סטודנטים זוכי העבר

מענקי מחקר לחוקרים בכירים

ד"ר מאיה רוזנפלד
האוניברסיטה העברית, המחלקה למדעי המדינה ותלמידי חו"ל
מכללת ספיר, המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית
 
תנועת האסירים הפלסטינים והשפעתה על סדר היום הפוליטי והציבורי בשטחים הכבושים בפרספקטיבה היסטורית

הפרויקט שלי הוא מחקר חברתי-היסטורי על תנועת האסירים הפלסטינים  והשפעתה על סדר היום הפוליטי והציבורי בשטחים הכבושים. המונח "תנועת האסירים"  מתייחס לארגון העצמי של אסירים פוליטיים פלסטינים שצמח בתוככי בתי הכלא הישראלים על רקע מדיניות הכליאה הישראלית והתנאים בכלא. ואולם, השפעת התנועה ומנהיגיה חרגה אל מחוץ לכותלי הכלא והטביעה חותם מרכזי על התפתחות התנועה הלאומית הפלסטינית,  מוסדותיה, ועמדותיה, ועל מאפייני ההתגייסות והפעולה של הציבור הרחב.  המחקר בודק המשכיות ושינוי במאפייני התנועה וביכולותיה לאורך שלוש תקופות משנה בתולדותיה: השנים 1970-94, לאורכן היוותה תנועת האסירים מעין חיל חלוץ ההולך לפני המחנה; שנות אוסלו (1994-2000) במרוצתן הופכים מנהיגי אסירים לבעלי תפקידים במוסדות הרשות ולשותפים בעיצוב סדר היום הפוליטי והציבורי הפלסטיני; עידן "פוסט אוסלו" בו נרשמת ירידה בכוחה של תנועת האסירים על רקע אי התממשות המדינה הפלסטינית העצמאית והפיצול הפוליטי הפנים פלסטיני.

ד"ר נורית גוטמן
ד"ר תמר אשורי
מורן אביטל
החוג לתקשורת, אוניברסיטת תל אביב
 
שלום היא לא מילה גסה -
כיצד ארגונים לקידום שלום וזכויות אדם בהקשר לסכסוך היהודי-פלסטיני מציגים לציבור פעילות ומסרים תקשורתיים לקידום שלום

המחקר יזהה את המסרים שמפיצים במדיה המסורתיים וברשתות חברתיות ארגונים הפועלים לקידום השלום וזכויות האדם בישראל וכיצד ישראלים המחזיקים בעמדות פוליטיות שונות מגיבים למסרים הללו. באמצעות ניתוח תוכן של המסרים שמפיצים כ – 20 ארגונים במדיה שונים וניתוח הגישות התקשורתיות בהם הם נוקטים, יזוהו האסטרטגיות המקדמות באופן יעיל את יעדיהם של הארגונים הנחקרים. באמצעות סקר מקוון שיערך בקרב ישראלים התומכים והמתנגדים לארגונים ולפועלם, ייבדקו תגובות גולשים למסרים ארגוניים המופצים ברשתות חברתיות שזכו לתגובות חיוביות ולשיתופים רבים. המחקר יספק תובנות הנוגעות לחוזקות ולמגבלות של התכנים התקשורתיים אותם מפיצים ארגונים ויציע המלצות למסגור מסרים בהתאם למסגרות אנליטיות הנוגעות להיבטים קוגניטיביים, רגשיים ואסטרטגיים.

מלגות - עבודות דוקטורט

 
שגית סטיווי-קרביס
המחלקה ליחסים בינלאומיים, אוניברסיטת חיפה
 
האתגרים של ארגוני מודיעין לאתר תפניות אסטרטגיות-מדיניות חיוביות:
החמצת המודיעין הישראלי את התפנית המדינית-אסטרטגית של מצרים לכיוון של שלום בשנים 1970-1977

המחקר עוסק בקשיים של ארגוני מודיעין לאתר תפניות אסטרטגיות מדיניות ובהחמצת המודיעין הישראלי את התפנית בעמדתו המדינית של אנואר סאדאת. מסע השלום של סאדאת התחיל כאשר עלה לשלטון ב- 1970 והבין שאין למצרים אופציה צבאית להחזרת סיני. שורש הכישלון של אמ"ן, הוא הזלזול באיתותים של סאדאת. רק באביב 1976 עסק המודיעין לראשונה בשאלת ההיתכנות לתפנית חיובית מצידה של מצרים. דיון זה נעשה תוך אי הבנה בסיסית של שינויים חברתיים, כלכליים ומדיניים שהתפתחו במצרים. המסקנות שהוסקו מדיון זה היו כי אין שינוי בעמדותיה של מצרים. בנובמבר 1977 הודיע סאדאת בפני מועצת העם בקהיר על כוונתו להגיע לירושלים. בישראל התקבלה ההודעה בהפתעה.

עזרי עמרם
המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון
 
אוכל, תרבות וזהות במרחבי ציבוריים בכפר קאסם

במחקר אני מבקש לבחון את מרחבי האוכל המשותפים ליהודים ופלסטינים אזרחי ישראל בכפר קאסם, יישוב בישראל שתושביו פלסטינים אזרחי המדינה. אני מתמקד במרחבי מפגש שבהם לאוכל תפקיד מרכזי כדוגמת: השוק העירוני, מסעדות הכפר וסיורים קולינריים המתקיימים בחודש רמדאן. המחקר עוסק בביטויים של מתחים אישיים וקולקטיביים כפי שהם מופיעים בזירה החברתית והתרבותית היומיומית בישראל. אני סבור שבאמצעות עבודת שדה במרחבי אוכל משותפים ליהודים ופלסטינים אזרחי המדינה ניתן יהיה ללמוד רבות אודות היחסים שבין שתי האוכלוסיות.

עבודות דוקטורט

דיאנא סעדי

ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל אביב

ההשפעות של הביקורים בפארק על מתח ובריאות בקרב אמהות ערביות במדינת ישראל

המחקר מתמקד בנשים ערביות המדווחות על הצטברות של עקות המתקשרות לשהייתן במשך שעות ארוכות בבית עם ילדים. נבחן עד כמה הביקור בפארק מאפשר התרגעות. ביישובים ערביים במדינת ישראל כמעט ואין פארקים; רוב הפארקים הקיימים ביישובים הערביים ממוקמים מחוץ לשטח הבנוי כך שאינם נגישים לאוכלוסיות רבות והמתקנים בהם ישנים ובעלי רמה נמוכה של תחזוקה, ניקיון וטיפוח.
עלית הביקוש לשטחים ירוקים אפקטיביים מסתברת מהשכיחות הגבוהה של שימוש של ערבים בגינות ציבוריות בערים יהודיות שכנות ובפארקים עירוניים בערים אלה. הפארקים העירוניים הינם בעלי חשיבות, משום שהם מציעים רמות גבוהות של אינטראקציה בין אנשים מרקעים חברתיים ואתניים שונים ומהווים נקודת מפגש תרבותית בין קהילות שונות ושילוב בני מיעוטים בחברה. מפגש זה מעורר לפעמים מתחים בין קבוצות אתניות.
המחקר בוחן את עוצמת העקה כפי שהיא נמדדת באמצעות הדופק ולמידת ההתרגעות המושגת כתוצאה מיציאה אל העיר ואל פארקים תוך התמקדות בהשפעה האתנית של המקום. המחקר הנוכחי מתמקד בפארקים בערים יהודיות שכנות לריכוזים של אוכלוסייה ערבית.

רעות זרחוביץ

בית הספר למדעי הפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב

תגובתם הנפשית של צעירים ישראלים בעקבות ביצוע הרג של אויב במסגרת פעילות צבאית

המחקר דן באופי התגובה הנפשית של צעירים ישראלים בעקבות נטילתם את חייו של אדם המוגדר כאויבם במהלך פעילות צבאית. המחקר בוחן את יחסי הגומלין שבין מנגנונים פסיכולוגים-חברתיים המעניקים לגיטימציה והצדקה מוסרית להרג של אויב במסגרת סכסוך מתמשך, לבין רווחתו הנפשית של הפרט בעקבות ביצוע מעשה ההרג, תוך התמקדות באופן שבו דינאמיקה זו מנציחה את מעגל הדמים ומונעת קיומו של שיח חברתי-ישראלי החותר לשלום.

עבודת מ.א.

אייל ארליך

המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

הומופיליה (Homophily) לאומית במוסדות להשכלה גבוהה בישראל

עבודת המחקר נכתבת על הומופיליה (Homophily) לאומית בקרב סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. במסגרת המחקר נבחנת עוצמת הפתיחות של כל אחת מהקבוצות (יהודים וערבים) לקשרים חברתיים עם קבוצות אחרות, דרך ניתוח רשתות חברתיות (Social Network Analysis). מיפוי הרשתות החברתיות של הסטודנטים מאפשר לזהות ולנתח את הגורמים המבניים המייצרים סגרגציה ואת ההעדפות האישיות של הסטודנטים לקשרים חברתיים.

עבודת דוקטורט

סולי ורד

בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב

חינוך לשלום בישראל בין השנים 2013-2009: מדיניות משרד החינוך והתמודדויות בשדה החינוכי

חינוך לשלום נתפס כמרכיב הכרחי בקידום שינוי חברתי שיאפשר פתרון עתידי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני והתפייסות בין שני העמים. עם זאת, על אף שהוא מוגדר בחוק כאחד מיעדיו של החינוך הממלכתי, נראה כי במצב של סכסוך מתמשך מתקשה מערכת החינוך להתמקד בקידום ערכים כמו שלום ופיוס, שנראים רחוקים מהישג יד. המחקר בוחן את המדיניות החינוכית שהתווה משרד החינוך בתקופת כהונתה של ממשלת ישראל ה-32 (בין השנים 2013-2009), וכן את האתגרים העומדים בפני מובילי חינוך לשלום הפועלים בשדה ואת דרכי התמודדותם. לצד תרומתן בתחום החינוכי, הבנות אלה באשר למשמעותו המעשית של חינוך לשלום בישראל כיום עשויות להצביע גם על הכיוון אליו מועדות פניה של החברה הישראלית ביחס לתהליכי בניית שלום וסיכויי הצלחתם.

זמירה רון דוד

המחלקה לספרות עברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

סיפורי אהבה באזורי סכסוך: סיפורים אישיים בעל פה, מכתבים וגלויות

חקר זה עוסק בסיפורי אהבה באזורי סכסוך. המקורות הם סיפורים אישיים שסופרו בעל פה, מכתבים וגלויות, ונרטיבים של סיפורי אהבה שהתפרסמו במרחב הציבורי ומקרים שהגיעו לדיון בבתי המשפט. מטרת המחקר היא איסוף, תיעוד, תיאור וניתוח של סיפורים אלה, והגדרתם כסוגה

ספרותית ייחודית, ישראלית-פלסטינית, העומדת בפני עצמה. המחקר יתרום זוויות התבוננות חדשות ואחרות בכל הנוגע לנושא זה, שכמעט ולא נחקר. השימוש במקורות חדשים שטרם נחשפו יתרום לעיבוי הדיון, ויחדד את המבט האישי והאינטימי כלפי אוהבי השוליים המתמודדים באהבתם כנגד הזרם הראשי של החברה. זהו נושא שיש לו השלכות אישיות כמו גם גיאו-פוליטיות ותרבותיות על המרחב המסוכסך שבו אנו חיים. מחקר מסוג זה יוכל לפתוח צוהר לחשיבה חדשה על הזר והאחר, למוסס את האימה ולקרב בין ישראלים ופלסטינים, בין תרבויות עבריות וערביות.

עבודת מ.א

אלי אושורוב

החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון, האוניברסיטה העברית

תולדות עם ישראל במחשבה היסטורית פלסטינית בתקופת המנדט

עבודת התזה עוסקת בהשתקפויות של היסטוריה יהודית בכתביהם של ההיסטוריונים הפלסטינים הראשונים, שפעלו בתקופת המנדט הבריטי בין 1920 ל-1948. בלב העבודה עומד דיון בייצוגם בהיסטוריוגרפיה הפלסטינית של אירועים כמו התנחלות בני ישראל בארץ כנען, התבצרות המורדים היהודים במצדה ועליית התנועה הציונית. הדיון בייצוגי ההיסטוריה היהודית מצביע על הבדלים עקרוניים בין דורות שונים של אינטלקטואלים, בני העולם העות'מאני שנטו לכתוב את ההיסטוריה של הארץ באופן אינקלוסיבי יותר ולעומתם הצעירים יותר, חניכי המערכות המנדטוריות והאירופאיות שכתבו היסטוריה לאומית הומוגנית יותר. באחרית הדבר נערך דיון בפוטנציאל שקיים בהיסטוריוגרפיה הפלסטינית המוקדמת לחשיבה עכשווית על כתיבת היסטוריה משותפת או פחות-קונפליקטואלית של יהודים וערבים בארץ.

קרנית מנדל

החוג לקולנוע, אוניברסיטת תל אביב

"תסמונת ווינגר"- ארכיון, זיכרון ושכחה

המחקר עוסק באוספי וויזואליים פלסטינים (תמונות וסרטים), ובעיקר בסיפורו של ארכיון הסרטים של אש"ף שנעלם במהלך מלחמת לבנון הראשונה. המחקר משלב היסטוריה וקולנוע ועוסק בהבדלים הנרטיביים בין חומר וויזואלי פלסטיני לישראלי, ובהשלכות של הדרת חומר וויזואלי פלסטיני מן השיח הציבורי והמחקרי בישראל.

עבודות דוקטורט

הדס ברעם

החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

"הסיפור שאנו כלואים בתוכו": נרטיב הסטורי סותר בסכסוך היהודי-ערבי כעול פסיכולוגי (Psychological Burden)

אחת מנקודות הקושי המרכזיות ביחסי יהודים-ערבים בישראל היא ששתי הקבוצות הלאומיות מחזיקות בנרטיבים היסטוריים סותרים בנוגע להתפתחות הסכסוך היהודי-ערבי: מי התוקף ומי הקורבן? מי אחראי לקונפליקט ומי נקלע אליו שלא ברצונו? מי דויד ומי גוליית? – שני הנרטיבים קשים לגישור ומהווים מוקד למתח ולעוינות בין שתי הקבוצות. מחקר זה יתאר בכלים פסיכולוגיים-חברתיים כיצד חברי שתי הקבוצות הלאומיות מתמודדים באופן קוגניטיבי, רגשי והתנהגותי עם עובדת המצאות נרטיב הסותר את אמונותיהם בידי הקבוצה השנייה, ומהם התנאים המונעים מהם או מאפשרים להם להכיל את הנרטיב האחר. המחקר יבחן את התנאים להכלת נרטיב הצד השני באמצעות מתודות פסיכולוגיות חברתיות חדשניות והוא עשוי לתרום לפיתוח כלים בשדה הציבורי והחינוכי, שיאפשרו פתיחות והבנה רבה יותר לנרטיב של האחר.

מיכל סליטרניק

הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב

רגולציה בינלאומית של הסכמי שלום

השאלה הניצבת במוקד עבודת המחקר היא כיצד צריכה הקהילה הבינלאומית להתייחס להסכמי שלום אשר כוללים הסדרים הפוגעים או עלולים לפגוע בזכויות אדם, כגון הסכמים המורים על העברת אוכלוסין, על חלוקה בלתי צודקת של משאבים טבעיים, או על הקמת משטר בעל מאפיינים דכאניים. העבודה טוענת כי על אף שפגיעות מעין אלה מוצגות בדרך כלל כמחיר ההכרחי של השלום, למעשה הן מבטאות במקרים רבים כשל ייצוג של קבוצות מוחלשות, שניתן וצריך למנוע או לפחות לצמצם אותו באמצעות הסדרה בינלאומית. הסדרה זו, כך טוען המחקר, צריכה להתקיים הן במישור הפרוצדוראלי, על ידי החלת דרישות של ייצוג הולם, השתתפות, שקיפות וכיו"ב על הליכי משא ומתן לשלום, והן במישור המהותי, על ידי גיבוש נורמות שיבהירו אילו הסדרים אינם יכולים להיכלל בהסכמי שלום, תוך הבחנה בין הסדרים שאומצו במסגרת הליך הוגן לכאלה שלא. המחקר בוחן את ההצדקות להסדרה בינלאומית של תהליכי והסכמי שלום ואת הקשיים שהיא מעוררת, ודן בתוצאות המעשיות הצפויות לנבוע ממנה. העבודה, אשר משלבת דיון עקרוני-תיאורטי עם ניתוח מקרי מבחן, נועדה לשמש כלי עזר הן בידי מעצבי מדיניות משפטית בינלאומית והן בידי נושאים ונותנים, מתווכים, ובעלי תפקידים אחרים המעורבים בתהליכי שלום.

עבודת מ.א.

רקפת גלעד

החוג להיבטים התפתחותיים, מגמת ייעוץ חינוכי, אוניברסיטת תל-אביב

תפיסת האתוס הצבאי בהשפעת שיגור בנים לשרות צבאי בקרב אמהות מהציונות הדתית ומן השמאל הציוני

המחקר המוצע יתמקד בשילוח הבן לצבא בחברה הישראלית מנקודת מבטה של אם אשר בנה עובר ממרחב מוגן אל מרחב הסיכון, מתוך הנחה כי שלב זה מהווה נקודת מפנה משמעותית בחייה של האם. מטרתו של המחקר הינה בחינת השפעתו של שלב השיגור הצבאי על עמדות בנוגע לסכסוך ועל תפיסת השירות הקרבי בצה"ל בקרב אימהות המשויכות לסקטורים שונים בישראל. חשיבותו של המחקר בכך שאינו נוגע רק בשיח האימהות אודות שלב השילוח הצבאי ובתהליכים העוברים עליהן כאימהות בחברה היהודית בישראל, אלא מוסיף גם נדבך חשוב לידע בתחום השילוח הצבאי של שתי אוכלוסיות אימהות שונות בחברה הישראלית - מהשמאל הציוני ומהציונות הדתית.

עבודות דוקטורט

ניצן פלדמן

החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל-אביב

"הצלע החסרה: השפעותיה של תלות גומלין כלכלית עם צדדים שלישיים על היחסים בין צמדי מדינות במערכת הבינלאומית"

הגידול המהיר בתהליכי הגלובליזציה הכלכלית היה מלווה בתקווה להפחתת מספר הקונפליקטים האלימים בין מדינות, ומחקרים אמפיריים שונים ניסו לתמוך בתקווה הזו. מחקר זה מנסה להראות כי העמקת האינטגרציה הכלכלית של מדינה מסוימת עם הכלכלה העולמית, לא תהווה בהכרח גורם משמעותי אשר ירסן את התנהלותה מול מדינה יריבה, במידה שהאינטרסים הכלכליים והפוליטיים של השותפות הכלכליות המרכזיות שלה לא יפגעו כתוצאה מקונפליקט בין מדינות. לעומת זאת, העמקת תלות הגומלין של מדינה מסוימת עם מדינות שהאינטרסים הכלכליים והפוליטיים שלהן עשויים להיפגע עקב קונפליקט בו מעורבת המדינה היריבה, עשוי להיות גורם אשר יקטין את הסבירות לפריצתו של עימות בין צמד המדינות. על מנת לתמוך בטענה זו המחקר יציג ניתוח כמותי שיבחן באופן מקיף כיצד מושפעת השכיחות של קונפליקטים בין צמדי מדינות מנפח הסחר וההשקעות של כל אחת מהן עם מדינות אחרות.

נמרוד רוזלר

התכנית לחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם , האוניברסיטה העברית בירושלים

"ביטויים רטוריים של תפקידים פסיכו-חברתיים של מנהיג פוליטי בסכסוך עיקש ובמעבר ליישובו: המקרים הישראלי-פלסטיני והצפון-אירי"

המחקר בוחן את הרטוריקה בה עושים שימוש מנהיגים פוליטיים בסכסוך עיקש על-מנת למלא את תפקידיהם הפסיכו-חברתיים בסכסוך ובמעבר ליישובו. במסגרת מחקר זה נערך ניתוח תוכן השוואתי לנאומים שנשאו יצחק רבין ויאסר ערפאת בסכסוך הישראלי-פלסטיני ודיוויד טרימבל וג'רי אדמס בסכסוך בצפון-אירלנד בשני הקשרים: בעת סכסוך אלים ובזמן תהליך שלום. באמצעות יצירת מודל בינתחומי מקורי לתפקידיו של מנהיג פוליטי בשני ההקשרים ובדיקה שיטתית של מסריו, המחקר יתרום להבנת המנגנונים הפסיכולוגיים המסייעים להתמודד עם הקשיים הכרוכים במעבר מסכסוך אלים לתהליך שלום,

עבודת מ.א.

מירי מאור

החוג לחינוך מיוחד, אוניברסיטת חיפה

"זהות משותפת, אמפתיה בין קבוצתית ויחסים חברתיים בקרב סטודנטים יהודים וערבים בישראל"

אמפתיה נתפסת כמנבא חשוב של יחסים בין קבוצות היות והיא משפיעה על התנהגות פרו חברתית ומפחיתה דעות קדומות, עוינות, סטריאוטיפים שליליים ושנאה. העבודה מבקשת לבדוק האם הדגשה וחיזוק קבוצת זהות משותפת, דהיינו, אוניברסיטת חיפה, בה לומדים אחוזים גבוהים יחסית של סטודנטים ערבים, יכולה להשפיע על תהליכי אמפתיה ועל עמדות חברתיות אצל סטודנטים יהודים וערבים.

עבודות דוקטורט

רינת ארביב-אברומוביץ

בית-הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב

טקסים לאומיים בישראל בצלו של סכסוך- עיצוב ושינוי מסרים לאורך השנים 1948-2006

בהנחה שלטקסים רשמיים נודעת חשיבות רבה ומעמד מיוחד, כערוץ חברתי-לאומי הפונה לציבור הרחב, תבחן עבודת המחקר הנוכחית מה הם תכני החיברות המועברים בהם. תרומתה העיקרית היא בהתייחסות לאופן בו מסרים מסויימים, שהופצו בטקסים ממלכתיים, שימשו סוכן להשתתפות בסכסוך היהודי-ערבי ובתשומת הלב להשתנותם ולמשמעות השינוי. עבודת המחקר תתאר ותפרש מסרים אלו כביטוי לעמדה הממסדית.
מרכז תשומת הלב תופנה לאתוס הסכסוך, כפי שמעוצב ומיוצג בטקסים לאורך השנים ובהקשר לאירועים מכריעים, המעוררים שינוי ברפרטואר הפסיכולוגי של החברה.

שירי טל-לנדמן

התוכנית לחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם, האוניברסיטה העברית

ערכים מוגנים בסכסוכים מתמשכים: המקרה הישראלי בסכסוך הישראלי-פלסטיני

המחקר מציע פרספקטיבה חדשנית לחקר ההתנגדות לפשרה בסוגיות הליבה בסכסוך הישראלי-פלסטיני (סוגיית ירושלים, גבולות הקבע, ושאלת הפליטים), בהתבסס על מושג הערך המוגן. מושג זה משמש במחקר הפסיכולוגי והסוציולוגי לתיאור ערכים הנתפסים על ידי חברי קבוצה חברתית כלשהי כמוגנים מפני כל פשרה או חליפין (קרי, כטאבו). בשונה מהגישות המרכזיות בחקר סכסוכים ויישובם, המניחות כי שחקנים בסכסוך מונעים על ידי תהליכי קבלת-החלטות תועלתניים, ההשערה העומדת בבסיס מחקר זה היא כי תהליכי שיפוט והערכה לגבי הצעות לפשרה ב ערכים מוגנים הינם בלתי-אינסטרומנטאליים, ומונעים על ידי מחויבות ערכית-מוסרית. לכן הערכים המוגנים מציבים חסמים פסיכולוגיים ייחודיים בפני יישוב הסכסוך. המחקר מציע מסגרת תיאורטית שיטתית לתיאור המאפיינים הקוגניטיביים, הרגשיים וההתנהגותיים הקשורים בהתנגדות להצעות פשרה הנוגעות לערכים המוגנים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובוחן אותה בחינה אמפירית. בעקבות הממצאים, יפותח דיון באשר לתנאים הנדרשים בכדי לקדם פתרון של פשרה בסוגיות הנתפסות כטאבו, בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובסכסוכים מתמשכים בכלל.

עבודות דוקטורט

אינס גבל

המחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית

עיתון ככלי להבניית זהות פוליטית וקהילתית: המקרה של נקודה

מחקר זה עוסק בתפקידים שממלא עיתון "נקודה" - ירחון היוצא לאור מטעם מועצת יש"ע. ראשית ייבחן תפקידו של העיתון בהבניית הזהות הקולקטיבית של המתנחלים כקהילה מובחנת, בעלת תביעות פוליטיות ואידיאולוגיות ייחודיות. בהקשר זה נראה כי למרות שאוכלוסיית המתנחלים היא רב-גונית, ניסה העיתון ליצור דימוי ותחושה של קהילה מלוכדת והומוגנית. שנית, תיבדק מעורבותו ותרומתו של העיתון לביסוס מעמדה של ההנהגה האידיאולוגית של "גוש אמונים" כמנהיגת ציבור המתנחלים כולו. במקביל ייבחנו היחסים בין הקהילה המתנחלית לבין מוסדות המדינה וחברת הרוב בשלושה אירועים קריטיים: רצח יצחק רבין, תחילת אינתיפאדת אל-אקצה ופינוי ההתנחלויות בחבל עזה וצפון השומרון.

נירה טרומפר-הכט

בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב

נוף לשוני כהבניה סימבולית של המרחב הציבורי: המקרה של ערבית בנוף הלשוני בישראל

המחקר עוסק במקומה של השפה הערבית בנוף הלשוני בישראל כהבניה סימבולית של המרחב הציבורי. תרומתו צפויה להיות בהעמקת ההבנה של תופעת הנראות (visibility) של שפות במרחב הציבורי כחלק מן השיח בין קבוצות רוב ומיעוט במדינות לאום המתאפיינות בשסע אתני או לאומי, ובהרחבה תיאורטית וביסוס אמפירי של המושג הסוציו-לינגוויסטי 'נוף לשוני'. 'נוף לשוני' מוגדר כנראות של שפות במרחב הציבורי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשלטי דרכים, שלטי פרסום, שמות רחובות, שלטי חנויות, ושלטים על בניני ציבור וממשל, והוא יכול לתת מידע לגבי מעמדן היחסי של קבוצות לשוניות או תרבותיות שונות במרחב גיאוגרפי נתון, ולשקף את יחסי הכוחות ביניהן. ההתמקדות בשאלת הנראות של השפה הערבית בנוף הלשוני בישראל עשויה להעשיר את הבנתנו את מתכונת היחסים בין קבוצת הרוב היהודית לקבוצת המיעוט הערבית ואת דרכי הבנייתה של מתכונת יחסים זו במרחב הציבורי.

עבודת מ.א.

יסמין שינדלר

המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר-אילן

עייפות ממלחמה: כוח העמידה של ישראל בשתי האינתיפאדות

המחקר דן במושג העייפות ממלחמה תוך בחינת המקרה של כוח העמידה של ישראל בשתי האינתיפאדות. העבודה מתייחסת לשנים 1984-2005, ובוחנת האם וכיצד היותה של ישראל מדינה דמוקרטית-ליברלית השפיעה על עמידות החברה הישראלית בשתי האינתיפאדות, והאם התנסותה באינתיפאדה הראשונה השפיעה על התנהגותה והתמודדותה של החברה הישראלית עם האינתיפאדה השנייה? המחקר יעשה שימוש הן בקריטריונים כמותיים "אובייקטיביים": כגון היקף פעילות כלכלית, תנועות דמוגרפיות וההוצאה למשק בית על תרבות, בידור וספורט והן בנתונים "סובייקטיביים": התשובות לשאלות לסקרי "פרויקט הביטחון הלאומי ודעת הציבור".

עבודות דוקטורט

אוריאל אבולוף

המחלקה ליחסים בינלאומיים, האוניברסיטה העברית

"על-פי תהום": קהילות אתניות במבחן האיום הקיומי

התופעה הניצבת במוקד המחקר היא תפיסת האי-הוודאות של קהילות אתניות ביחס לעצם קיומן הפיסי-פוליטי. המחקר חותר לברר הן את היסודות (השורשים והמרכיבים) של תפיסה זו והן את השלכותיה הרעיוניות והמעשיות על הקיום האתנו-פוליטי. במרכז המחקר ניצבת קהילת היהודים בארץ-ישראל; קהילת האפריקנרים בדרום אפריקה וקהילת דוברי הצרפתית במחוז קוויבק בקנדה משמשות כמקרי בוחן משניים לצורכי השוואה.

אירית בר-נתן

החוג לחינוך, אוניברסיטת חיפה

מפגשים בין יריבים: האם חיבה לפרט מוכללת לקבוצתו?

המחקר עוסק בהבחנה שבין יצירת קירבה אישית כתוצאה ממפגשי נוער יהודי- ערבי, לבין שינוי בדפוסי ההתייחסות של כל פרט אל הקבוצה "האחרת" והנרטיבים הקולקטיביים שלה. שאלת המחקר העיקרית מתייחסת לשני נושאים נפרדים הקשורים זה בזה: האחד, האם בתנאי קונפליקט עיקש, חיבה אל היחיד בן הקבוצה "האחרת" עשויה להיות מוכללת לכדי תפיסה חיובית יותר של כלל בני קבוצתו? והשנייה, האם יצירת קשרים בין-אישיים אלו ובעקבותיה פיתוח תפיסה חיובית יותר של בני הקבוצה "האחרת", יכולה להשפיע או להשליך על תפיסתם של אותם יחידים את הנרטיב הקולקטיבי של האחר?

יחיאל הררי

החוג לתקשורת, אוניברסיטת תל-אביב

רטוריקה משיחית ביהדות הדתית בת זמננו

העבודה עוסקת באופן פנייתם של מנהיגים יהודים דתיים אל מאמיניהם, במטרה להפיץ מסרים משיחיים מגוונים, ומבקשת לחשוף את העיצוב המשוכלל והמחודש של רעיונות הגאולה, הנזרעים בקרב קהלים יהודיים שונים, בארץ ובתפוצות, והמכוונים לקידום מטרות פוליטיות, כלכליות, דתיות, רוחניות או אחרות. בתוך כך מנסה המחקר להצביע על התפשטות אמונות משיחיות כגורם יסודי ומהותי לעיצוב ההתנגדות, התיאורטית והמעשית, לתהליכי שלום פוטנציאליים, הן בקרב שכבות עממיות והן בקרב מנהיגים דתיים, פוליטיים וחברתיים.

עבודות מ.א.

דפנה גולד-מלכיאור

התכנית לחקר סכסוכים ניהולם ויישובם, האוניברסיטה העברית

שיתוף פעולה רפואי בעת סכסוך- מרשם אופטימי

מחקר נרטיבי זה, העוסק בשיתוף הפעולה בתחום הרפואה בין ישראלים לפלסטינים, מתבצע באמצעות ראיונות עם מקצוענים מתחום הרפואה (רופאים, אחיות, חוקרים) הספרים על חוויות שיתוף הפעולה שלהם עם עמיתים מן הצד השני לסכסוך. מחוויות אלה מצטיירת תמונה עשירה של מפגשים מגוונים, כגון טיפול משותף בבתי חולים בזמן פיגוע, מפגשים עם מטופלים ובני משפחה מן הלאום השני, וכדומה. תמלילי הראיונות מנותחים על פי נושאים, ומגובים בתיאוריות רב-תחומיות. השאיפה היא להגיע למעין "מתכון" להכנת פרויקט שיתוף פעולה בעל פוטנציאל הצלחה מקסימאלי גם בעת סכסוך .

אורי גופר

החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

מטרימים וקורלאטים של אתוס של קונפליקט

המחקר המתמקד באוכלוסיה הישראלית-יהודית מן הזרם המרכזי של החברה הישראלית היהודית על כל גווניו בגילים 55-70 מבקש לבחון את התשתית הפסיכולוגית והתהליכים של קונפליקט בלתי נשלט. הנשאלים, אשר בתוקף גילם יש להם פרספקטיבה רחבה על נושא הקונפליקט היהודי-ערבי ייחקרו לגבי אמונותיהם המשותפות ביחס לקונפליקט, כמו גם לגבי גורמים המנחים את אמונותיהם ואת עיצובו של הרפרטואר הפסיכולוגי המרכיב את אתוס הקונפליקט שלהם. מטרת המחקר היא לקדם את ההבנה התיאורטית של מושג הרפרטואר הפסיכולוגי, הממלא תפקיד מכריע במצב של קונפליקט בלתי נשלט. הבנה זו תסייע בפיתוחם של כלים לניתוח מצבי קונפליקט ואסטרטגיות העשויים להשפיע על שינוי הרפרטואר הפסיכולוגי ולקדם תהליכי פיוס ופתרון קונפליקטים בדרכי שלום.

אירוס ברוורמן

המכון לקרימינולוגיה, האוניברסיטה העברית

אי-ליגליזם בירושלים המזרחית: בחינת תופעת הריסות הבתים בראי מגמות תכנון, משפט וחברה

כמעט כל המבנים במזרח ירושלים נבנים באופן המוגדר על ידי החוק הישראלי "בלתי חוקי". בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים מוציא בכל שנה כ- 600 צווי הריסה כנגד מבנים אלה. המחקר בוחן את תופעת הבנייה ה"בלתי חוקית" במזרח ירושלים ואת תופעת הריסות הבתים הנלווית אליה, מנקודת ראותם של 25 בני אדם הפועלים במרחב הזה, בין השאר, של שופט, תובעים מחוזיים ועירוניים, סנגורים, מתכננת מחוז ירושלים ואדריכלים, יועץ ראש עיריית ירושלים לענייני ערבים, מנהלי ארגונים פלסטינים ויהודים לשינוי חברתי וכן פלסטינים שביתם נהרס או נועד להריסה. המחקר שואל שאלות בנוגע לקשר בין מרחב, משפט וחברה ובכלל זה לגבי צורות מחאה אלטרנטיביות. כך, למשל, נבחנת האפשרות שאקט הבנייה ה"לא חוקי" ננקט על ידי תושבי מזרח ירושלים הפלסטינים כאקט של התרסה כנגד הגמוניית הכיבוש הישראלי.

יצחק נטר

החוג לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית

הקשר בין עוצמת החשיפה לפיגועי טרור להתנהגות תוקפנית בקרב ילדי גן

המחקר בוחן את ההשערה, לפיה קיים קשר בין עוצמת חשיפה של ילדים צעירים לפיגועי הטרור לבעיות התנהגותיות בכלל והתנהגות תוקפנית בפרט. ההשערה נבחנה באמצעות שאלונים שמילאו הורי ילדי גן וגננות בתקופת האינתיפאדה השנייה. הגנים חולקו לשתי קבוצות על-פי עוצמות חשיפה אזוריות: גנים באזור חשיפה גבוהה (ירושלים - מרכז העיר והגבעה הצרפתית), וגנים באזור חשיפה נמוכה (תל-אביב - מרכז וצפון העיר). המודל המפותח בעבודה כולל גורמי סיכון מצטברים וממתני סיכון ונבחנת השפעתם היחסית על שינוי התנהגותי בקרב הילדים. במודל נכללים גורם סביבה: עוצמת החשיפה לפיגועי הטרור וגורמי תכונה: 2) מין הנבדק 3) היות הנבדק נכד לניצולי שואה 4) מקובלות חברתית