אליו בפועל, (2) מידע שהיה זמין למשתמשים, אך הם בחרו שלא להיחשף אליו ו-(3) מידע שהיה זמין באופן תיאורטי למשתמשים, אך הם לא הבחינו בו. המחקר ייערך בשני שלבים מרכזיים ויכלול שימוש בשתי שיטות: ניסוי וניתוח תוכן כמותי. הניסוי וניתוח התוכן הכמותי יענו על השאלה אם בני נוער, צעירים ומבוגרים נחשפים למידע שונה, ובצורה שונה, על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, וממה חשיפה שונה זו נובעת.

הזוכים במענקי מחקר - 2016

  פרופ' חיים יעקובי

המחלקה לפוליטיקה וממשל, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

Palestinian Migration to Jewish Neighbourhoods:
The Prospect of an Ethno-national Mixed Neighborhood in Jerusalem

 

 מחקר זה מתמקד בהגירתם של פלסטינים לשכונות יהודיות במזרח ירושלים. המחקר יעסוק בכלכלה הפוליטית של שוק הדיור בעיר בעקבות תהליכים אלו, בייצורם של מרחבים בהם מתקיימת אינטראקציה בחיי היומיום ברמה השכונתית ובמשמעות הגיאופוליטית של תהליכים אלו בעיר.

 

פרופ' דן זכאי

בית הספר למדעי הפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב

הניתן "לקרב" את השלום?

תיאורית הבניית הזמן והשלכותיה לגבי הקטנת המרחק הפסיכולוגי בין אנשים למושג השלום

 

לפי תיאורית הבניית הזמן קיימת השפעה של רמת המופשטות של תיאורי מצב ואירועים על המרחק הפסיכולוגי הנובע בין אנשים לבין אותם אירועים.
כאשר תיאורי מאורע הם מופשטים וכוללניים הדבר יוצר מרחק פסיכולוגי גדול יותר מאשר במקרה שתיאורי המאורע קונקרטיים וממוקדים.
יש להניח כי ככל שהמרחק הפסיכולוגי בין אנשים לבין מאורע קרוב יותר, כך יגבר הסיכוי לבנית עמדה חיובית כלפי המאורע.
בהתבסס על הנחות אלו מוצע לבדוק האם על ידי טפלול תיאורי השלום בין ישראל לפלסטינאים, ניתן יהיה לגרום לאנשים להרגיש קרבה פסיכולוגית רבה יותר כלפי מושג השלום.
לכך יכולה להיות תרומה ל"קירוב" מושג השלום בתודעה.
למחקר עשויות להיות תוצאות מעשיות שתעזורנה לתאר את השלום בצורה שתגרום קרבה רבה יותר אליו מצד אנשים.

 

הזוכים במענקי מחקר - 2015

פרופ' אייל גרוס

הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

ניתוח השליטה הישראלית בשטחים כחלק ממחשבה מחודשת על השאלה מהו כיבוש ועל דיני הכיבוש במשפט הבינלאומי

 

מחקר זה מציע הסתכלות מחודשת על המבנה המשפטי של השליטה הישראלית בשטחים תוך שהוא מנתח כיצד ה"עמימות" לגבי מעמד השטחים, "כבושים" או "לא כבושים" אפיינה את מעמדם מאז 1967 ומצביע על הצורך לנטוש תפיסה בינארית לטובת גישה פונקציונאלית, וכן לעבור מניתוח של כיבוש כרק מצב "עובדתי", לניתוח של כיבוש כתופעה נורמטיבית.
המחקר יצביע על הבעיות בהבנת הכיבוש בתהליכים שאמורים היו לתרום לפתרון הסכסוך, כמו הסכמי אוסלו וה"התנתקות" ועל כיצד הבנה טובה יותר של חובות הצדדים דרך הגישה הפונקציונאלית-נורמטיבית לכיבוש יכולה לסייע בעתיד.

 

פרופ' חנה הרצוג וגב' עינת לביא

החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

רוצות שלום בטוח: קולן של נשים בסוגיות של שלום ובטחון

 

האם לנשים קול אחר בסוגיות של שלום ובטחון? המחקר הנוכחי מציע לפתוח את "הקופסא השחורה" סביב מושגים הנתפסים כמובנים מאליהם כמו "ביטחון" ו"שלום" ולשאול מה הן תבניות החשיבה הפרשניות שמביאות נשים לשיח זה. אנו מבקשות לבחון האם נשים מביאות לעולם פרשני זה נסיון חיים אחר, ואם כן מהו? השדה האמפירי של המחקר המוצע הוא קבוצות מיקוד של נשים ממיקומים חברתיים שונים, הדנות בשאלות אלה.

 

פרופ' משה צוקרמן וד"ר עינב רוזנבליט

מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים, אוניברסיטת תל אביב

הגוף הריק: זהות ישראלית חדשה, כפי שהיא מגולמת במחול העכשווי המקומי

 

המחקר יבחן את תפיסת הזהות המקומית כפי שהיא משתקפת ביצירות מחול עכשווי בישראל. באמצעות חקירת המחול כתוצר תרבותי, אציע שהישראלי החדש מפנה מבט פנימה, ובוחן את זהותו, גם כשהיא אינה חלק מקולקטיב חדור מטרה משותפת. מבט כזה פנימה מחולל טרנספורמציה, ומאפשר בניה מחדש של זהות אישית וחברתית, שהיא אחרת מזהות הקורבן המדממת שאפיינה את ימי קום המדינה, והושרשה מאז בגנטיקה הלאומית. ביסוד המחקר ההנחה שבהיות שהמציאות החברתית/פוליטית שמרנית ודכאנית, תכליתה של האמנות היא לערער על הסדר הקיים ולהציע תמורה.

