סטודנטים זוכי העבר

הרחב הכל
הזוכים במלגות - 2017

לימור יהודה

הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

 

התפקיד של "שוויון קולקטיבי" ביישוב סכסוכים אתנו-לאומיים

 

מהפרקטיקה של תהליכי שלום מהעשורים האחרונים אנו למדים שתנאים בסיסיים להשגתם של הסכמי שלום – סיפוק הצרכים והשאיפות הקולקטיביות, והבטחת זכויות אינדיבידואליות – מביאים לכדי התנגשות. התנגשות זו מקשה על גיבושה של תפיסה קוהרנטית לקידום שלום. מחקר זה בא לבחון האם וכיצד ניתן ליישב בין ההיבטים הקולקטיביים והחובה לכבד את זכויות האדם ובראשן הזכות לשוויון אינדיבידואלי, וזאת באמצעות עיון מחודש במושג השוויון הליברלי והצעתו של מושג חדש, המכונה במחקר "שוויון קולקטיבי".

בהתבסס על תיאוריות של צדק פוליטי והזכות המוכרת להגדרה עצמית, אני מציעה לאמץ עיקרון מנחה של "שוויון קולקטיבי" המורכב מארבעה אלמנטים: 1) שוויון בין הצדדים במו"מ; 2) שוויון סוציו-אקונומי (צדק  חלוקתי); 3) שוויון פוליטי באמצעות שיתוף בשלטון או מערכת פוליטית משתפת אחרת; 4) הכרה הדדית, הכרה של האחר כשווה על-ידי מוסדות המדינה. המחקר כולל מחקר תיאורטי ומחקר השוואתי של שלושה סכסוכים אחרים (מלבד הסכסוך הישראלי-פלסטיני שמהווה את הרקע למחקר): צפון אירלנד, בוסניה וקפריסין. מטרת המחקר היא להגיע להבנות תיאורטיות מועילות בתהליכים ליישוב סכסוכים אתנו-לאומיים ויישומיות גם לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

 

 

בועז המאירי

ביה״ס למדעי הפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב

 

חשיבה פרדוקסלית כהתערבות חדשה ליישוב סכסוכים

 

ההנחה של רוב ההתערבויות הפסיכולוגיות שפותחו במטרה לקדם סיום סכסוכים בין קבוצות בדרכי שלום הינה, שמידע שהוא לא עקבי או מנוגד לעמדות ואמונות שאנשים מחזיקים יוביל למתח, דיסוננס, וזה בתורו יוביל לחיפוש אחר מידע אלטרנטיבי. עם זאת, בני אדם – בוודאי בסיטואציה של סכסוך מתמשך – משתמשים בהגנות פסיכולוגיות בשביל לשמר את העמדות והאמונות החברתיות שהם מחזיקים. במחקרי, שנעשה בקונטקסט הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אני בוחן התערבות חדשה מסוג חשיבה פרדוקסלית, שבה מספקים מידע שהוא עקבי עם עמדותיהם ואמונותיהם של אנשים, אך באופן מוגזם, מועצם, קיצוני ואף אבסורדי. מטרת ההתערבות היא לגרום לערעור העמדות והאמונות, בזמן שהיא מעלה התנגדות והגנות במידה נמוכה בלבד.

 

 

מנחם שיף

המחלקה לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב

 

שימור וארכיאולוגיה כפרקטיקות ניאו-ליבראליות: התחדשות עירונית והבניית זהויות בתל אביב יפו ובירושלים

 

מחקר זה יבחן את התיאוריה ואת השיח הציבורי והתכנוני הנוגעים לפרקטיקות השימור של אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים במרחבים עירוניים שסועים בעידן הניאו-ליבראלי. במרכזו של מחקר זה עומדת השאלה האם וכיצד הכפפתו של כלי השימור הארכיאולוגי וההיסטורי למערכת הערכים הכלכליים - עירוניים של העידן הניאו-ליבראלי מחייבת בחינה מחדש של תפקידיו ומקומו של השימור והארכיאולוגיה בשיח הפוליטי והחברתי בישראל כיום. בהמשך לכך אעסוק באופן בו השימוש שנעשה בשימור של אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים משמש להנצחת תפיסות הגמוניות של העבר והזיכרון של המרחב העירוני וכפועל יוצא להעמקת הפערים בין קבוצות הגמוניות ומוחלשות, בייחוד בין קבוצות בעלות רקע אתנו-לאומי שונה כמו יהודים ופלסטינים במרחב העירוני כיום.

הזוכים במלגות - 2016

עבודות דוקטורט

 

דיאנא סעדי

ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל אביב

ההשפעות של הביקורים בפארק על מתח ובריאות בקרב אמהות ערביות במדינת ישראל

 

המחקר מתמקד בנשים ערביות המדווחות על הצטברות של עקות המתקשרות לשהייתן במשך שעות ארוכות בבית עם ילדים. נבחן עד כמה הביקור בפארק מאפשר התרגעות. ביישובים ערביים במדינת ישראל כמעט ואין פארקים; רוב הפארקים הקיימים ביישובים הערביים ממוקמים מחוץ לשטח הבנוי כך שאינם נגישים לאוכלוסיות רבות והמתקנים בהם ישנים ובעלי רמה נמוכה של תחזוקה, ניקיון וטיפוח.
עלית הביקוש לשטחים ירוקים אפקטיביים מסתברת מהשכיחות הגבוהה של שימוש של ערבים בגינות ציבוריות בערים יהודיות שכנות ובפארקים עירוניים בערים אלה. הפארקים העירוניים הינם בעלי חשיבות, משום שהם מציעים רמות גבוהות של אינטראקציה בין אנשים מרקעים חברתיים ואתניים שונים ומהווים נקודת מפגש תרבותית בין קהילות שונות ושילוב בני מיעוטים בחברה. מפגש זה מעורר לפעמים מתחים בין קבוצות אתניות.
המחקר בוחן את עוצמת העקה כפי שהיא נמדדת באמצעות הדופק ולמידת ההתרגעות המושגת כתוצאה מיציאה אל העיר ואל פארקים תוך התמקדות בהשפעה האתנית של המקום. המחקר הנוכחי מתמקד בפארקים בערים יהודיות שכנות לריכוזים של אוכלוסייה ערבית.

 

רעות זרחוביץ

בית הספר למדעי הפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב

תגובתם הנפשית של צעירים ישראלים בעקבות ביצוע הרג של אויב במסגרת פעילות צבאית

 

המחקר דן באופי התגובה הנפשית של צעירים ישראלים בעקבות נטילתם את חייו של אדם המוגדר כאויבם במהלך פעילות צבאית. המחקר בוחן את יחסי הגומלין שבין מנגנונים פסיכולוגים-חברתיים המעניקים לגיטימציה והצדקה מוסרית להרג של אויב במסגרת סכסוך מתמשך, לבין רווחתו הנפשית של הפרט בעקבות ביצוע מעשה ההרג, תוך התמקדות באופן שבו דינאמיקה זו מנציחה את מעגל הדמים ומונעת קיומו של שיח חברתי-ישראלי החותר לשלום.

 

עבודת מ.א.

 

אייל ארליך

המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

הומופיליה (Homophily) לאומית במוסדות להשכלה גבוהה בישראל

 

עבודת המחקר נכתבת על הומופיליה (Homophily) לאומית בקרב סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. במסגרת המחקר נבחנת עוצמת הפתיחות של כל אחת מהקבוצות (יהודים וערבים) לקשרים חברתיים עם קבוצות אחרות, דרך ניתוח רשתות חברתיות (Social Network Analysis). מיפוי הרשתות החברתיות של הסטודנטים מאפשר לזהות ולנתח את הגורמים המבניים המייצרים סגרגציה ואת ההעדפות האישיות של הסטודנטים לקשרים חברתיים.

הזוכים במלגות - 2015

עבודת דוקטורט

 

נתליה גוטקובסקי

ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב

המדיניות לחקלאות בת קיימא והשפעותיה על הערבים הפלסטינים בישראל

 

עבודת המחקר בוחנת האם התפישה של חקלאות בת קיימא מחוללת שינויים ויוצרת והזדמנויות לחקלאות הערבית-פלסטינית בישראל או שמא משתמרת מדיניות חקלאית-לאומית קודמת באמצעות שפת הקיימות. המחקר מבוסס אתנוגרפיה המתחקה אחר התהוות המדיניות הציבורית ומעוגנת בראיונות עומק עם עובדי מדינה, ארגוני סביבה וחקלאים. המחקר שופך אור ומציע תיאורטיזציה אודות האפשרויות הטמונות בשיחים פוליטיים חדשים להשפיע על יחסי קונפליקט, מציג תהליכים משתנים בכינון מדיניות ציבורית ולבסוף, מציע ניתוח עדכני לחקלאות הערבית-פלסטינית בישראל בהקשר של יחסיה עם המדינה, עם מומחיות מדעית ועם האתוס החקלאי המשתנה.

 

עבודת מ.א.

 

גלעד שור-קהת

המחלקה ללימודי איסלאם ומזרח תיכון, האוניברסיטה העברית

צופיות בישראל: המקרה של אחוות הישרוטיה

 

הצופיות, המיסטיקה המוסלמית, נעשית דומיננטית יותר ויותר בשיח המוסלמי במערב, וממצבת עצמה כאלטרנטיבה 'מתונה' או לא-אלימה לצורות מסוימות של אסלאם פוליטי. אחוות הישרוטיה היא הוותיקה מבין הקהילות הצופיות הפעילות כיום בישראל. המחקר יבחן את פעילות האחווה כמקרה בוחן של פעילות צופית, בישראל, כאשר בנוסף לפעילותה כקהילה דתית ייחודית החיה כמיעוט כפול בתוך המיעוט הערבי-מוסלמי, היא מקיימת קשרים מרתקים עם החברה היהודית בישראל במסגרות דיאלוג בין-דתי ובצורות אחרות.

הזוכים במלגות - 2014

טקס הענקת מענקי מחקר ומלגות 2014

 

עבודת דוקטורט

 

מלגת דוקטורט - סולי ורד וזמירה רון דוד

 

סולי ורד

בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב

חינוך לשלום בישראל בין השנים 2013-2009: מדיניות משרד החינוך והתמודדויות בשדה החינוכי

 

חינוך לשלום נתפס כמרכיב הכרחי בקידום שינוי חברתי שיאפשר פתרון עתידי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני והתפייסות בין שני העמים. עם זאת, על אף שהוא מוגדר בחוק כאחד מיעדיו של החינוך הממלכתי, נראה כי במצב של סכסוך מתמשך מתקשה מערכת החינוך להתמקד בקידום ערכים כמו שלום ופיוס, שנראים רחוקים מהישג יד. המחקר בוחן את המדיניות החינוכית שהתווה משרד החינוך בתקופת כהונתה של ממשלת ישראל ה-32 (בין השנים 2013-2009), וכן את האתגרים העומדים בפני מובילי חינוך לשלום הפועלים בשדה ואת דרכי התמודדותם. לצד תרומתן בתחום החינוכי, הבנות אלה באשר למשמעותו המעשית של חינוך לשלום בישראל כיום עשויות להצביע גם על הכיוון אליו מועדות פניה של החברה הישראלית ביחס לתהליכי בניית שלום וסיכויי הצלחתם.

 

זמירה רון דוד

המחלקה לספרות עברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

סיפורי אהבה באזורי סכסוך: סיפורים אישיים בעל פה, מכתבים וגלויות

 

חקר זה עוסק בסיפורי אהבה באזורי סכסוך. המקורות הם סיפורים אישיים שסופרו בעל פה, מכתבים וגלויות, ונרטיבים של סיפורי אהבה שהתפרסמו במרחב הציבורי ומקרים שהגיעו לדיון בבתי המשפט. מטרת המחקר היא איסוף, תיעוד, תיאור וניתוח של סיפורים אלה, והגדרתם כסוגה

ספרותית ייחודית, ישראלית-פלסטינית, העומדת בפני עצמה. המחקר יתרום זוויות התבוננות חדשות ואחרות בכל הנוגע לנושא זה, שכמעט ולא נחקר. השימוש במקורות חדשים שטרם נחשפו יתרום לעיבוי הדיון, ויחדד את המבט האישי והאינטימי כלפי אוהבי השוליים המתמודדים באהבתם כנגד הזרם הראשי של החברה. זהו נושא שיש לו השלכות אישיות כמו גם גיאו-פוליטיות ותרבותיות על המרחב המסוכסך שבו אנו חיים. מחקר מסוג זה יוכל לפתוח צוהר לחשיבה חדשה על הזר והאחר, למוסס את האימה ולקרב בין ישראלים ופלסטינים, בין תרבויות עבריות וערביות.

 

עבודת מ.א

 

 

עבודת מ.א. - אלי אושורוב וקרנית מנדל

 

אלי אושורוב

החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון, האוניברסיטה העברית

תולדות עם ישראל במחשבה היסטורית פלסטינית בתקופת המנדט

 

עבודת התזה עוסקת בהשתקפויות של היסטוריה יהודית בכתביהם של ההיסטוריונים הפלסטינים הראשונים, שפעלו בתקופת המנדט הבריטי בין 1920 ל-1948. בלב העבודה עומד דיון בייצוגם בהיסטוריוגרפיה הפלסטינית של אירועים כמו התנחלות בני ישראל בארץ כנען, התבצרות המורדים היהודים במצדה ועליית התנועה הציונית. הדיון בייצוגי ההיסטוריה היהודית מצביע על הבדלים עקרוניים בין דורות שונים של אינטלקטואלים, בני העולם העות'מאני שנטו לכתוב את ההיסטוריה של הארץ באופן אינקלוסיבי יותר ולעומתם הצעירים יותר, חניכי המערכות המנדטוריות והאירופאיות שכתבו היסטוריה לאומית הומוגנית יותר. באחרית הדבר נערך דיון בפוטנציאל שקיים בהיסטוריוגרפיה הפלסטינית המוקדמת לחשיבה עכשווית על כתיבת היסטוריה משותפת או פחות-קונפליקטואלית של יהודים וערבים בארץ.

 

קרנית מנדל

החוג לקולנוע, אוניברסיטת תל אביב

"תסמונת ווינגר"- ארכיון, זיכרון ושכחה

 

המחקר עוסק באוספי וויזואליים פלסטינים (תמונות וסרטים), ובעיקר בסיפורו של ארכיון הסרטים של אש"ף שנעלם במהלך מלחמת לבנון הראשונה. המחקר משלב היסטוריה וקולנוע ועוסק בהבדלים הנרטיביים בין חומר וויזואלי פלסטיני לישראלי, ובהשלכות של הדרת חומר וויזואלי פלסטיני מן השיח הציבורי והמחקרי בישראל.

הזוכים במלגות - 2013

עבודות דוקטורט

 

יעל בן דוד

המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון

לחשוב על פיוס במציאות של קונפליקט: הדדיות בין תפיסות של כוח חברתי לאופני הבניה של זהות חברתית כמעצבת נכונות לפיוס בקרב צדדים בקונפליקט

בהנחיית פרופ' ניצה ינאי ופרופ' אריה נדלר

 

מחקר זה יעסוק באופן שבו פרטים, יהודים ופלסטינים אזרחי ישראל, תופסים את כוחם החברתי. המחקר ייבחן את האופן בו תפיסות של כוח חברתי מתקשרות לזהות מגדרית ואתנו-לאומית. המחקר יבחן גם את הקשר בין היכולת להחזיק בתפיסה דיאלקטית של צרכים זהותיים (הנדרשת למען התפייסות) למדדי הכוח והזהות. במסגרת המחקר יפותח מדד חדש לתפיסה סובייקטיבית של כוח חברתי, אשר ייבנה מתוך חקירה איכותנית של חוויות כוח יומיומיות של פרטים. באופן זה, המדד יאפשר הבנה טובה יותר של מושג הכוח החברתי מתוך פרספקטיבה של זהות. תרומה נוספת של המחקר היא חקירת האופן בו תפיסות שונות של כוח מתקשרות לנכונות לפיוס וחיים משותפים, כפי שזו באה לידי ביטוי בתפיסה מורכבת של צרכים זהותיים של העצמי ושל האחר. ממצאי מחקר זה יוכלו לשמש בעתיד ככלי עזר לקידום דיאלוג בין יהודים ופלסטינים בישראל.

 

אילנית סימן-טוב נחליאלי

החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

When the Need for Strength Competes with the Need for Positive Moral Image: Investigating Duality in the Context of the Israeli-Palestinian Conflict

בהנחיית ד"ר שנבל נורית ופרופ' נדלר אריה

 

קונפליקטים אלימים וממושכים מתאפיינים בדואליות– כל צד הוא גם פוגע וגם נפגע ומכאן, בהתבסס על מודל הפיוס (שנבל ונדלר, 2008), קיימים שני צרכים מתחרים: מצד אחד צורך בהעצמת הקבוצה הגורר התנהגויות אנטי-חברתיות ומצד שני צורך בקבלה-חברתית ובשיקום הדימוי המוסרי שעשוי להוביל להתנהגויות פרו-חברתיות. המחקר מצא כי לצורך בהעצמה (הצורך ב"ישראל חזקה") השפעה גדולה יותר על התנהגות (שלילית) כלפי הפלסטינים מאשר לצורך בקבלה (הצורך ב"ישראל מוסרית") אשר השפיע לחיוב רק כאשר הצורך ב"ישראל חזקה" היה נמוך. בהסתמך על הררכית הצרכים (מאסלו), שיערנו ומצאנו כי אישוש כוחה/בטחונה של ישראל עודד ישראלים לותר על מעט מכוחם למען מוסריות וכך קידם עזרה והוריד אגרסיה.

 

עופר שנער

בית הספר למדיניות ציבורית וממשל, האוניברסיטה העברית

השתקפותו של אתוס הסכסוך הישראלי-פלסטיני בהחלטות בית המשפט העליון של ישראל בין השנים 2006-1948

בהנחיית פרופ' דניאל בר-טל ופרופ' דוד קרצ'מר

 

המחקר בוחן את תפקידו של האתוס של החברה הישראלית בהקשרו של הסכסוך הישראלי פלסטיני, כפי שהוא מוצא ביטוי בפסקי הדין שפורסמו של בית המשפט העליון בין השנים 1948 ועד 2006. בעוד שמוסדות פוליטיים, תרבותיים וחברתיים בישראל נחקרו באופן ממצה בנוגע לאופן שבו האתוס של הסכסוך מוצא בהם ביטוי, תפקידו של בית המשפט העליון ביצירתו, שימורו ושיקופו של האתוס טרם נחקר לעומק. אחד מתוצרי המחקר הנוכחי יהיה מאגר נתונים הכולל את כל פסקי הדין הנוגעים לסכסוך הישראלי-פלסטיני שפורסמו, הכולל למעלה מ - 750 פסקי דין. המחקר יבחן את השימוש שנעשה באתוס, תדירותו והיקפו, בפסקי הדין הנכללים במאגר הנתונים. לאור הלגיטימיות ממנה נהנה בית המשפט העליון, המחקר הבוחן את השימוש שנעשה באתוס ובקיומן של אמונות אלטרנטיביות בפסיקתו של בית המשפט העליון יכול לסייע בהבנת הדרכים בהן פסיקותיו מקדמות ומנציחות את התפישות הרווחות בחברה הישראלית בנוגע לסכסוך.

 

 

עבודות מ.א.

 

מורן אופק

החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

אינטגרציה מערכתית וחברתית במערכת החינוך – חקר רשתות חברתיות ודפוסי חברות בין תלמידים בבתי ספר מעורבים לערבים ויהודים בישראל

בהנחיית פרופ' יוסי שביט

 

המחקר יבחן את דפוסי החברות הנוצרים בבתי ספר מעורבים ברמה גבוהה (קרוב לחצי ערבים וחצי יהודים), בהשוואה בין שני בתי ספר יסודיים - אחד הוא בית ספר "עברי" שכונתי בעיר מעורבת, והשני בית ספר "דו-לשוני", בית ספר עם אידיאולוגיה ופדגוגיה של קידום היחסים בין יהודים וערבים. המחקר יתבסס על מתודולוגיה של ניתוח של דפוסי חברות ורשתות חברתיות (social network analysis) מתוך נתונים שיאספו בתשאול של כ-240 תלמידים בשני בתי הספר וינסה לתת מבט על המרחב המצומצם בו קיימת אינטגרציה מערכתית במערכת החינוך בישראל.     

 

אבו גוידר ערף

התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים, אוניברסיטת בן גוריון

האינטראקציה של בני נוער בדואים עם בני נוער יהודים במרחב הווירטואלי

בהנחיית פרופ' שפרה שגיא וד"ר דליה ארד

 

 התפתחות האינטרנט הביאה עמה תכני גלישה רבים ומגוונים, המספקים צרכים שונים בקרב אוכלוסיות כמו מיעוטים ומהגרים. מחקר זה יתמקד בבני נוער ויתבסס על גישת "שימושים וסיפוקים", על פיה לפרט ישנם צרכים קוגניטיביים, אסקפיסטיים, אפקטיביים ואינטגרטיביים (כ"ץ ואחרים, 1992). במחקר זה תבחן האינטראקציה של בני נוער בדואים עם בני נוער יהודים במרחב הווירטואלי. שאלת המחקר המרכזית: כיצד בני נוער בדואיים תופסים את הקשר והאינטראקציה עם בני נוער יהודי במרחבם הווירטואלי? ייעשה ניסיון לעמוד על התכנים המעסיקים בני-נוער בדואים בעת הימצאותם באינטראקציה עם בני נוער יהודי, ולעמוד על האפקט החברתי תרבותי בעקבות אינטראקציה זו.

הזוכים במלגות - 2012

עבודות דוקטורט

 

הדס ברעם

החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

"הסיפור שאנו כלואים בתוכו": נרטיב הסטורי סותר בסכסוך היהודי-ערבי כעול פסיכולוגי (Psychological Burden)

 

אחת מנקודות הקושי המרכזיות ביחסי יהודים-ערבים בישראל היא ששתי הקבוצות הלאומיות מחזיקות בנרטיבים היסטוריים סותרים בנוגע להתפתחות הסכסוך היהודי-ערבי: מי התוקף ומי הקורבן? מי אחראי לקונפליקט ומי נקלע אליו שלא ברצונו? מי דויד ומי גוליית? – שני הנרטיבים קשים לגישור ומהווים מוקד למתח ולעוינות בין שתי הקבוצות. מחקר זה יתאר בכלים פסיכולוגיים-חברתיים כיצד חברי שתי הקבוצות הלאומיות מתמודדים באופן קוגניטיבי, רגשי והתנהגותי עם עובדת המצאות נרטיב הסותר את אמונותיהם בידי הקבוצה השנייה, ומהם התנאים המונעים מהם או מאפשרים להם להכיל את הנרטיב האחר. המחקר יבחן את התנאים להכלת נרטיב הצד השני באמצעות מתודות פסיכולוגיות חברתיות חדשניות והוא עשוי לתרום לפיתוח כלים בשדה הציבורי והחינוכי, שיאפשרו פתיחות והבנה רבה יותר לנרטיב של האחר.

 

מיכל סליטרניק

הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב

רגולציה בינלאומית של הסכמי שלום

 

השאלה הניצבת במוקד עבודת המחקר היא כיצד צריכה הקהילה הבינלאומית להתייחס להסכמי שלום אשר כוללים הסדרים הפוגעים או עלולים לפגוע בזכויות אדם, כגון הסכמים המורים על העברת אוכלוסין, על חלוקה בלתי צודקת של משאבים טבעיים, או על הקמת משטר בעל מאפיינים דכאניים. העבודה טוענת כי על אף שפגיעות מעין אלה מוצגות בדרך כלל כמחיר ההכרחי של השלום, למעשה הן מבטאות במקרים רבים כשל ייצוג של קבוצות מוחלשות, שניתן וצריך למנוע או לפחות לצמצם אותו באמצעות הסדרה בינלאומית. הסדרה זו, כך טוען המחקר, צריכה להתקיים הן במישור הפרוצדוראלי, על ידי החלת דרישות של ייצוג הולם, השתתפות, שקיפות וכיו"ב על הליכי משא ומתן לשלום, והן במישור המהותי, על ידי גיבוש נורמות שיבהירו אילו הסדרים אינם יכולים להיכלל בהסכמי שלום, תוך הבחנה בין הסדרים שאומצו במסגרת הליך הוגן לכאלה שלא. המחקר בוחן את ההצדקות להסדרה בינלאומית של תהליכי והסכמי שלום ואת הקשיים שהיא מעוררת, ודן בתוצאות המעשיות הצפויות לנבוע ממנה. העבודה, אשר משלבת דיון עקרוני-תיאורטי עם ניתוח מקרי מבחן, נועדה לשמש כלי עזר הן בידי מעצבי מדיניות משפטית בינלאומית והן בידי נושאים ונותנים, מתווכים, ובעלי תפקידים אחרים המעורבים בתהליכי שלום.

 

 

עבודת מ.א.

 

רקפת גלעד

החוג להיבטים התפתחותיים, מגמת ייעוץ חינוכי, אוניברסיטת תל-אביב

תפיסת האתוס הצבאי בהשפעת שיגור בנים לשרות צבאי בקרב אמהות מהציונות הדתית ומן השמאל הציוני

 

המחקר המוצע יתמקד בשילוח הבן לצבא בחברה הישראלית מנקודת מבטה של אם אשר בנה עובר ממרחב מוגן אל מרחב הסיכון, מתוך הנחה כי שלב זה מהווה נקודת מפנה משמעותית בחייה של האם. מטרתו של המחקר הינה בחינת השפעתו של שלב השיגור הצבאי על עמדות בנוגע לסכסוך ועל תפיסת השירות הקרבי בצה"ל בקרב אימהות המשויכות לסקטורים שונים בישראל. חשיבותו של המחקר בכך שאינו נוגע רק בשיח האימהות אודות שלב השילוח הצבאי ובתהליכים העוברים עליהן כאימהות בחברה היהודית בישראל, אלא מוסיף גם נדבך חשוב לידע בתחום השילוח הצבאי של שתי אוכלוסיות אימהות שונות בחברה הישראלית - מהשמאל הציוני ומהציונות הדתית.

הזוכים במלגות - 2011

עבודות דוקטורט

 

אלמה ורדרי-קסלר

החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

"בין סמכות כפולה לבניית המדינה: אילו צורות שיח ופרקטיקות של מאבק מתהוות בקוסובו?"

 

עבודת מחקר זו בוחנת אילו פרקטיקות של שיח ומאבק מעצבים השחקנים החברתיים שבמרחב האזרחי בקוסובו. ניתוח הפעולה הקולקטיבית לנוכח המדיניות שבפיקוח, החברה האתנית המפולגת והסמכויות המתחרות (מקומיות ובינלאומיות), קורא למידול תיאורטי חדשני המסוגל להתמודד עם היחסים המורכבים שבין גורמים חברתיים ומוסדיים לבין תהליכים מדיניים וגלובליים. אי לכך, המחקר בוחן את חשיבותו של המפגש בין תפישות זמן פרטיות, קולקטיביות ומערכתיות בהקשר של התהוות מוסדית ותקופות מעבר.

 

מנאר מחמוד

החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל-אביב

"תהליכי כינון חוקה, פיוס ודמוקרטיה בחברות שסועות"

 

המחקר עוסק בלמידה וניתוח השוואתי של תהליכי כינון ועיצוב חוקתי בחברות שסועות. במהלך העשורים האחרונים, היינו עדים לעניין בינלאומי גובר בחקיקת חוקות, בעיקר בחברות השסועות מבחינה אתנית, תרבותית ולאומית. הדבר הביא להתרחבות העיסוק התיאורטי וההשוואתי בנושא כינון חוקה. לעיצוב חוקתי בחברות שסועות ישנה משמעות חשובה יותר, בגלל ההשלכות שיש לתהליך כזה על מערכות היחסים בין קבוצות רוב ומיעוט. על רקע זה, הולכת ומתפתחת גישה המדגישה את חשיבותו של תהליך כינון חוקה לפיוס בין קבוצות אלה. מחקר זה מתמקד, במיוחד, במערכת היחסים או בקשר בין תהליכי כינון חוקה לבין תהליכי פיוס בחברות שסועות, במטרה לבחון מתי, איך וכיצד תהליכי כינון חוקה מקדמים תהליכי פיוס במקרים מסוימים, אך לא מצליחים לעשות זאת במקרים אחרים. הכוונה היא לבדוק כיצד והיכן שני תהליכים אלה נפגשים. המחקר מתמקד בלמידה של אופי מערכת יחסים זו בשלוש מדינות: קנדה, דרום אפריקה ובלגיה. השאיפה היא, כי ההשוואה בין שלושת המקרים תאפשר לפתח מודל תיאורטי ראשוני המבהיר את התנאים המשפיעים על היות תהליך כינון חוקה תהליך התפייסותי, באמצעות הגדרת הגורמים/הסיבות המאפשרים זאת.

 

שחר שדה

בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב

"סביבה, שיתופי פעולה ועשיית שלום"

 

עבודה זו מתחקה אחר התנאים בהם אלמנטים סביבתיים עשויים להוביל לשיתוף-פעולה חוצה גבולות ולקידום בטחון ושלום ארוך טווח. המחקר מתמקד בסכסוכים מדיניים בהם הסביבה לא מהווה את לב הסכסוך הפוליטי ומתבסס על תיאוריית ה-Environmental Peacemaking שעל פיה, לפרוייקטים סביבתיים מאפיינים ייחודיים ההופכים אותם ל"שחקנים" יעילים בתהליכי עשיית שלום. הבסיס הלוגי של התיאוריה הוא הקשר המבני-אקולוגי של סביבה ומשאבי טבע שאינו מכיר בגבולות כלשהם, מביא לתלות הדדית ומדגיש את ההיגיון שבניהול משותף. המחקר מיועד לפיתוח תיאורטי ולניתוח אמפירי לוקאלי ואיזורי. המחקר בנוי מרובד תיאורטי, הבוחן את תפישת ה"סביבה" בתיאוריה והבנת מיקומה והיחסים שלה למול תהליכי בניית שלום; רובד איזורי, העוסק ב"יוזמת השבר הסורי-אפריקאי" ובוחן באלו תנאים הסביבה יכולה להוות קטליזטור ליצירת שיתופי פעולה וישוב סכסוכים בקנה מידה איזורי; ורובד לוקאלי, שעניינו מיפוי וניתוח הצעות ל"פארקים של שלום" בגבולות ישראל, תוך התמקדות בשאלה האם פארקים אלו, המהווים שטחי שימור טבע חוצי גבולות, הם מטרה בפני עצמה או שהם משמשים כלי ליישוב סכסוכים ובניית שלום כחלק מהתהליך הפוליטי הכולל.

 

 

עבודות מ.א.

 

נוריאל אור

הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב

"הגנת הפעולה המלחמתית בדיני הנזיקין, תחולתה וסייגיה"

 

העבודה עוסקת בהגנת הפעולה המלחמתית, הפוטרת את מדינת ישראל מאחריות בנזיקין, בגין נזק שנגרם כתוצאה מפעילות מלחמתית של כוחות הביטחון. המצב הביטחוני המיוחד השורר באזורי יהודה ושומרון, הביא לכך שהגנת הפעולה המלחמתית עומדת במרכז הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ומהווה מחסום מפני תביעות נזיקין שמגישים פלסטינים בגין נזק שנגרם להם כתוצאה מפעילות כוחות הביטחון. מטרתה של העבודה, הינה לאתר הסדר אשר ימקם את חסינות המדינה במקום המאפשר פיצוי הולם לניזוקים, מחד גיסא, ומעניק הגנה לכוחות הביטחון, מאידך גיסא, תוך התחשבות, בין היתר, במציאות הביטחונית המיוחדת השוררת במדינת ישראל.

 

שמעון כץ

בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה

מטרור לשלום – שינוי תפיסתי לגבי השימוש בכח ואלימות פוליטית בקרב פלסטינים חברי ארגון "לוחמים לשלום"

 

מה גורם לאדם שבעברו היה מעורב בפעילות אלימה בעלת אופי טרוריסטי, להפוך עם הזמן לפעיל שלום המטיף לדיאלוג ודו-קיום? מה ניתן ללמוד מתוך הדרך בה הוא מתאר את סיפור חייו, על הגורמים הפסיכולוגיים והחברתיים אשר מובילים אותו לעשות בחייו שינוי מסוג זה? האם הלהט להפיץ את בשורת השלום והאחווה כיום הוא אותו הלהט אשר בעבר הביאו להשתמש באמצעים אלימים לקדם מטרות פוליטיות תוך סיכון חייו? האם שינוי זה מצטמצם לתחום האקטיביזם הפוליטי בלבד, או שמא הוא שזור גם בתחומי חיים נוספים? האם מתוך סיפורי חיים אלו ניתן יהיה ללמוד על תנאים מסוימים אשר מובילים אנשים לעמדה של סליחה והתפייסות?
שאלות אלו עומדות במרכזו של מחקר איכותני זה, אשר מתמקד בסיפורי חיים של קבוצת פלסטינים המשתייכים לארגון "לוחמים לשלום", אשר הוקם בשנת 2005 ומאחד ישראלים ופלסטינים שבעבר לחמו אחד בשני, וכיום קוראים לפיוס בין שתי החברות באמצעות דיאלוג ואי-אלימות.

הזוכים במלגות - 2010

עבודות דוקטורט

 

ניצן פלדמן

החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל-אביב

"הצלע החסרה: השפעותיה של תלות גומלין כלכלית עם צדדים שלישיים על היחסים בין צמדי מדינות במערכת הבינלאומית"

 

הגידול המהיר בתהליכי הגלובליזציה הכלכלית היה מלווה בתקווה להפחתת מספר הקונפליקטים האלימים בין מדינות, ומחקרים אמפיריים שונים ניסו לתמוך בתקווה הזו. מחקר זה מנסה להראות כי העמקת האינטגרציה הכלכלית של מדינה מסוימת עם הכלכלה העולמית, לא תהווה בהכרח גורם משמעותי אשר ירסן את התנהלותה מול מדינה יריבה, במידה שהאינטרסים הכלכליים והפוליטיים של השותפות הכלכליות המרכזיות שלה לא יפגעו כתוצאה מקונפליקט בין מדינות. לעומת זאת, העמקת תלות הגומלין של מדינה מסוימת עם מדינות שהאינטרסים הכלכליים והפוליטיים שלהן עשויים להיפגע עקב קונפליקט בו מעורבת המדינה היריבה, עשוי להיות גורם אשר יקטין את הסבירות לפריצתו של עימות בין צמד המדינות. על מנת לתמוך בטענה זו המחקר יציג ניתוח כמותי שיבחן באופן מקיף כיצד מושפעת השכיחות של קונפליקטים בין צמדי מדינות מנפח הסחר וההשקעות של כל אחת מהן עם מדינות אחרות.

 

נמרוד רוזלר

התכנית לחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם , האוניברסיטה העברית בירושלים

"ביטויים רטוריים של תפקידים פסיכו-חברתיים של מנהיג פוליטי בסכסוך עיקש ובמעבר ליישובו: המקרים הישראלי-פלסטיני והצפון-אירי"

 

המחקר בוחן את הרטוריקה בה עושים שימוש מנהיגים פוליטיים בסכסוך עיקש על-מנת למלא את תפקידיהם הפסיכו-חברתיים בסכסוך ובמעבר ליישובו. במסגרת מחקר זה נערך ניתוח תוכן השוואתי לנאומים שנשאו יצחק רבין ויאסר ערפאת בסכסוך הישראלי-פלסטיני ודיוויד טרימבל וג'רי אדמס בסכסוך בצפון-אירלנד בשני הקשרים: בעת סכסוך אלים ובזמן תהליך שלום. באמצעות יצירת מודל בינתחומי מקורי לתפקידיו של מנהיג פוליטי בשני ההקשרים ובדיקה שיטתית של מסריו, המחקר יתרום להבנת המנגנונים הפסיכולוגיים המסייעים להתמודד עם הקשיים הכרוכים במעבר מסכסוך אלים לתהליך שלום,

 

 

עבודת מ.א.

 

מירי מאור

החוג לחינוך מיוחד, אוניברסיטת חיפה

"זהות משותפת, אמפתיה בין קבוצתית ויחסים חברתיים בקרב סטודנטים יהודים וערבים בישראל"

 

אמפתיה נתפסת כמנבא חשוב של יחסים בין קבוצות היות והיא משפיעה על התנהגות פרו חברתית ומפחיתה דעות קדומות, עוינות, סטריאוטיפים שליליים ושנאה. העבודה מבקשת לבדוק האם הדגשה וחיזוק קבוצת זהות משותפת, דהיינו, אוניברסיטת חיפה, בה לומדים אחוזים גבוהים יחסית של סטודנטים ערבים, יכולה להשפיע על תהליכי אמפתיה ועל עמדות חברתיות אצל סטודנטים יהודים וערבים.

הזוכים במלגות - 2009

עבודת דוקטורט

 

נעה שחורי

החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

צל העבר: תחושת קורבנות מתמשכת וקהות מוסרית בסכסוכים בין-קבוצתיים

 

המחקר עוסק בתחושת קורבנות מתמשכת של הקבוצה, ובהשפעות תחושה זו על עמדותיהם והתנהגותם של חברי הקבוצה במסגרת סכסוכים בין-קבוצתיים. תחושת הקורבנות מבוססת על פרשנות שמעניקים חברים בקבוצה לאומית-אתנית לאירוע טראומטי בו נפגעה קבוצתם, ונשענת על שלושה נדבכים: אמונות אודות העבר (הפגיעה הייתה קשה, ייחודית, ונגרמה ממתן אמון לא מוצדק באחרים); אמונות אודות ההווה (קיים איום בהווה, אין לתת אמון באף קבוצה אחרת); ואמונה כי קיים קשר הדוק בין עבר להווה. אנשים המחזיקים בתפיסת קורבנות מתמשכת מאמינים שאויבי ההווה אינם אלא גלגול של אויבי העבר, או אויב על-זמני ("עמלק"). לתפיסת הקורבנות המתמשכת השפעות רבות, בהן תחושת זכאות מוסרית, ירידה באשמה בשל מעשי הקבוצה במסגרת הסכסוך הנוכחי, ונכונות רבה יותר להצדיק ולנקוט בפעולות של ענישה קולקטיבית כלפי קבוצה יריבה. המחקר הנוכחי בוחן את תפיסת הקורבנות המתמשכת בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובודק באופן אמפירי את השפעותיה השונות.

 

 

עבודת מ.א.

 

אורן שלמה

החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב

בצל חומה והפרדה: נרטיבים של היום יום במזרח י-ם: בחינת השפעת מכשול ההפרדה על חיי היום יום במזרח ירושלים

 

המחקר בוחן את השפעת חומת ההפרדה על תושבי שכונת שייח' במזרח ירושלים שנחצית במרכזה על-ידי חומת בטון. בעוד שמרבית המחקרים מתייחסים אל מכשול ההפרדה ממבט על, המחקר מציע מבט מעמיק ומפורט יותר אל תחושות התושבים המושפעים ישירות מהקמת החומה, וכן אפיון של הפעילות החברתית והמרחבית היום יומית סביב חומת ההפרדה. נקודת מבט זאת בוחנת 'מלמטה' את השפעת תהליכי עיצוב המרחב בכלל והשפעת חומת ההפרדה בפרט, על הזהות המקומית והפוליטית של התושבים ועל הקשרים והמבנים החברתיים שנוצרים סביב החומה. בכך המחקר תורם לאיתור וניתוח גורמים מקומיים יומיומיים המעכבים מעבר מעימות לשלום.

הזוכים במלגות - 2008

עבודות דוקטורט

 

רינת ארביב-אברומוביץ

בית-הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב

טקסים לאומיים בישראל בצלו של סכסוך- עיצוב ושינוי מסרים לאורך השנים 1948-2006

 

בהנחה שלטקסים רשמיים נודעת חשיבות רבה ומעמד מיוחד, כערוץ חברתי-לאומי הפונה לציבור הרחב, תבחן עבודת המחקר הנוכחית מה הם תכני החיברות המועברים בהם. תרומתה העיקרית היא בהתייחסות לאופן בו מסרים מסויימים, שהופצו בטקסים ממלכתיים, שימשו סוכן להשתתפות בסכסוך היהודי-ערבי ובתשומת הלב להשתנותם ולמשמעות השינוי. עבודת המחקר תתאר ותפרש מסרים אלו כביטוי לעמדה הממסדית.
מרכז תשומת הלב תופנה לאתוס הסכסוך, כפי שמעוצב ומיוצג בטקסים לאורך השנים ובהקשר לאירועים מכריעים, המעוררים שינוי ברפרטואר הפסיכולוגי של החברה.

 

שירי טל-לנדמן

התוכנית לחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם, האוניברסיטה העברית

ערכים מוגנים בסכסוכים מתמשכים: המקרה הישראלי בסכסוך הישראלי-פלסטיני

 

המחקר מציע פרספקטיבה חדשנית לחקר ההתנגדות לפשרה בסוגיות הליבה בסכסוך הישראלי-פלסטיני (סוגיית ירושלים, גבולות הקבע, ושאלת הפליטים), בהתבסס על מושג הערך המוגן. מושג זה משמש במחקר הפסיכולוגי והסוציולוגי לתיאור ערכים הנתפסים על ידי חברי קבוצה חברתית כלשהי כמוגנים מפני כל פשרה או חליפין (קרי, כטאבו). בשונה מהגישות המרכזיות בחקר סכסוכים ויישובם, המניחות כי שחקנים בסכסוך מונעים על ידי תהליכי קבלת-החלטות תועלתניים, ההשערה העומדת בבסיס מחקר זה היא כי תהליכי שיפוט והערכה לגבי הצעות לפשרה ב ערכים מוגנים הינם בלתי-אינסטרומנטאליים, ומונעים על ידי מחויבות ערכית-מוסרית. לכן הערכים המוגנים מציבים חסמים פסיכולוגיים ייחודיים בפני יישוב הסכסוך. המחקר מציע מסגרת תיאורטית שיטתית לתיאור המאפיינים הקוגניטיביים, הרגשיים וההתנהגותיים הקשורים בהתנגדות להצעות פשרה הנוגעות לערכים המוגנים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובוחן אותה בחינה אמפירית. בעקבות הממצאים, יפותח דיון באשר לתנאים הנדרשים בכדי לקדם פתרון של פשרה בסוגיות הנתפסות כטאבו, בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובסכסוכים מתמשכים בכלל.

הזוכים במלגות - 2007

עבודות דוקטורט

 

יעל קרישפין-פלג

המחלקה ליחסים בינלאומיים, האוניברסיטה העברית

השפעת מידת האמון ביריב על ניהולם ויישובם של סכסוכים בינלאומיים

 

המחקר מבקש לבחון את מושג האמון - על משמעויותיו התיאורטיות והשפעותיו המעשיות על תהליכי ניהול ויישוב סכסוכים בזירה הבינ"ל. לצורך כך, המחקר כולל מספר חלקים: ראשית, דיוון תיאורטי-רעיוני שעיקרו הגדרת מושג האמון ורכיביו היסודיים. שנית, מסגרת קונספטואלית המתווה קשרים סיבתיים משוערים בין מידת האמון - או חוסר האמון - בין מקבלי החלטות יריבים, לבין צביון ומאפייני מדיניותם ביחס לניהול או יישוב הסכסוך. מסגרת קונספטואלית זו מתמקדת בניתוח ברמת הפרט (מקבל ההחלטות), ומשלבת בין מספר תיאוריות פסיכולוגיות קוגניטיביות וחברתיות לבין תיאוריות הנוגעות לניהולם ויישובם של סכסוכים. שלישית, ניתוח היסטורי-אמפירי שעיקרו בחינת השערות המחקר ביחס לשלושה מקרי-בוחן במסגרת תהליך השלום הישראלי-פלסטיני בין השנים 1993-2000 (תהליך אוסלו). בתוך כך, המחקר מקדם את הטענה לפיה השונות ברמות האמון שייחסו מקבלי ההחלטות הישראליים הבכירים (רבין, פרס, נתניהו, ברק (ליריבם/עמיתם הפלסטיני (יאסר ערפאת), השפיעה באופן משמעותי על הצביון הנבדל של מדיניותם ביחס לצד הפלסטיני ולתהליך השלום עמו. מדיניות, אשר המירה תוך תקופת זמן קצרה את התקווה הגדולה לשלום בהסלמה לאלימות גלויה.

 

אורן רכמן

החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה- אוניברסיטת חיפה

"ברית בין שונים" בחברה בעלת שסע אתנו-לאומי עמוק: שותפויות בין יהודים ופלסטינים בהתאגדויות אזרחיות בישראל

 

המחקר עוסק בשותפויות בין יהודים ולפלסטינים בהתאגדויות אזרחיות בחברה הישראלית. ניתן למנות כ-170 התאגדויות שונות ומגוונות כאלה, בהן השאיפה המוצהרת היא להוביל להבנה, סובלנות, שכנות טובה, שלום, שוויון, דו-קיום בין שני הקולקטיבים האתנו-לאומיים וכדומה.

בעבודה נשאלות שאלות הנוגעות לכינון השותפויות בתוך ההתאגדויות נוכח השסע והסכסוך המתנהל בחברה הרחבה. כמו-כן נבחנים מאפייני היחסים האתנו-לאומיים הנרקמים בתוכן והניסיונות להתרת דפוסי שליטה-כפיפות וההדרה בהן. שיטת המחקר היא איכותנית.

 

 

עבודת מ.א.

 

לימור שמחוני

החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל-אביב

הקשר בין רגישות גבוהה לאבידות ופסיפיקציה של מדינות דמוקרטיות ליברליות

 

במהלך המאה ה-20 עברו מדינות רבות במערב וגם מחוצה לו תהליכי ליברליזציה ודמוקרטיזציה מעמיקים והולכים אשר הובילו לשינויים משמעותיים באופייה של המדינה. בין השינויים המשמעותיים ביותר: ההתנהגות המלחמתית של המדינה הליברלית ועמדות הציבור כלפי מלחמות. אחד הנושאים להם לא הוקדשה תשומת לב מחקרית מספקת בהקשר זה הוא רגישות מוגברת לאבידות במלחמה בקרב מדינות ליברליות.

המחקר בוחן את סוגיית הרגישות המוגברת לאבידות המאפיינת דמוקרטיות-ליברליות. הוא מתמקד במספר תחומים מרכזיים: היקף התופעה; מדוע היא קיימת במדינות אלו; ומהן השלכותיה בתחומי מדיניות חוץ, נכונותן להיות מעורבות במלחמות או להתפשר על מנת להשיג שלום, רמת האלימות שצבאותיהן מפעילים במלחמה, ויכולתן להכריע מלחמות.

בנוסף, מחקר זה מצביע על חולשות בסיסיות בהסברים המקובלים כיום לתופעה, ומציע הסבר אלטרנטיבי המורכב ממספר גורמים, חברתיים, כלכליים ונורמטיביים, שהם תוצרים של אופיין הדמוקרטי-ליברלי של מדינות.

הזוכים במלגות - 2006

עבודות דוקטורט

 

אינס גבל

המחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית

עיתון ככלי להבניית זהות פוליטית וקהילתית: המקרה של נקודה

 

מחקר זה עוסק בתפקידים שממלא עיתון "נקודה" - ירחון היוצא לאור מטעם מועצת יש"ע. ראשית ייבחן תפקידו של העיתון בהבניית הזהות הקולקטיבית של המתנחלים כקהילה מובחנת, בעלת תביעות פוליטיות ואידיאולוגיות ייחודיות. בהקשר זה נראה כי למרות שאוכלוסיית המתנחלים היא רב-גונית, ניסה העיתון ליצור דימוי ותחושה של קהילה מלוכדת והומוגנית. שנית, תיבדק מעורבותו ותרומתו של העיתון לביסוס מעמדה של ההנהגה האידיאולוגית של "גוש אמונים" כמנהיגת ציבור המתנחלים כולו. במקביל ייבחנו היחסים בין הקהילה המתנחלית לבין מוסדות המדינה וחברת הרוב בשלושה אירועים קריטיים: רצח יצחק רבין, תחילת אינתיפאדת אל-אקצה ופינוי ההתנחלויות בחבל עזה וצפון השומרון.

 

נירה טרומפר-הכט

בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב

נוף לשוני כהבניה סימבולית של המרחב הציבורי: המקרה של ערבית בנוף הלשוני בישראל

 

המחקר עוסק במקומה של השפה הערבית בנוף הלשוני בישראל כהבניה סימבולית של המרחב הציבורי. תרומתו צפויה להיות בהעמקת ההבנה של תופעת הנראות (visibility) של שפות במרחב הציבורי כחלק מן השיח בין קבוצות רוב ומיעוט במדינות לאום המתאפיינות בשסע אתני או לאומי, ובהרחבה תיאורטית וביסוס אמפירי של המושג הסוציו-לינגוויסטי 'נוף לשוני'. 'נוף לשוני' מוגדר כנראות של שפות במרחב הציבורי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשלטי דרכים, שלטי פרסום, שמות רחובות, שלטי חנויות, ושלטים על בניני ציבור וממשל, והוא יכול לתת מידע לגבי מעמדן היחסי של קבוצות לשוניות או תרבותיות שונות במרחב גיאוגרפי נתון, ולשקף את יחסי הכוחות ביניהן. ההתמקדות בשאלת הנראות של השפה הערבית בנוף הלשוני בישראל עשויה להעשיר את הבנתנו את מתכונת היחסים בין קבוצת הרוב היהודית לקבוצת המיעוט הערבית ואת דרכי הבנייתה של מתכונת יחסים זו במרחב הציבורי.

 

 

עבודת מ.א.

 

יסמין שינדלר

המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר-אילן

עייפות ממלחמה: כוח העמידה של ישראל בשתי האינתיפאדות

 

המחקר דן במושג העייפות ממלחמה תוך בחינת המקרה של כוח העמידה של ישראל בשתי האינתיפאדות. העבודה מתייחסת לשנים 1984-2005, ובוחנת האם וכיצד היותה של ישראל מדינה דמוקרטית-ליברלית השפיעה על עמידות החברה הישראלית בשתי האינתיפאדות, והאם התנסותה באינתיפאדה הראשונה השפיעה על התנהגותה והתמודדותה של החברה הישראלית עם האינתיפאדה השנייה? המחקר יעשה שימוש הן בקריטריונים כמותיים "אובייקטיביים": כגון היקף פעילות כלכלית, תנועות דמוגרפיות וההוצאה למשק בית על תרבות, בידור וספורט והן בנתונים "סובייקטיביים": התשובות לשאלות לסקרי "פרויקט הביטחון הלאומי ודעת הציבור".

הזוכים במלגות - 2005

עבודות דוקטורט

 

מוטי ענברי

המכון ליהדות זמננו, האוניברסיטה העברית

מלך, סנהדרין ומקדש: התנועות בנות זמננו הפועלות לכונן "מדינה יהודית" ולבנות את בית המקדש"

 

המחקר עוסק בתנועות שיעדן המרכזי הוא כינונו של בית המקדש השלישי, והמבקשות לשמש חיל חלוץ לעניין זה עבור הציונות הדתית כולה. טענת המחקר היא כי פעילותן מתאפשרת בשל האווירה המשברית המתעצמת מבחינה תיאולוגית באורתודוקסיה הישראלית בת ימינו. בתוך כך נחשף משבר האמונה החריף בו נמצאת הציונות הדתית נוכח תהליך אוסלו, משבר המייצר תהליכי ההקצנה המקבלים ביטוי בשאלת התרת הכניסה להר הבית ובהתחזקות החזון של בניין בית המקדש השלישי.

 

חן קרצ'ר

בית-הספר להיסטוריה, אוניברסיטת תל-אביב

האו"ם ושמירת השלום בקמבודיה סומליה ויוגוסלביה בין 1991-1996

 

המחקר דן בתפקוד האו"ם במבצעים לשמירת השלום בשלוש זירות: קמבודיה, סומליה ויוגוסלביה - במסגרת הניסיון לקיים את "השלום והביטחון הבינלאומיים" בחמש השנים משלהי 1991 עד 1996. המחקר שהן הראשונות לאחר עידן המלחמה הקרה. המחקר יבחן כיצד – אם בכלל - השפיעה פעילות זו על קידום השלום באזורים דלעיל. במסגרת זו, תיעשה השוואה בין הדיון המופשט שהתקיים בתוך הארגון בנושא שמירת השלום לבין המימוש המבצעי של מושג זה בשלושת מקרי המבחן הללו.

 

 

עבודות מ.א.

 

בטי גורן

החוג להיבטים התפתחותיים בחינוך, אוניברסיטת תל אביב

הסתרת זהות בקרב סטודנטים ערבים: אסטרטגיית התמודדות עם מציאות של אפליה

 

המחקר מתמקד בהסתרת זהות כאסטרטגיית התמודדות ספציפית של חברי מיעוט עם אפליה בקרב המיעוט הערבי הפלסטיני בישראל, אשר בשל הקונפליקט היהודי-ערבי סובל מאפליה מתמשכת ומזהות סטיגמטית בקרב הרוב היהודי. במחקר ייערכו וינותחו ראיונות עומק מובנים למחצה עם כעשרים סטודנטים ערבים הלומדים באוניברסיטת תל אביב, ובאים במגע יומיומי עם הרוב היהודי בקמפוס ומחוצה לו. מעבר לחשיבות התיאורטית של המחקר, יש לו גם משמעות חברתית-פוליטית בכך שהוא תורם להכלת נקודת המבט של מושא הדעות הקדומות – הסטודנטים הערבים. בנוסף, ממצאי המחקר עשויים לשמש לבניית תכניות התערבות השואפות להפחית דעות קדומות ואפליה בקרב הרוב היהודי, כמו גם לסייע בפיתוח תכניות ייעוציות העוזרות לחברי המיעוט להרחיב את רפרטואר אסטרטגיות ההתמודדות שלהם.

 

נמרוד רוזלר

התכנית לחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם, האוניברסיטה העברית ירושלים

שימוש בפחד בשיח הפוליטי בישראל לגבי פתרון הסכסוך הישראלי- פלסטיני: תוכניות מדיניות 2003-2004

 

המחקר בוחן את השימוש שנעשה בפחד במסגרת השיח הפוליטי בישראל לגבי פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. המסגרת הקונספטואלית של המחקר כוללת סקירה של מושג הפחד על היבטיו האינדיבידואליים, הקולקטיביים והפוליטיים בכלל ובחברה הישראלית בפרט, וסקירה של השימוש שנעשה בפחד לצורכי שכנוע. הנושא ייבדק באמצעות ניתוח שיטתי של מסמכים המשקפים את האג'נדות הפוליטיות העיקריות כיום בישראל לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני, וראיונות שנערכו במיוחד עבור מחקר זה עם אישים מובילים המייצגים אג'נדות אלה. מתוצאות ראשוניות עולה כי כל האג'נדות עושות שימוש בפחד במסריהן, אך ניכרים הבדלים ביניהן במינון השימוש ובתכני הפחדים.

הזוכים במלגות - 2004

עבודות דוקטורט

 

אוריאל אבולוף

המחלקה ליחסים בינלאומיים, האוניברסיטה העברית

"על-פי תהום": קהילות אתניות במבחן האיום הקיומי

 

התופעה הניצבת במוקד המחקר היא תפיסת האי-הוודאות של קהילות אתניות ביחס לעצם קיומן הפיסי-פוליטי. המחקר חותר לברר הן את היסודות (השורשים והמרכיבים) של תפיסה זו והן את השלכותיה הרעיוניות והמעשיות על הקיום האתנו-פוליטי. במרכז המחקר ניצבת קהילת היהודים בארץ-ישראל; קהילת האפריקנרים בדרום אפריקה וקהילת דוברי הצרפתית במחוז קוויבק בקנדה משמשות כמקרי בוחן משניים לצורכי השוואה.

 

אירית בר-נתן

החוג לחינוך, אוניברסיטת חיפה

מפגשים בין יריבים: האם חיבה לפרט מוכללת לקבוצתו?

 

המחקר עוסק בהבחנה שבין יצירת קירבה אישית כתוצאה ממפגשי נוער יהודי- ערבי, לבין שינוי בדפוסי ההתייחסות של כל פרט אל הקבוצה "האחרת" והנרטיבים הקולקטיביים שלה. שאלת המחקר העיקרית מתייחסת לשני נושאים נפרדים הקשורים זה בזה: האחד, האם בתנאי קונפליקט עיקש, חיבה אל היחיד בן הקבוצה "האחרת" עשויה להיות מוכללת לכדי תפיסה חיובית יותר של כלל בני קבוצתו? והשנייה, האם יצירת קשרים בין-אישיים אלו ובעקבותיה פיתוח תפיסה חיובית יותר של בני הקבוצה "האחרת", יכולה להשפיע או להשליך על תפיסתם של אותם יחידים את הנרטיב הקולקטיבי של האחר?

 

יחיאל הררי

החוג לתקשורת, אוניברסיטת תל-אביב

רטוריקה משיחית ביהדות הדתית בת זמננו

 

העבודה עוסקת באופן פנייתם של מנהיגים יהודים דתיים אל מאמיניהם, במטרה להפיץ מסרים משיחיים מגוונים, ומבקשת לחשוף את העיצוב המשוכלל והמחודש של רעיונות הגאולה, הנזרעים בקרב קהלים יהודיים שונים, בארץ ובתפוצות, והמכוונים לקידום מטרות פוליטיות, כלכליות, דתיות, רוחניות או אחרות. בתוך כך מנסה המחקר להצביע על התפשטות אמונות משיחיות כגורם יסודי ומהותי לעיצוב ההתנגדות, התיאורטית והמעשית, לתהליכי שלום פוטנציאליים, הן בקרב שכבות עממיות והן בקרב מנהיגים דתיים, פוליטיים וחברתיים.

 

 

עבודות מ.א.

 

דפנה גולד-מלכיאור

התכנית לחקר סכסוכים ניהולם ויישובם, האוניברסיטה העברית

שיתוף פעולה רפואי בעת סכסוך- מרשם אופטימי

 

מחקר נרטיבי זה, העוסק בשיתוף הפעולה בתחום הרפואה בין ישראלים לפלסטינים, מתבצע באמצעות ראיונות עם מקצוענים מתחום הרפואה (רופאים, אחיות, חוקרים) הספרים על חוויות שיתוף הפעולה שלהם עם עמיתים מן הצד השני לסכסוך. מחוויות אלה מצטיירת תמונה עשירה של מפגשים מגוונים, כגון טיפול משותף בבתי חולים בזמן פיגוע, מפגשים עם מטופלים ובני משפחה מן הלאום השני, וכדומה. תמלילי הראיונות מנותחים על פי נושאים, ומגובים בתיאוריות רב-תחומיות. השאיפה היא להגיע למעין "מתכון" להכנת פרויקט שיתוף פעולה בעל פוטנציאל הצלחה מקסימאלי גם בעת סכסוך .

 

אורי גופר

החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

מטרימים וקורלאטים של אתוס של קונפליקט

 

המחקר המתמקד באוכלוסיה הישראלית-יהודית מן הזרם המרכזי של החברה הישראלית היהודית על כל גווניו בגילים 55-70 מבקש לבחון את התשתית הפסיכולוגית והתהליכים של קונפליקט בלתי נשלט. הנשאלים, אשר בתוקף גילם יש להם פרספקטיבה רחבה על נושא הקונפליקט היהודי-ערבי ייחקרו לגבי אמונותיהם המשותפות ביחס לקונפליקט, כמו גם לגבי גורמים המנחים את אמונותיהם ואת עיצובו של הרפרטואר הפסיכולוגי המרכיב את אתוס הקונפליקט שלהם. מטרת המחקר היא לקדם את ההבנה התיאורטית של מושג הרפרטואר הפסיכולוגי, הממלא תפקיד מכריע במצב של קונפליקט בלתי נשלט. הבנה זו תסייע בפיתוחם של כלים לניתוח מצבי קונפליקט ואסטרטגיות העשויים להשפיע על שינוי הרפרטואר הפסיכולוגי ולקדם תהליכי פיוס ופתרון קונפליקטים בדרכי שלום.

 

אירוס ברוורמן

המכון לקרימינולוגיה, האוניברסיטה העברית

אי-ליגליזם בירושלים המזרחית: בחינת תופעת הריסות הבתים בראי מגמות תכנון, משפט וחברה

 

כמעט כל המבנים במזרח ירושלים נבנים באופן המוגדר על ידי החוק הישראלי "בלתי חוקי". בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים מוציא בכל שנה כ- 600 צווי הריסה כנגד מבנים אלה. המחקר בוחן את תופעת הבנייה ה"בלתי חוקית" במזרח ירושלים ואת תופעת הריסות הבתים הנלווית אליה, מנקודת ראותם של 25 בני אדם הפועלים במרחב הזה, בין השאר, של שופט, תובעים מחוזיים ועירוניים, סנגורים, מתכננת מחוז ירושלים ואדריכלים, יועץ ראש עיריית ירושלים לענייני ערבים, מנהלי ארגונים פלסטינים ויהודים לשינוי חברתי וכן פלסטינים שביתם נהרס או נועד להריסה. המחקר שואל שאלות בנוגע לקשר בין מרחב, משפט וחברה ובכלל זה לגבי צורות מחאה אלטרנטיביות. כך, למשל, נבחנת האפשרות שאקט הבנייה ה"לא חוקי" ננקט על ידי תושבי מזרח ירושלים הפלסטינים כאקט של התרסה כנגד הגמוניית הכיבוש הישראלי.

 

יצחק נטר

החוג לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית

הקשר בין עוצמת החשיפה לפיגועי טרור להתנהגות תוקפנית בקרב ילדי גן

 

המחקר בוחן את ההשערה, לפיה קיים קשר בין עוצמת חשיפה של ילדים צעירים לפיגועי הטרור לבעיות התנהגותיות בכלל והתנהגות תוקפנית בפרט. ההשערה נבחנה באמצעות שאלונים שמילאו הורי ילדי גן וגננות בתקופת האינתיפאדה השנייה. הגנים חולקו לשתי קבוצות על-פי עוצמות חשיפה אזוריות: גנים באזור חשיפה גבוהה (ירושלים - מרכז העיר והגבעה הצרפתית), וגנים באזור חשיפה נמוכה (תל-אביב - מרכז וצפון העיר). המודל המפותח בעבודה כולל גורמי סיכון מצטברים וממתני סיכון ונבחנת השפעתם היחסית על שינוי התנהגותי בקרב הילדים. במודל נכללים גורם סביבה: עוצמת החשיפה לפיגועי הטרור וגורמי תכונה: 2) מין הנבדק 3) היות הנבדק נכד לניצולי שואה 4) מקובלות חברתית

הזוכים במלגות - 2000-2003

2003

 

עבודות דוקטורט

 

ניצן לוי

ניהול סביבתי חוצה גבולות בתנאי אי שוויוניות
 

באדי חסייסי

משטרה ואכיפת חוק בחברות שסועות, אוריינטציות של הפלסטינים אזרחי ישראל כלפי המשטרה

 

לסלי טריס

צריך שלושה לטנגו: גישה רציונלית לתווך סכסוכים

 

עבודות מ.א.

 

נטע בר

צלפי צה"ל באנתיפאדת אל-אקצה
 

רחל עזריה

תפיסת המתנחלים את מקומם בחברה הישראלית בתהליך השלום

 

מירב מנור-גורן

התמודדות של ילדים ובני נוער בעקבות התפרצות האינתיפאדה השנייה

 

2002

 

עבודות דוקטורט

 

אורי רזניק

דינמיקה של סכסוכים טריטוריאליים א-סימטריים

 

שלי פריד

התגבשות מדיניות החוץ הישראלית באשר לפתרונות האפשריים לבעיית הפליטים הפלסטינים - מהחלטת החלוקה ועד מלחמת סיני 1956-1947

 

עבודות מ.א.

 

שלמה דסקל

היחס לאחר בכתבי פרשני קוראן רדיקאליים

 

ענת זפרן

מדידת אתוס הקונפליקט הישראלי-ערבי: מטרימים ותוצאות

 

2001

 

עבודות דוקטורט

 

נטע אורן

שינוי באתוס של סכסוך בלתי נשלט כתוצאה מאירועים מכריעים סותרי אתוס זה - המקרה הישראלי

 

אברהים מחאג′נה

עיצובה ויישומה של מדיניות חברתית ברשות הפלסטינית - יחסי גומלין בין ארגונים בין-לאומיים, גופים מדינתיים והחברה האזרחית 2000-1994

 

עבודות מ.א.

 

מאיה מזרחי-עצמוני

פובליציסטיקה והסכם אוסלו - הבניית הסכם אוסלו במאמרי הדעות בעיתונות הישראלית

 

גרה סאמר

התנועה האסלאמית באם אל-פחם - היבטים חברתיים ומוסדיים

 

עומר שפינגרן

העיתונות הלבנונית ועמדתה נוכח מהלכי השלום במזרח התיכון - 1994-1977 - "כלב שמירה של הדמוקרטיה", האם "נובח" הוא בקול אחד?

 

2000

 

עבודות מ.א.

 

מירב אהרון-גוטמן

ארץ, עבודה: סיפור חייהם של עובדים פלסטינים בישראל

 

זיו פרי

רטוריקה של השלום - כיסוי הסכמי השלום בין מדינת ישראל לשכנותיה, מצרים וירדן, בראי העיתונות הערבית המקומית

 

שגיב רפאל

יחסם של המשכילים המצרים ליוזמת השלום של אנואר אלסאדאת עם ישראל בין השנים: 1977-1981

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive