חוקרים זוכי העבר

ד"ר אלעד שגב

החוג לתקשורת, אוניברסיטת תל אביב

מחפשים את הדרך לשלום:

כיצד אסטרטגיות החשיפה למידע מקוון על הסכסוך הישראלי-פלסטיני של בני נוער, צעירים ומבוגרים משפיעות על היקף וסוג המידע בנושא שהם חשופים אליו?

המחקר ישווה את היקף וסוג המידע המקוון על הסכסוך הישראלי-פלסטיני שאליו נחשפים מבוגרים, צעירים ובני נוער, כתוצאה מהתנהגות איתור המידע שלהם. המחקר יבחן שלוש קטגוריות של מידע: (1) מידע שהמשתמשים נחשפו אליו בפועל, (2) מידע שהיה זמין למשתמשים, אך הם בחרו שלא להיחשף אליו ו-(3) מידע שהיה זמין באופן תיאורטי למשתמשים, אך הם לא הבחינו בו. המחקר ייערך בשני שלבים מרכזיים ויכלול שימוש בשתי שיטות: ניסוי וניתוח תוכן כמותי. הניסוי וניתוח התוכן הכמותי יענו על השאלה אם בני נוער, צעירים ומבוגרים נחשפים למידע שונה, ובצורה שונה, על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, וממה חשיפה שונה זו נובעת.

פרופ' אייל גרוס

הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

ניתוח השליטה הישראלית בשטחים כחלק ממחשבה מחודשת על השאלה מהו כיבוש ועל דיני הכיבוש במשפט הבינלאומי

מחקר זה מציע הסתכלות מחודשת על המבנה המשפטי של השליטה הישראלית בשטחים תוך שהוא מנתח כיצד ה"עמימות" לגבי מעמד השטחים, "כבושים" או "לא כבושים" אפיינה את מעמדם מאז 1967 ומצביע על הצורך לנטוש תפיסה בינארית לטובת גישה פונקציונאלית, וכן לעבור מניתוח של כיבוש כרק מצב "עובדתי", לניתוח של כיבוש כתופעה נורמטיבית.
המחקר יצביע על הבעיות בהבנת הכיבוש בתהליכים שאמורים היו לתרום לפתרון הסכסוך, כמו הסכמי אוסלו וה"התנתקות" ועל כיצד הבנה טובה יותר של חובות הצדדים דרך הגישה הפונקציונאלית-נורמטיבית לכיבוש יכולה לסייע בעתיד.

פרופ' חנה הרצוג וגב' עינת לביא

החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

רוצות שלום בטוח: קולן של נשים בסוגיות של שלום ובטחון

האם לנשים קול אחר בסוגיות של שלום ובטחון? המחקר הנוכחי מציע לפתוח את "הקופסא השחורה" סביב מושגים הנתפסים כמובנים מאליהם כמו "ביטחון" ו"שלום" ולשאול מה הן תבניות החשיבה הפרשניות שמביאות נשים לשיח זה. אנו מבקשות לבחון האם נשים מביאות לעולם פרשני זה נסיון חיים אחר, ואם כן מהו? השדה האמפירי של המחקר המוצע הוא קבוצות מיקוד של נשים ממיקומים חברתיים שונים, הדנות בשאלות אלה.

פרופ' משה צוקרמן וד"ר עינב רוזנבליט

מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים, אוניברסיטת תל אביב

הגוף הריק: זהות ישראלית חדשה, כפי שהיא מגולמת במחול העכשווי המקומי

המחקר יבחן את תפיסת הזהות המקומית כפי שהיא משתקפת ביצירות מחול עכשווי בישראל. באמצעות חקירת המחול כתוצר תרבותי, אציע שהישראלי החדש מפנה מבט פנימה, ובוחן את זהותו, גם כשהיא אינה חלק מקולקטיב חדור מטרה משותפת. מבט כזה פנימה מחולל טרנספורמציה, ומאפשר בניה מחדש של זהות אישית וחברתית, שהיא אחרת מזהות הקורבן המדממת שאפיינה את ימי קום המדינה, והושרשה מאז בגנטיקה הלאומית. ביסוד המחקר ההנחה שבהיות שהמציאות החברתית/פוליטית שמרנית ודכאנית, תכליתה של האמנות היא לערער על הסדר הקיים ולהציע תמורה.

פרופ' חביבה פדיה, ד"ר נעה אבריאל-אבני

המחלקה להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת בן גוריון ומרכז מדע ים המלח והערבה

מהגרים/עקורים על אדמתם

דה-קולוניזציה ורה-טריטוריאליזציה: מבני זהות ודיאלוג בציר מרחבי באוכלוסיות

בדואיות עקורות לשם התיישבות, כמודל לשיח פנים זהותי ובין קבוצתי

תהליכי 'רה-קונסטרוקציה של זהות שבורה' ויצירת "תחושת מקום" בקרב בדואים בכפר בלתי מוכר בנגב, נמצאים במוקד המחקר המוצע. הוא יכלול תיעוד וניתוח נרטיבי-פרשני, כמו גם דיון תיאורטי-ביקורתי, של תהליך גיבוש זהות חדשה לכפר 'כמרכז לשימור התרבות הנוודית'. לנוכח העויינות ההולכת ומתפתחת בנגב בין המגזר היהודי לבין המגזר הבדואי, המחקר יכין את הקרקע והכלים ליצירת מודלים דיאלוגיים של זהות יהודית וזהות בדואית במרחב הדרום, ולחידוש השיח הבין תרבותי.

ד"ר דן מיודובניק, ד"ר דבורה מנקין וד"ר גיא גרוסמן

המחלקה למדע המדינה, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת פנסילבניה

השפעת השירות הקרבי על עמדות ביחס לשלום וביטחון

השירות הקרבי מהווה חוויה מעצבת בהתבגרות הפוליטית של נערים ישראלים רבים.  אף על פי כן ההשפעה הפוליטית של השירות הקרבי כמעט ולא נחקרה. מטרת מחקר זה היא לבחון את השלכות השירות הקרבי בצה"ל על מעורבות פוליטית ועל  עמדות ביחס לשלום וביטחון. המחקר מתבצע באמצעות סקר רחב היקף על עמדות של גברים ששירתו בתפקידים קרביים ובתפקידים עורפיים בצה"ל. למחקר חשיבות תיאורטית ופרקטית שכן לעמדות של לוחמים לשעבר עשויה להיות השפעה משמעותית על היתכנותם ויציבותם של הסדרים ליישוב סכסוכים בישראל ומחוצה לה. 

2009

ד"ר דליה גבריאלי נורי

מכללת הדסה ירושלים ואוניברסיטת בר-אילן

'כל מי שבא אלינו הביתה יש לו שלום משלו' – מתווה לניתוח המושג 'שלום' ושיח השלום הישראלי הפרלמנטרי

מחקר זה מציע מתווה מתודולוגי לחקר המושג 'שלום' שניתן יהיה ליישם בשפות ובתרבויות שונות. המחקר מתמקד בבחינת חמישה עשר אלף המופעים של המילה 'שלום' בדברי הכנסת שמאז ראשית שנות השמונים. המחקר מבקש לערער על הנחה סמויה לפיה 'השלום' הוא מושג בעל משמעות חיובית בסיסית וכי גבולות השדה הסמנטי שלו והשיחים הנגזרים ממנו הם בעיקרם אוניברסאליים ואחידים. בשונה מכך, הנחת היסוד של המחקר היא כי המושג שלום הוא בעיקרו תוצר של הבניה פוליטית ותרבותית וכי רבים בו המכשולים האידיאולוגיים והפוליטיים המקשים על יצירת אמון ותקשורת בין הצדדים. פירוק המושג 'שלום', ניתוח הקודים התרבותיים והפוליטיים הבונים אותו, ובמיוחד פיענוח וסילוק המוקשים השיחיים הגלומים בו הם בעלי חשיבות מעשית רבה לכל השותפים לחינוך לשלום, לחקר השלום ולקידום תרבות של שלום בארץ ובעולם.

ד"ר אמירה שיף

המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר-אילן

'תיאורית המוכנות' ויישוב 'סכסוכים קשים לפתרון'

מטרת המחקר הנה לבחון האם יש שונות בין 'סכסוכים קשים לפתרון פעילים' ל'סכסוכים קשים לפתרון קפואים' בנוגע לגורמים המביאים צדדים לשולחן המשא ומתן ובנוגע לגורמים המשפיעים על סיכויי המשא ומתן להניב הסדר. המחקר יעשה שימוש בתאוריית המוכנות לצורך בחינה השוואתית של הגורמים שהביאו את הצדדים לקיים משא ומתן בששה סכסוכים, חלקם 'קשים לפתרון פעילים', וחלקם 'קשים לפתרון קפואים', ויבחן את הגורמים להגעה להסדר בכל אחד מהסכסוכים שאכן יושבו בסופו של דבר ואת הגורמים שסיכלו השגת הסדר במקרים בהם המשא ומתן נכשל. המחקר אף יברר האם הנחותיה של תיאוריית המוכנות אכן יושמו במקרים הנדונים ומה ניתן להסיק מהמקרים לגבי התיאוריה.

2008

ד"ר ח'ליל רינאוי

החוג לקולנוע וטלוויזיה, אוניברסיטת תל אביב

צריכת תקשורת בקרב החברה הערבית בישראל והשפעתה על מרקם היחסים בין הערבים והיהודים בארץ

הודות לשנויים הטכנולוגים בתחום התקשורת הלוויינית, נחשפו אזרחי המדינה הערבים מאז תחילת שנות התשעים, למגוון רחב של שידורים טלוויזיוניים מהעולם הערבי. הדבר השפיע בצורה ניכרת על דפוסי צריכת התקשורת שלהם ויצר מהפכה בתחום זה. יש לכך ביטויים רבים בתחומי חיים שונים: החל מהתחום החברתי-דתי, דרך התחום התודעתי ועד התחום הפוליטי-לאומי. מחקר זה נועד לבדוק את אופי ההשפעה של צריכת התקשורת הלוויינית על תפיסותיהם ועמדותיהם של התושבים הערבים כלפי מעמדם כאזרחים, וחשוב מכך, על עמדותיהם כלפי הרוב היהודי ומוסדות המדינה. לעניין זה השפעה ישירה על מרקם היחסים עם האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל.

ד"ר גלית כהן-בלנקשטיין

המחלקה לגיאוגרפיה ובית הספר למדיניות ציבורית, האוניברסיטה העברית

הכנת תוכנית מתאר חדשה לשכונת עיסוויה בירושלים: תהליך של שיתוף ציבור מודר בעיר שסועה

המחקר בוחן תהליך תכנון ייחודי, המתבצע באמצעות שיתוף ציבור רחב היקף, בשכונה ערבית במזרח ירושלים, עבור תושבי המדינה שאינם אזרחיה. הליך התכנון מבוצע על ידי גוף לא ממסדי (עמותת במקום). מטרתו של "פרויקט עיסוויה", במימון קרן שרה קמינקר, היא הכנת תוכנית מתאר לשכונת עיסוויה המצויה במזרח ירושלים. הצורך בתוכנית מתאר חדשה נובע מחוסר התאמתה של התוכנית הנוכחית לצרכי האוכלוסייה הקיימת והעתידית. אי התאמה זו נוצרה מיד עם אישור התוכנית הקיימת ומובילה, בין השאר, להגבלת התפתחות היישוב, לחריגות בניה (שלא על פי התוכנית הקיימת) ולאיום מתמיד של הריסת בתים הנובע מכך. מציאות זו גורמת לתסכול עמוק בקרב התושבים ותחושת חוסר אונים מול הממסד העירוני. הממסד התכנוני הירושלמי, הפועל תחת אילוצי מדיניות פוליטיים-לאומיים השואפים לשמור על רוב יהודי ברור בירושלים ובמציאות ביטחונית רגישה, אינו ממהר לעדכן ולהרחיב את התוכנית הקיימת כמו גם לבצע השקעות תשתיתיות ואחרות בשכונה. לפיכך, יזמו תושבים מעיסוויה, בעידוד ומימון תורם חיצוני, הכנת תוכנית מתאר חדשה. יוזמה חדשנית זו המתבצעת לראשונה בישראל, עומדת במרכז המחקר המוצע. שיתוף הציבור בתהליך הכנת התוכנית הוגדר כיעד מרכזי על ידי יזמי הפרויקט, שכן רק באמצעות שיתוף ניתן יהיה להבטיח כי התוכנית תשקף את רצון התושבים ותיתן ביטוי לצרכיהם, אשר אינם באים לביטוי בתוכנית הממסדית. זאת ועוד, השיתוף ניתפס כתהליך הכרחי המאפשר העברת ידע מקומי למתכנן, ידע המאפשר תכנון נכון יותר, הנותן מענה הולם יותר לצרכים ומאפיינים ייחודים של אזורים שונים. עם זאת, הניסיון בעולם מלמד כי תהליך השיתוף הוא מורכב ומעמיד בפני מתכננים אתגרים רבים הנוגעים למהות השיתוף, לקהל היעד של השיתוף, ולפרקטיקת השיתוף.

לשאלות אלו נוספים בעיסוויה נדבכים ייחודיים: כיצד משתפים קהילה הנמצאת במצב של חוסר אמון במוסדות התכנון? כיצד משתפים קהילה מסורתית בעלת מבנה חמולתי, בהליך שבסיסו דמוקרטי? כיצד מובילים מהלך הכרוך גם בוויתורים אישיים כאשר אין הסדרה פורמאלית של קרקעות? כיצד מגשרים על פערי השפה והתרבות בין המתכננים וציבור השכונה?

ד"ר ענת גסר-אדלסבורג

מרכז מינרבה לזכויות האדם האוניברסיטה העברית

ד"ר נורית גוטמן

החוג לתקשורת אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר משה ישראלאשוילי

החוג להיבטים התפתחותיים בחינוך אוניברסיטת תל-אביב

עידוד שלום וסובלנות בקרב בני-נוער באמצעות התיאטרון: האם הצגות הן אמצעי חשוב ויעיל?

קידום נושא השלום הישראלי-פלסטינאי נעשה דרך אפיקים פוליטיים ומדיניים, כמו גם דרך אפיקים עקיפים כגון: כנסים, הרצאות, מפגשים, סדנאות ופובליציסטיקה. יחד עם זאת, ישנה מודעות פחותה יותר לעשייה האומנותית הענפה בישראל העוסקת בנושא השלום והשלכתה על החברה, כמו גם לייחודו של המדיום התיאטרוני כמדיום פומבי, המאפשר לקהל צופיו ומשתתפיו ללבן קונפליקטים ועמדות הקשורים לשסע היהודי-ערבי. זאת, למרות שהתיאטרון הישראלי הוא מדיום פופולארי ואהוד, ולמרות המספר המפתיע של מגוון הצגות שעוסקות בנושא במרבית התיאטרונים הרפרטוארים, כמו גם במסגרת תיאטרונים ופרויקטים חינוכיים המיועדים לקדם את נושא השלום באמצעות דרמה, בין היתר, בקרב בני נוער שאמורים להיות הדור הבא לשלום. המודעות לשימוש בתיאטרון ככלי מגשר, הן מצד היוצרים והן מצד מערכת החינוך, עלתה בעשור האחרון, היות שהתיאטרון הינו מדיום בעל יתרונות רבים לקידום נושאים חברתיים ופוליטיים. היתרון הבולט בשימוש בתיאטרון הוא היכולת להגיע באמצעותו לקהל גדול יחסית, אך בו בעת, לשמור על קשר ישיר, בלתי אמצעי, בין הקהל לבמה, קשר החשוב כל כך בתהליכי השפעה ושכנוע. מכאן, שיש מקום לבדוק מצד אחד כיצד התיאטרון מייצג את הסכסוך הישראלי-פלסטינאי ומקדם את נושא השלום והסובלנות בקרב בני נוער, ומצד שני, חשוב לבדוק האם הוא מנצל את הפוטנציאל הגלום בו ככלי התערבותי מבטיח ומציג מודלים של גישור והידברות, או שהוא מחטיא את מטרתו ואף מוביל לתהליכים הפוכים מאלה שהצהירו יוצריו, כלומר, מחזק סטריאוטיפים ודעות קדומות על ערבים ויהודים.

למחקר שתי מטרות עקריות: (א) לבדוק כיצד הצגות המופקות על ידי תיאטרונים ופרויקטים והמיועדות לבני נוער, מציגות את הנושאים הקשורים לקידום השלום והסובלנות (ב) לאמוד את מידת השפעתן של ההצגות ולבדוק האם השפעה זו תואמת את יעדן לקידום השלום והסובלנות או שהן מחטיאות את מטרתן. בנוסף המחקר יאפיין את השימוש בהצגות העוסקות בנושא של שלום וסובלנות בבתי ספר, יאתר מודלים התערבותיים עליהם מתבססים המסרים החברתיים של ההצגות, יבדוק עמדות וכוונות התנהגותיות בעקבות הצפייה בהצגות, יפתח קריטריונים ומודלים לבחירה ולהמלצה על הצגות ויפתח מודלים וקריטריונים להערכה ולבניית הצגות עתידיות אשר ישמשו כסוכני שינוי חברתיים בנושאים הקשורים לעידוד השלום והסובלנות בקרב תלמידי בתי ספר.

פרופ' שאול משעל

החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל-אביב

אל-קאעידה והטרור האסלאמי במזרח התיכון

אל-קאעידה והקבוצות והארגונים הפועלים בהשראתו, יונקים מהגיון וממבנה ארגוני מזן חדש, בהיותם ארגוני "דיונה", או חולית. המחקר מבקש לטעון כי "סוד הקסם הארגוני" של אל-קאעידה טמון בעיקר בשני המאפיינים של ארגון מסוג זה: דה-טריטוריזציה מזה והיעלמות מוסדית מזה. דה-טריטוריזציה משמעותה התנתקות ממערכות חשיבה המעוגנות במוקד טריטוריאלי קבוע והתחברות לאזורי ספר ולאזורי שוליים, גיאוגרפיים ותרבותיים. ואילו היעלמות, או אי נוכחות מוסדית, מבטאת שבירה של רצף ארגוני וזיקה רופפת בין הקבוצות והפעילים, המולידה יכולת השתנות ארגונית מהירה והתאמה לנסיבות, עד כדי וירטואוזיות. טענת המחקר היא, כי מודל הדיונה הוא נקודת מפנה תפיסתית באופן שבו אנו אמורים לבחון ולהעריך את פעילותם של ארגוני טרור אסלאמיים. מטרת המחקר היא אפוא בנייה של מאגר מידע מפורט שיכלול מידע לגבי הפעילות המבצעית של אל-קאעידה, חמאס, חזבאללה והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ומיון ארגוני ברוח ההמשגות המבניות שהוצגו לעיל.