הזוכים במענקי מחקר - 2014

פרופ' אמל ג'מאל - טקס חלוקת מענקי מחקר ומלגות 2014

 

פרופ' אמל ג'מאל

החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל-אביב

Homeland Minorities as Spoilers or Gateway to Peace: The Case of Palestinian Citizens of Israel

 

מחקר רב-תחומי זה בוחן את העמדות בקרב הפלסטינים, בני המיעוט הילידי בישראל, בעניין מעמדם בתהליך השלום ותפקידם בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. חשיבות הנושא בולטת לאור העובדה שמנהיגי המיעוט מטילים וטו על הכרה פלסטינית בישראל כמדינה יהודית, ואילו חלק מבני המיעוט תומכים בפתרון של מדינה אחת. המחקר יבחן את הפערים בין עמדות המיעוט לבין עמדות מנהיגיו בסוגיות אלו, וההשלכות האפשריות על עתידו של המיעוט ועל פתרונות אפשריים לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

 

 ד"ר עידו שחר - טקס חלוקת מענקי מחקר ומלגות 2014

 

ד"ר עידו שחר

המחלקה להיסטוריה של המזרח התיכון, אוניברסיטת חיפה

פלורליזם משפטי בקרב פלסטינים תושבי צפון ישראל: יחסי גומלין בין מנגנוני פתרון סכסוכים בלתי פורמאליים ובין מערכת המשפט המדינתית

 

מחקר זה מבקש למפות ולאפיין את מנגנוני פתרון הסכסוכים הבלתי פורמאליים הפועלים בקרב פלסטינים אזרחי ישראל המתגוררים בצפון הארץ. בבסיס המחקר עומדת ההנחה כי מנגנונים אלו אינם פועלים בחלל ריק, וכי מתקיימים יחסי גומלין מורכבים ביניהם ובין רשויות אכיפת החוק והשיפוט המדינתיות. המחקר יתמקד לפיכך בניתוח יחסי הגומלין הללו – בהשפעתם על מידת האפקטיביות של תהליכי פתרון הסכסוכים, ובהשפעתם על יחסי הגומלין המתקיימים בין המיעוט הפלסטיני בישראל לבין המדינה.

הזוכים במענקי מחקר - 2013

פרופ' חביבה פדיה, ד"ר נעה אבריאל-אבני

המחלקה להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת בן גוריון ומרכז מדע ים המלח והערבה

מהגרים/עקורים על אדמתם

דה-קולוניזציה ורה-טריטוריאליזציה: מבני זהות ודיאלוג בציר מרחבי באוכלוסיות

בדואיות עקורות לשם התיישבות, כמודל לשיח פנים זהותי ובין קבוצתי

 

תהליכי 'רה-קונסטרוקציה של זהות שבורה' ויצירת "תחושת מקום" בקרב בדואים בכפר בלתי מוכר בנגב, נמצאים במוקד המחקר המוצע. הוא יכלול תיעוד וניתוח נרטיבי-פרשני, כמו גם דיון תיאורטי-ביקורתי, של תהליך גיבוש זהות חדשה לכפר 'כמרכז לשימור התרבות הנוודית'. לנוכח העויינות ההולכת ומתפתחת בנגב בין המגזר היהודי לבין המגזר הבדואי, המחקר יכין את הקרקע והכלים ליצירת מודלים דיאלוגיים של זהות יהודית וזהות בדואית במרחב הדרום, ולחידוש השיח הבין תרבותי.

 

 

ד"ר דן מיודובניק, ד"ר דבורה מנקין וד"ר גיא גרוסמן

המחלקה למדע המדינה, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת פנסילבניה

השפעת השירות הקרבי על עמדות ביחס לשלום וביטחון

 

השירות הקרבי מהווה חוויה מעצבת בהתבגרות הפוליטית של נערים ישראלים רבים.  אף על פי כן ההשפעה הפוליטית של השירות הקרבי כמעט ולא נחקרה. מטרת מחקר זה היא לבחון את השלכות השירות הקרבי בצה"ל על מעורבות פוליטית ועל  עמדות ביחס לשלום וביטחון. המחקר מתבצע באמצעות סקר רחב היקף על עמדות של גברים ששירתו בתפקידים קרביים ובתפקידים עורפיים בצה"ל. למחקר חשיבות תיאורטית ופרקטית שכן לעמדות של לוחמים לשעבר עשויה להיות השפעה משמעותית על היתכנותם ויציבותם של הסדרים ליישוב סכסוכים בישראל ומחוצה לה. 

הזוכים במענקי מחקר - 2012

פרופ' אלעאי אלון

החוג לפילוסופיה, אוניברסיטת תל-אביב

המילון הרגשי הערבי – פלסטיני: מונחי קונפליקט ואמון

מטרת המחקר המוצע הינה הוספת המרכיבים הרגשיים המיוחדים לדוברי הערבית הפלסטינית להגדרות מונחי סכסוך ומונחי אמון בשפה הערבית הפלסטינית. מאגר מידע זה יוסיף נדבך מהותי להבנת מסרים בשפה זו, וישמש להעברה מדויקת יותר של מסרים כאלה למשתמשים בה, בייחוד כאלה שערבית אינה שפת אמם, תוך קידום יכולת יצירת אמפתיה. כך יבדל ממילונים רגילים הנמנעים, מתוך מדיניות של "רציונאליות" ו"אובייקטיביות," לכלול רגשות בהגדרות של מונחים. שיטת המחקר מתבססת על שאלונים, אך בעיקר על כריית טכסטים (Text-Mining).

 

ד"ר יפעת גוטמן

המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

תפקידם של "אקטיביסטים של הנצחה" בתהליכי פתרון סכסוכים בזווית השוואתית

המחקר המוצע בודק את השפעתם של "אקטיביסטים של הנצחה" – אסטרטגיה על-לאומית של פעילות שלום באמצעות התמודדות עם עבר שנוי במחלוקת מחוץ לערוצי המדינה – על תהליכי פתרון סכסוכים. המחקר יעריך את תרומתם של אקטיביסטים של הנצחה (או העדרה) לקידום הפיוס בשיח הציבורי הדומיננטי במצבי סכסוך לעומת מצבי בתר-סכסוך באירופה ובמזה"ת בשנים 2011-1991. ההנחה היא שבעוד במקרים של בתר-סכסוך יש לאקטיביסטים של הנצחה תפקיד חשוב בקידום פיוס מחוץ לערוצי המדינה ובמרחב המקומי, שם פרויקטים של זיכרון ביוזמת המדינה נוטים במקרים רבים להיכשל, השפעתם במקרים של סכסוך מוגבלת לקבוצות מובחנות בעלות יכולת משתנה להשפיע על השיח הציבורי. ממצאי המחקר צפויים לשאת השלכות תיאורטיות ופרקטיות חשובות.

הזוכים במענקי מחקר - 2011

ד"ר אוריאל אבולוף

החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל-אביב

'עמים צורמים': האתיקה הפוליטית של סכסוכים אתניים

 

מה תפקידה של אתיקה פוליטית בהנעתם של סכסוכים אתניים, בהתפתחותם ובפתרונם? המחקר המוצע ישיב לשאלה באמצעות השוואת האתיקה הפוליטית האמפירית של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, המתחים בין אנגלופונים לפרנקופונים בקוויבק/קנדה והעימות בין אפריקנרים לבין אנגלים ולא-לבנים בדרום אפריקה. באמצעות מתודולוגיה משולבת – כמותנית ואיכותנית – יתחקה המחקר אחר הנורמות והנרטיבים, המעצבים את הקהילות ויחסיהן. השערת המחקר היא כי בסכסוכים אתניים, בהם מחזיקים העמים היריבים בעמדות אתיות-פוליטיות מנוגדות, שני נתיבים מובילים לדו-קיום: האחד, המרת הסכסוך מבין-קהילתי לבין-מדינתי לצורך הכלת הצרימה האתית; השני, כינון מצע נורמטיבי, אך לא בהכרח נרטיבי, משותף, באמצעות 'דיפלומטיה של הכרה', שניזונה משיג-ושיח מוסרי, לא ממקח וממכר תועלתני.

 

ד"ר אוריה שביט

מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל-אביב

ישראל כמודל לחיקוי בהגות של מתנגדי משטר ערבים: הצד האחר של "האחר"

 

המחקר יעסוק באופן שבו מתפרשת ישראל בכתיבה הרעיונית של הוגים ופעילים משתי קבוצות האופוזיציה המרכזיות בעולם הערבי בן-ימינו: אסלאמיסטים וליברלים. השערת המחקר היא, שישראל ממלאת תפקיד כפול בהגות זו: מצד אחד, היא מושא-לביקורת, ובמקרה האסלאמיסטי גם לדה-לגיטימציה, המשמש לניגוח המשטרים הקיימים על כישלונם בהתמודדות עימה. מצד אחר, שלא זכה כמעט להתייחסות מחקרית עד היום, ישראל נתפסת כמודל לחיקוי. המחקר יעניק תשומת-לב מיוחדת לאופן שבו נסקרים בהגות הנדונה הישגי המדע הישראלי, הדמוקרטיה הישראלית וההיסטוריה המוקדמת של התנועה הציונית. שיטת המחקר תשלב בין עיון איכותני וכמותני בטקסטים רלוונטיים משנות השבעים של המאה ה-20 ועד ימינו.

הזוכים במענקי מחקר - 2010

ד"ר צפריר גולדברג

הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה

מה יעזור לנו לדבר על זה? תלמידים יהודים וערבים מתדיינים על שורשי הסכסוך על בסיס מקורות

במחקר על מפגש בין קבוצתי וזיכרון קולקטיבי מקובל להניח כי במצב עימות כל קבוצה חברתית מעצבת את תיאור העבר שלה באופן שיצדיק את עמדתה. בהמשך עשוי הזיכרון הקולקטיב לא רק להתעצב לאור העימות אלא אף להשפיע על תפיסת העימות ועל נכונות הקבוצות להתפשר. כך נוצר תהליך מעגלי העשוי להקשות על פתרון סכסוכים. הוראת ההיסטוריה היא הערוץ המאורגן המרכזי, דרכו מנסה המדינה לעצב את תפיסת העבר של בני נוער. המחקר המוצע על ידי ד"ר גולדברג נועד לבחון את ההשפעות של דרכי הוראת היסטוריה של הסכסוך היהודי-ערבי על ניהול דיון אודות הסכסוך ופתרונו בין תלמידי תיכון. במחקר תיערך השוואה בין דרכים שונות ללמידת היסטוריה של יחסי יהודים ופלסטינים: למידה סמכותית על פי תוכנית לימודים לבגרות, למידה ביקורתית של מקורות מרובים ולימוד אמפתי של נרטיבים משני הלאומים. על בסיס לימוד נקודות מפתח בסכסוך ינהלו התלמידים שיחות בזוגות על התפתחותו והדרכים לפתרונו. בניתוח הלמידה והדיון תיבחן השפעת דרך הלמידה על אופן ניהול הדיון ועל תוצאותיו. אנו מקווים כי המחקר יעלה תובנות באשר לדרך לימוד ההיסטוריה שתאפשר פיתוח זהות, חשיבה ביקורתית ויכולת ניהול משא ומתן.

 

פרופ' אברהם סלע וד"ר נאוה לוונהיים

המחלקה ליחסים בינלאומיים, האוניברסיטה העברית

התנצלות הדדית בהקשר של סכסוך ממושך: המקרה הישראלי-פלסטיני

תופעת ההתנצלויות היא תחום מחקרי חדש שקשור למחקרי שלום ויישוב סכסוכים. מבחינה תיאורטית, המחקר מנסה לברר מה מאפשר יצירת בסיס להתנצלות הדדית במקרה של סכסוך מתמשך, ובאלו תנאים עשויה התנצלות כזו לאפשר יצירת שגרה של שלום. לצורך כך, נדרש למפות את עמדות הצדדים המעורבים בסכסוך ממושך ביחס לסוגית ההתנצלות. כמו כן יש לבחון את הקשר בין הנכונות להתנצלות לבין ההשפעה שיש לפעולה זו על הזהות הקולקטיבית של כל אחד משני הצדדים – זהות המעוגנת בשגרת הסכסוך. המחקר ייעשה תוך התמקדות בסכסוך הישראלי-פלסטיני, המהווה דוגמה למקרה שבו נדרשת התנצלות הדדית במסגרת תהליך של יישוב הסכסוך והשגת הסכם בין הצדדים, לאור הנרטיבים הלאומיים המנוגדים של שני העמים ביחס למלחמה ב-1948, ולאור המשקעים הקשים שהותיר הסכסוך אצל שני הצדדים לאורך השנים.

הזוכים במענקי מחקר - 2008-2009

2009

 

ד"ר דליה גבריאלי נורי

מכללת הדסה ירושלים ואוניברסיטת בר-אילן

'כל מי שבא אלינו הביתה יש לו שלום משלו' – מתווה לניתוח המושג 'שלום' ושיח השלום הישראלי הפרלמנטרי

 

מחקר זה מציע מתווה מתודולוגי לחקר המושג 'שלום' שניתן יהיה ליישם בשפות ובתרבויות שונות. המחקר מתמקד בבחינת חמישה עשר אלף המופעים של המילה 'שלום' בדברי הכנסת שמאז ראשית שנות השמונים. המחקר מבקש לערער על הנחה סמויה לפיה 'השלום' הוא מושג בעל משמעות חיובית בסיסית וכי גבולות השדה הסמנטי שלו והשיחים הנגזרים ממנו הם בעיקרם אוניברסאליים ואחידים. בשונה מכך, הנחת היסוד של המחקר היא כי המושג שלום הוא בעיקרו תוצר של הבניה פוליטית ותרבותית וכי רבים בו המכשולים האידיאולוגיים והפוליטיים המקשים על יצירת אמון ותקשורת בין הצדדים. פירוק המושג 'שלום', ניתוח הקודים התרבותיים והפוליטיים הבונים אותו, ובמיוחד פיענוח וסילוק המוקשים השיחיים הגלומים בו הם בעלי חשיבות מעשית רבה לכל השותפים לחינוך לשלום, לחקר השלום ולקידום תרבות של שלום בארץ ובעולם.

 

ד"ר אמירה שיף

המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר-אילן

'תיאורית המוכנות' ויישוב 'סכסוכים קשים לפתרון'

 

מטרת המחקר הנה לבחון האם יש שונות בין 'סכסוכים קשים לפתרון פעילים' ל'סכסוכים קשים לפתרון קפואים' בנוגע לגורמים המביאים צדדים לשולחן המשא ומתן ובנוגע לגורמים המשפיעים על סיכויי המשא ומתן להניב הסדר. המחקר יעשה שימוש בתאוריית המוכנות לצורך בחינה השוואתית של הגורמים שהביאו את הצדדים לקיים משא ומתן בששה סכסוכים, חלקם 'קשים לפתרון פעילים', וחלקם 'קשים לפתרון קפואים', ויבחן את הגורמים להגעה להסדר בכל אחד מהסכסוכים שאכן יושבו בסופו של דבר ואת הגורמים שסיכלו השגת הסדר במקרים בהם המשא ומתן נכשל. המחקר אף יברר האם הנחותיה של תיאוריית המוכנות אכן יושמו במקרים הנדונים ומה ניתן להסיק מהמקרים לגבי התיאוריה.

 

2008

 

ד"ר ח'ליל רינאוי

החוג לקולנוע וטלוויזיה, אוניברסיטת תל אביב

צריכת תקשורת בקרב החברה הערבית בישראל והשפעתה על מרקם היחסים בין הערבים והיהודים בארץ

הודות לשנויים הטכנולוגים בתחום התקשורת הלוויינית, נחשפו אזרחי המדינה הערבים מאז תחילת שנות התשעים, למגוון רחב של שידורים טלוויזיוניים מהעולם הערבי. הדבר השפיע בצורה ניכרת על דפוסי צריכת התקשורת שלהם ויצר מהפכה בתחום זה. יש לכך ביטויים רבים בתחומי חיים שונים: החל מהתחום החברתי-דתי, דרך התחום התודעתי ועד התחום הפוליטי-לאומי. מחקר זה נועד לבדוק את אופי ההשפעה של צריכת התקשורת הלוויינית על תפיסותיהם ועמדותיהם של התושבים הערבים כלפי מעמדם כאזרחים, וחשוב מכך, על עמדותיהם כלפי הרוב היהודי ומוסדות המדינה. לעניין זה השפעה ישירה על מרקם היחסים עם האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל.

הזוכים במענקי מחקר - 2007

ד"ר זהבית גרוס

ביה"ס לחינוך אוניברסיטת בר-אילן

ד"ר גל לוי

המחלקה ללימודי דמוקרטיה האוניברסיטה הפתוחה

וד"ר הללי פינסון

החוג לחינוך אוניברסיטת חיפה

 

הקול האחר של הקונפליקט: סוציאליזציה לקונפליקט הישראלי-פלסטיני בחברה שסועה - היבטים תיאורטיים ופרקטיים

 

מטרת המחקר לבחון את האופן שבו בתי הספר השונים בישראל מתארים, מפרשים ומסבירים את הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, וכיצד שיח חינוכי זה מתורגם לפרקטיקות חינוכיות-לימודיות. המחקר יבחן מה חושבים מנהלים, מורים, תלמידים והורים על הקונפליקט, ובמיוחד כיצד בית הספר מציג ומתמודד איתו. בחינה זו תאפשר לחשוף ולהציג תובנות חדשות אודות ההנחות, האמונות, הערכים והעמדות המהווים השראה מרכזית ללמידה והוראה של הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, בין כתלי בתי הספר. באמצעות ניתוח השיח החינוכי הזה, ברצוננו ליצור טיפולוגיה קונספטואלית רב-ממדית של תיאוריה ופרקטיקה חינוכית, אשר תבהיר את הממד הפוליטי של תפיסת הקונפליקט בבתי הספר. טיפולוגיה זו תהווה כלי אנליטי קונספטואלי חשוב למחקרי המשך של שיחים ופרקטיקות חינוכיות ביחס לקונפליקט הישראלי-פלסטיני ולעיצובן של תוכניות התערבות חדשות במגזרי החינוך השונים.

 

 

ד"ר אירית בק

החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה הפתוחה

פרדוקס האחדות האפריקנית: התערבות האיחוד האפריקני במשבר דארפור, 2003 - 2006

 

בשנת 2003 התקבלה החלטה באיחוד האפריקני (African Union–AU) להתערב באופן ישיר במשבר שהתרחש בחבל דארפור שבסודאן. לראשונה מאז עצמאותה של אפריקה, קיבל ארגון כלל-יבשתי החלטה להתערב באופן ישיר בסכסוך פנים-מדינתי, כולל שליחת כוח צבאי של כ-7000 חיילים לשטח. המחקר המוצע יבחן וינתח מגמות של שינוי בתפיסות האחדות האפריקנית ביחס למשברים פנים-מדינתיים המתחוללים ביבשת וינסה להעריך את מידת האפקטיביות שלהן. בחינת ההקשר ההיסטורי של התערבות המוסדות היבשתיים והאזוריים של האחדות האפריקנית במשברים קודמים תשמש כלי לניתוח מגמות של שינוי והמשכיות במקרה הנוכחי. בנוסף, ניתוח זה ישמש מקרה מבחן לבחינת יחסי הגומלין בין התערבות כוחות בינלאומיים לבין כוחות של היבשת במקרים של קונפליקטים פנים-מדינתיים.

הזוכים במענקי מחקר - 2006

ד"ר גלית כהן-בלנקשטיין

המחלקה לגיאוגרפיה ובית הספר למדיניות ציבורית, האוניברסיטה העברית

הכנת תוכנית מתאר חדשה לשכונת עיסוויה בירושלים: תהליך של שיתוף ציבור מודר בעיר שסועה

 

המחקר בוחן תהליך תכנון ייחודי, המתבצע באמצעות שיתוף ציבור רחב היקף, בשכונה ערבית במזרח ירושלים, עבור תושבי המדינה שאינם אזרחיה. הליך התכנון מבוצע על ידי גוף לא ממסדי (עמותת במקום). מטרתו של "פרויקט עיסוויה", במימון קרן שרה קמינקר, היא הכנת תוכנית מתאר לשכונת עיסוויה המצויה במזרח ירושלים. הצורך בתוכנית מתאר חדשה נובע מחוסר התאמתה של התוכנית הנוכחית לצרכי האוכלוסייה הקיימת והעתידית. אי התאמה זו נוצרה מיד עם אישור התוכנית הקיימת ומובילה, בין השאר, להגבלת התפתחות היישוב, לחריגות בניה (שלא על פי התוכנית הקיימת) ולאיום מתמיד של הריסת בתים הנובע מכך. מציאות זו גורמת לתסכול עמוק בקרב התושבים ותחושת חוסר אונים מול הממסד העירוני. הממסד התכנוני הירושלמי, הפועל תחת אילוצי מדיניות פוליטיים-לאומיים השואפים לשמור על רוב יהודי ברור בירושלים ובמציאות ביטחונית רגישה, אינו ממהר לעדכן ולהרחיב את התוכנית הקיימת כמו גם לבצע השקעות תשתיתיות ואחרות בשכונה. לפיכך, יזמו תושבים מעיסוויה, בעידוד ומימון תורם חיצוני, הכנת תוכנית מתאר חדשה. יוזמה חדשנית זו המתבצעת לראשונה בישראל, עומדת במרכז המחקר המוצע. שיתוף הציבור בתהליך הכנת התוכנית הוגדר כיעד מרכזי על ידי יזמי הפרויקט, שכן רק באמצעות שיתוף ניתן יהיה להבטיח כי התוכנית תשקף את רצון התושבים ותיתן ביטוי לצרכיהם, אשר אינם באים לביטוי בתוכנית הממסדית. זאת ועוד, השיתוף ניתפס כתהליך הכרחי המאפשר העברת ידע מקומי למתכנן, ידע המאפשר תכנון נכון יותר, הנותן מענה הולם יותר לצרכים ומאפיינים ייחודים של אזורים שונים. עם זאת, הניסיון בעולם מלמד כי תהליך השיתוף הוא מורכב ומעמיד בפני מתכננים אתגרים רבים הנוגעים למהות השיתוף, לקהל היעד של השיתוף, ולפרקטיקת השיתוף.

לשאלות אלו נוספים בעיסוויה נדבכים ייחודיים: כיצד משתפים קהילה הנמצאת במצב של חוסר אמון במוסדות התכנון? כיצד משתפים קהילה מסורתית בעלת מבנה חמולתי, בהליך שבסיסו דמוקרטי? כיצד מובילים מהלך הכרוך גם בוויתורים אישיים כאשר אין הסדרה פורמאלית של קרקעות? כיצד מגשרים על פערי השפה והתרבות בין המתכננים וציבור השכונה?

 

 

ד"ר ענת גסר-אדלסבורג

מרכז מינרבה לזכויות האדם האוניברסיטה העברית

ד"ר נורית גוטמן

החוג לתקשורת אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר משה ישראלאשוילי

החוג להיבטים התפתחותיים בחינוך אוניברסיטת תל-אביב

 

עידוד שלום וסובלנות בקרב בני-נוער באמצעות התיאטרון: האם הצגות הן אמצעי חשוב ויעיל?

 

קידום נושא השלום הישראלי-פלסטינאי נעשה דרך אפיקים פוליטיים ומדיניים, כמו גם דרך אפיקים עקיפים כגון: כנסים, הרצאות, מפגשים, סדנאות ופובליציסטיקה. יחד עם זאת, ישנה מודעות פחותה יותר לעשייה האומנותית הענפה בישראל העוסקת בנושא השלום והשלכתה על החברה, כמו גם לייחודו של המדיום התיאטרוני כמדיום פומבי, המאפשר לקהל צופיו ומשתתפיו ללבן קונפליקטים ועמדות הקשורים לשסע היהודי-ערבי. זאת, למרות שהתיאטרון הישראלי הוא מדיום פופולארי ואהוד, ולמרות המספר המפתיע של מגוון הצגות שעוסקות בנושא במרבית התיאטרונים הרפרטוארים, כמו גם במסגרת תיאטרונים ופרויקטים חינוכיים המיועדים לקדם את נושא השלום באמצעות דרמה, בין היתר, בקרב בני נוער שאמורים להיות הדור הבא לשלום. המודעות לשימוש בתיאטרון ככלי מגשר, הן מצד היוצרים והן מצד מערכת החינוך, עלתה בעשור האחרון, היות שהתיאטרון הינו מדיום בעל יתרונות רבים לקידום נושאים חברתיים ופוליטיים. היתרון הבולט בשימוש בתיאטרון הוא היכולת להגיע באמצעותו לקהל גדול יחסית, אך בו בעת, לשמור על קשר ישיר, בלתי אמצעי, בין הקהל לבמה, קשר החשוב כל כך בתהליכי השפעה ושכנוע. מכאן, שיש מקום לבדוק מצד אחד כיצד התיאטרון מייצג את הסכסוך הישראלי-פלסטינאי ומקדם את נושא השלום והסובלנות בקרב בני נוער, ומצד שני, חשוב לבדוק האם הוא מנצל את הפוטנציאל הגלום בו ככלי התערבותי מבטיח ומציג מודלים של גישור והידברות, או שהוא מחטיא את מטרתו ואף מוביל לתהליכים הפוכים מאלה שהצהירו יוצריו, כלומר, מחזק סטריאוטיפים ודעות קדומות על ערבים ויהודים.

למחקר שתי מטרות עקריות: (א) לבדוק כיצד הצגות המופקות על ידי תיאטרונים ופרויקטים והמיועדות לבני נוער, מציגות את הנושאים הקשורים לקידום השלום והסובלנות (ב) לאמוד את מידת השפעתן של ההצגות ולבדוק האם השפעה זו תואמת את יעדן לקידום השלום והסובלנות או שהן מחטיאות את מטרתן. בנוסף המחקר יאפיין את השימוש בהצגות העוסקות בנושא של שלום וסובלנות בבתי ספר, יאתר מודלים התערבותיים עליהם מתבססים המסרים החברתיים של ההצגות, יבדוק עמדות וכוונות התנהגותיות בעקבות הצפייה בהצגות, יפתח קריטריונים ומודלים לבחירה ולהמלצה על הצגות ויפתח מודלים וקריטריונים להערכה ולבניית הצגות עתידיות אשר ישמשו כסוכני שינוי חברתיים בנושאים הקשורים לעידוד השלום והסובלנות בקרב תלמידי בתי ספר.

הזוכים במענקי מחקר - 2005

פרופ' דן בר-און וד"ר חוה שכטר

המחלקה למדעי ההתנהגות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

היוזמה הערבית- יהודית החדשה ללימוד נושא השואה

 

במאי 2003, במהלך האינתיפאדה השנייה, יצאה קבוצה של ערבים ויהודים ישראלים למסע לאושוויץ. היוזמה באה מצד הערבים שארגנו והכינו את המסע (במיוחד הכומר אמיל שופאני והעיתונאי נזיר מג'אלי מנצרת). מאחר ויוזמה זאת היא תופעה יוצאת דופן החליטו החוקרים לראיין כמה מן היוזמים והמשתתפים במסע. בעזרת ניתוח הראיונות (בשיטת ניתוח נרטיבית) נועד המחקר לקבל תשובות לשאלות הבאות:
1. מה גרם להם ליזום מסע מיוחד זה?
2. מה היו החוויות הייחודיות של מסע זה (בהשוואה למסעות אחרים של קבוצות של
ישראלים לאושוויץ)?
3. מה היו השלכות ארוכות הטווח שלו, במידה והיו?
4. כיצד השפיעו המסע ותוצאותיו על יצירת אפשרויות חדשות לפתרון הסכסוך שלנו במזרח
התיכון?

 

ד"ר יחיאל קלר

החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב

גם אנחנו קורבנות – תודעת השואה ועמדות כלפי מימדים מוסריים בקונפליקט היהודי-ערבי

לשואה יש נוכחות של קבע בתודעה הישראלית. מחקר זה מבקש לבחון האם קיימות שתי תודעות שואה: א. פרטיקולארית, המדגישה את נרדפות היהודים והישראלים ואת ההכרח להגן על ביטחונה של מדינת ישראל בכל מחיר וב. אוניברסאלית, המדגישה שאל ליהודים ולישראלים להפוך לרודפים של קבוצות אחרות. כמו כן נועד המחקר לבחון באופן ניסויי מה הקשר בין תודעות אלה ובין תפיסת מימדים מוסריים בקונפליקט היהודי-ערבי. השערת המחקר היא כי אזכור השואה בהקשר של הקונפליקט היהודי-ערבי ישפיע בדרך כלל על הגברת התודעה הפרטיקולארית אולם מגמה זאת תמותן על ידי התודעה הבסיסית של המשתתפים בניסוי. מחקר נוסף יבדוק את ההשפעה שיש לכל אחת משתי התודעות על תפיסת התנהגות שני הצדדים בקונפליקט.

הזוכים במענקי מחקר - 2004

פרופ' שאול משעל

החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל-אביב

אל-קאעידה והטרור האסלאמי במזרח התיכון

 

אל-קאעידה והקבוצות והארגונים הפועלים בהשראתו, יונקים מהגיון וממבנה ארגוני מזן חדש, בהיותם ארגוני "דיונה", או חולית. המחקר מבקש לטעון כי "סוד הקסם הארגוני" של אל-קאעידה טמון בעיקר בשני המאפיינים של ארגון מסוג זה: דה-טריטוריזציה מזה והיעלמות מוסדית מזה. דה-טריטוריזציה משמעותה התנתקות ממערכות חשיבה המעוגנות במוקד טריטוריאלי קבוע והתחברות לאזורי ספר ולאזורי שוליים, גיאוגרפיים ותרבותיים. ואילו היעלמות, או אי נוכחות מוסדית, מבטאת שבירה של רצף ארגוני וזיקה רופפת בין הקבוצות והפעילים, המולידה יכולת השתנות ארגונית מהירה והתאמה לנסיבות, עד כדי וירטואוזיות. טענת המחקר היא, כי מודל הדיונה הוא נקודת מפנה תפיסתית באופן שבו אנו אמורים לבחון ולהעריך את פעילותם של ארגוני טרור אסלאמיים. מטרת המחקר היא אפוא בנייה של מאגר מידע מפורט שיכלול מידע לגבי הפעילות המבצעית של אל-קאעידה, חמאס, חזבאללה והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ומיון ארגוני ברוח ההמשגות המבניות שהוצגו לעיל.

הזוכים במענקי מחקר - 2003

פרופ' אברהם קלוגר

הפקולטה למינהל עסקים, האוניברסיטה העברית

ערכים של ערבים ישראלים: בדרך לשיתוף פעולה עסקי עם העולם הערבי

 

התנהגות של אנשים מוכוונת פעמים רבות על-ידי ערכים שמהן נגזרות מטרות החיים המרכזיות. ערכים בעלי משמעויות דומות ניתן למצוא בכל העולם, אם כי בולטותם היחסית היא תלוית תרבות. מחקר זה, שנעשה בישראל ובירדן מצביע על דמיון במגוון בערכים השכיחים בקרב אנשי עסקים בשתי המדינות המשתפים ביניהם פעולה. ואולם ירדנים המוכנים לעבוד עם ישראלים תומכים בעיקר בערכי של קידום אישי (בדומה למערב) בעוד שהישראלים המוכנים לעבוד עם ירדנים תומכים בעיקר בערכים של צדק אוניברסאלי. פער הערכים בין מי שמוכנים לשתף פעולה מחייב בניית גשרים שיקלו על התקשורת בין אנשי עסקים אלה. אחת האפשרויות היא להישען על קהילת אנשי העסקים הערבים בישראל. מטרת המחקר המוצע היא אפוא לסקור את הערכים של אנשי העסקים הערבים בישראל ולמצוא אילו מן הערכים שבהם הם מחזיקים קשורים למוכנות לעבודה עסקית הן עם ישראלים יהודים והן עם ירדנים. תוצאות המחקר ישמשו להדרכת אנשי עסקים המעוניינים בפיתוח שיתוף פעולה אזורי.

 

ד"ר יוסף ג'בארין

אוניברסיטת בן גוריון בנגב והמרכז לחקר עיר ואזור בטכניון

יצירת מרחבי אמון בין הבדווים ובין המדינה על רקע הקונפליקט הטריטוריאלי בנגב

 

המחקר עוסק באחד הקונפליקטים הקשים ביותר בישראל דהיום - הקונפליקט בין רשויות המדינה לאזרחיה הערבים בנגב. לקונפליקט זה שני היבטים מרכזיים: (א) אי-הכרתה של המדינה ב- 45 ישובים ערבים בנגב המאכלסים כ- 70,000 אנשים; (ב) המדיניות הממשלתית של ריכוז הבדווים במספר מצומצם של ישובים; (ג) תביעת הבדווים על כ- 800,000 דונמים שהופקעו מידם. המחקר בוחן נושאים אלה מפרספקטיבה תיאורטית חדשה הנסמכת על המושגים "מרחב אמון" (Space of Trust) ו-"מרחב סיכון" (Space of Risk).
זהו מחקר ראשון מסוגו בטפלו בקונפליקט הנדון הן ברמה התיאורטית והן המעשית (התכנונית). ברמה התיאורטית, הוא צפוי לתרום לגיבוש תיאורטי של מושג המפתח 'מרחבי אמון' בהקשר של חברה המצויה בקונפליקט. ברמה המעשית, המחקר אמור להניב כלים שונים (כגון תכנוניים) לשם התמודדות ראויה עם הקונפליקט הטריטוריאלי הזה, במיוחד עם נושא המגורים הסבוך של החברה הבדווית ולחפש אחר דרכים ליצירת מרחבי אמון משותפים בין המדינה לאזרחיה הבדווים. המקרה הספציפי הנדון במחקר צפוי גם לתרום לגיבוש עקרונות של בניית אמון בין האזרחים הערבים בישראל ובין המדינה עצמה.

הזוכים במענקי מחקר - 2000-2002

2002

 

ד"ר הלל פריש ופרופ" יוסי כץ

אוניברסיטת בר-אילן

Kav Hatefer the Implementing and Structuring Debating

 

ד"ר מחמוד כיאל

אוניברסיטת תל אביב

התרבות הישראלית בעיניים ערביות - בין סטריאוטיפיזציה לנורמליזציה

 

2001

 

ד"ר אלי אברהם

אוניברסיטת חיפה

ד"ר ענת פירסט

המכללה האקדמית נתניה

 

סיקור האוכלוסייה הערבית בישראל בתקשורת העברית: השוואה בין סיקור "יום האדמה" הראשון (6791) לבין סיקור "אינתיפאדת אל אקצא" (2000)

 

פרופ' עמי אלעד-בוסקילה

מכללת בית ברל

דמויות של האחר(ים) - המקרה של הספרויות הערביות המודרניות

 

ד"ר ניראון חשאי

אוניברסיטת תל אביב

פארקים תעשייתים בגבול ישראל והרשות הפלסטינית - הפוטנציאל לשיתוף פעולה עסקי בתנאי הפרדה

 

2000

 

פרופ' אליעזר בן-רפאל, פרופ' אילנה שוהמי

אוניברסיטת תל אביב

ד"ר מוחמד אמארה

אוניברסיטת בר-אילן

 

נוף לשוני ורב-תרבותיות - מחקר השוואתי ישראלי-פלסטיני

 

ד"ר בני מילר

אוניברסיטת חיפה

מתי וכיצד עוברים אזורים משלום למלחמה

 

ד"ר שלמה שפירא

אוניברסיטת בר-אילן

מר עמיחי מגן

משרד המשפטים

שיתוף פעולה אזורי במזרח התיכון בתחומי הפנים והמשפט: לקחים מתהליכי האינטגרציה באיחוד האירופאי

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive